אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 57306/06

החלטה בתיק א 57306/06

תאריך פרסום : 20/12/2007 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
57306-06,160407-07
07/10/2007
בפני השופט:
צבי כספי

- נגד -
התובע:
ויסיד יובל
הנתבע:
1. הלברייך דותן
2. ישראלי ראובן

עובדות הרקע הדרושות לצורך החלטה זו, בבקשת הנתבעים למתן רשות להתגונן נגד התביעה שהוגשה נגדם ב"סדר דין מקוצר", אינן שנויות במחלוקת [ ראה סעיפים 1 - 4 לסיכומי טענות הנתבעים וסעיפים 1 - 2 לסיכומי טענות התובע ].

התובע והנתבעים היו שותפים, בצורה כלשהי, במסעדה בתל אביב שנקראה "גבריאל" (להלן: "המסעדה") בחלקים שונים וביום 21.6.06 נכרת ביניהם הסכם, המכונה "הסכם פירוד" לפיו הסתיימה ההתקשרות בין התובע לנתבעים והתובע העביר את זכויותיו במסעדה לנתבעים תמורת התחייבותם לשלם לו סכום של

-.200,000 ש"ח בחמישה תשלומים שווים ועוקבים בסך של -40,000 ש"ח כ"א החל מיום 1.8.06 [ סעיפים 2, 3 4.1, 4.2.1 להסכם הפרוד; להלן: "התמורה" ו "תשלומי התמורה" בהתאמה ]; הסכם הפירוד צורף לכתב התביעה כנספח א' וכן צורף גם כנספח לתצהירו של נתבע מס' 2  מר ראובן ישראלי (להלן: "ראובן") התומך בבקשה נשוא החלטה זה.

בנוסף לתשלומי התמורה התחייבו הנתבעים לשלם לתובע גם שלושה תשלומים בסכומים של -.15,000 ש"ח כ"א, כאשר אלו מותנים בכך שהתובע יעבוד עבור המסעדה במשך שלשה חודשים כ"תקופת חפיפה", החל מיום 1.7.06 ובמתן שירותיו של התובע למסעדה; לעניין זה הוסכם עוד שהנתבעים יוכלו לוותר על אותם שירותים אולם במקרה כזה לא תפסק חבותם לשלם לתובע את יתרת המגיע לו בגין התחייבותו הנ"ל (להלן: "תשלומי השכר"); בהסכם הפירוד, שאינו מלאכת מחשבת של ניסוח ועימוד משפטיים, כינו הצדדים את שירותיו של התובע עבור המסעדה כ"עבודה" אולם ברי שאין מדובר ב"שכר עבודה" המתקבל על ידי "עובד" שיש בינו לבין משלם השכר יחסי עובד ומעביד ועל כן יכול אני כבר בשלב זה לקבוע כי ככל שהגנת הנתבעים מתבססת, ולו חלקית  (ולו גם באופן הניתן להפרדה יתר חלקי התביעה וההגנה) על כך שהסמכות לדון בחלק זה של התביעה היא לבית הדין האזורי לעבודה או כי אין התביעה, בחלקה זה, ראויה להתברר ב"סדר דין מקוצר", טענות אלה נדחות [ ראה גם החלטתי מיום 21.2.07 בתיק בשא 181173/06 ].

הנתבעים שלמו לתובע, כאמור, רק את התשלום הראשון מבין תשלומי התמורה וכן את התשלום הראשון מבין תשלומי השכר ובכך חדלו.

התביעה היא לתשלום יתרת הסכומים הנ"ל המגיעים לתובע על פי הסכם הפירוד.

טענת ההגנה היחידה של הנתבעים היא שהם ביטלו את הסכם הפירוד ואין הוא מחייבם עוד [ ראה מכתב הביטול מיום 8.10.06, נספח ג' לתצהירו של ראובן (להלן: מכתב הביטול"), סעיפים  10 ו 19 לתצהיר ].

מובן על כן שהגנת הנתבעים תלויה בשאלה האם מכתב הביטול תקף, לאמור, האם הייתה לנתבעים הצדקה לבטל את הסכם הפירוד עקב הפרתו על ידי התובע בהפרה יסודית כפי מכתב הביטול [ ראה סעיפים 2, 7 ו 7(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א - 1970 ].

כפי שייראה להלן, וזאת מבלי לקבוע עמדה האם אכן מעל התובע בכספי המסעדה בליל ה"סילבסטר" שקדם (בלמעלה מחצי שנה !) להסכם הפירוד, כפי טענות הנתבעים [ סעיף 18 לתצהיר ראובן, עדותו בעמ' 3 לפרוטוקול שורות 9 - 11 ], לא ניתן למצוא בשורת ההפרות שמייחסים הנתבעים לתובע אלא שורה של תירוצים וניסיון בוטה לחפש סיבות שלא לשלם לתובע את המגיע לו לפי הסכם הפירוד.

די בכך שיוזכר כי אפילו היו הנתבעים צודקים בטענתם כי הסכם הפירוד בוטל כדין, הרי שהיה עליהם להשיב לתובע את שקבלו ממנו, ואם ההשבה אינה אפשרית או בלתי סבירה, לשלם לו את שוויה [ סעיף 9(א) סיפא לחוק התרופות ]; למותר לציין שהנתבעים לא עשו כל ניסיון (שהוא בנסיבות העניין, בלתי סביר) להחזיר את התובע לשותפותו במסעדה וגם לא להחזיר לו את שווי חלקיו במסעדה, שהם כפי שנקבע בהסכם הפירוד, שווים כדי תשלומי התמורה (ואין כל ראיה או אפילו טענה אחרת) ועל כן ממילא, טענותיו של התובע ראויות להתקבל בלא אפשרות הגנה ראויה; יתר על כן, הוברר שהנתבעים מיהרו להעביר את המסעדה לגוף משפטי אחר (גם אם בשליטתם או בשליטת מי מהם) מיד ובסמוך ל"ביטול" הסכם הפירוד, ובכך מנעו אפשרות של השבה מלכתחילה [ עדות ראובן בסוף עמ' 5 לפרוטוקול והמוצג במ/1, תדפיס רשם החברות ].

איני רואה צורך לסמוך החלטתי על מחדלם זה של הנתבעים; בדיקת ה"הפרות" אינה משאירה ספק באשר למלאכותיות הטענות באשר להן.

ראש וראשונה להפרות הנטענות היא הטענה לפיה לא הגיע התובע לעבודתו במסעדה כנדרש ממנו לפי הסכם הפירוד [ סעיפים 11 עד 15 לתצהיר ראובן ].

ספק בעיני אם "הפרה" זו או כזו,  היא בגדר "הפרה יסודית" המקנה זכות לביטול החוזה בהתחשב בכך שהמדובר בנושא צדדי בהסכם הפירוד; יחד עם זאת, מסתבר כי אי הגעתו של התובע למסעדה הייתה לפי דרישתם של  הנתבעים עצמם, שהחליטו, כי הם מעדיפים לוותר על שירותיו, ואין הדבר משנה אם היה זה עקב חשדותיהם על כך שהוא מעל בכספי "ליל הסילבסטר" אם לאו [ עדותו של הנתבע מס' 1 בחקירתו הנגדית במסגרת בשא 180028/06, עמ' 10 שורות 38 עד 40 לפרוטוקול הדיון באותה בקשה, שצורף כנספח ב' לתצהירו של ראובן (להלן: "הפרוטוקול הקודם") ].

ראוי לציין, כי עד למועד חקירתו הנגדית של ראובן, היינו כשנה וחצי לאחר חתימת הסכם הפירוד, כשנה לאחר שהנתבעים גילו כביכול את הגניבה והמעילה שביצע התובע בכספי המסעדה, לא יכול היה ראובן להסביר  במה המדובר, כמה כסף לקח התובע, מתי בדיוק ובאיזו צורה ולא נמסרו על ידיו כל פרטים בתצהירו; ספק אם בכלל יכולה טענה כזו לבוא לדיון, בצורתה זו כפי שנטענה ואפילו כטענת רקע בהתחשב באופייה הפלילי או המפליל של  הטענה ובהעדר כל פרטים לגביה [ ע"א 543/86 כלל חברה לביטוח בע"מ נ. דניאל כלפון, פד"י מב3 עמ' 339 ].

כך או כך, אי בואו של התובע לעבודה במסעדה בחלק מתקופת החפיפה, אינו יכול להוות צידוק לביטול הסכם הפירוד.

טענה אחרת  היא שהנתבע נטל את פנקס  השיקים של המסעדה ורשם, ללא סמכות,  שיק על סך של -.40,000 ש"ח, לטובתו, בגין התשלום השני המגיע לו כתשלומי התמורה [ סעיפים 16 ו 24ג. לתצהיר ראובן ].

אין חולקים על כך שאותה המחאה לא נפרעה על ידי הבנק הנמשך הואיל ובוטלה על ידי הנתבעים.

גם אם אניח, כטענת הנתבעים, שלא הייתה רשות לתובע לרשום את ההמחאה על שמו כפי שנטען על ידיהם, אין לכך ולהפרת הסכם הפירוד ולא כלום.

התנהגות בלתי הולמת של התובע ראויה אולי להליך משפטי כזה או אחר, או מצדיקה תלונות לגורמי חקירה [ ואין באמור לעיל משום הבעת דעה באשר לנכונות הגישה האמורה או היותה גישה מוצדקת ], אולם אין היא התנהגות שניתן לראות בה הפרה של הסכם הפירוד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ