אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 56944/05

החלטה בתיק א 56944/05

תאריך פרסום : 06/04/2008 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
56944-05,154453-06
18/09/2006
בפני השופט:
צבי כספי

- נגד -
התובע:
בנק המזרחי לישראל בע"מ
הנתבע:
1. עוז (ג.ש.) תעשיות עץ בע"מ
2. גרווני שחר
3. כהן משה

החלטה

המבקש מס' 2 והמצהיר מטעם המבקשים כולם בבקשה זו, מר  שחר גרווני (להלן: "שחר") הינו, יחד עם המבקש מס' 3 (והם יקראו ביחד כ "הנתבעים"), מנהלה ובעל מניותיה של החברה המבקשת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") כפי העולה מסעיפים 2, 3 לתצהירו של שחר ומטופס "הצהרת מו"ח על בעל שליטה בתאגיד" שצורף כנספח לכתב התביעה שהוגש ב"סדר דין מקוצר". בעדותו (עמ' 1 שורות 11 עד 15 ועמ' 2 שורות 1 עד 8) ניסה שחר להציג עצמו כמי שאינו מבין את מעמדו כמנהל בחברה, כחלק מדרך התנהגות או גישת הגנה לפיה הצגתו כמי שאינו יודע דבר וחצי דבר בניהול ענייניו עד כדי כמעט היותו רפה שכל, יהיה בה כדי להקים הגנה כלשהי כנגד התביעה (ראה לדוגמה סעיפים 6, 7 ,28 ,29 ,32 , 53 לתצהיר שחר ובייחוד סעיף 36 שם מציג שחר את הנתבעים כמי שכמעט זקוקים למינוי של אפוטרופוס) אולם אין חולק על כך שבפועל אכן הייתה הנתבעת חברה בע"מ, שהוקמה ונוהלה על ידי ה"נגרים" כהגדרתו של שחר, הנתבעים שהיו בעלי מניותיה ומנהליה.

התביעה היא לתשלום חובותיה של הנתבעת בחשבונה השוטף ובגין הלוואה שלא שולמה במלואה ואשר נלקחה על ידיה ביום 14.12.2001, כפי כתב "הסכם הלוואה צמוד מדד" החתום על ידי הנתבעת, נספח ב' לכתב התביעה ואשר הנתבעים מאשרים את נטילתה וקבלת כספי ההלוואה (סעיף 30 לתצהיר שחר).

תצהירו של שחר מחזיק 55 סעיפים וכדרכם של תצהירים שעיקרם בכיינות וניסיון לנער מבעל החוב הנתבע כל אחריות, יש בו הרבה טרוניות וטענות ומעט חומר ממשי; נבירה בסעיפי התצהיר מעלה שאין לנתבעים טענה של ממש כנגד החוב בחשבון העו"ש, אשר נוצר, זאת נוטים הם לשכוח, כתוצאה מפעולותיה של הנתבעת, למעט טענות באשר לעמלות שונות וריביות שחויבה הנתבעת בגינם על ידי הבנק; לעניינים אלה אתייחס בהמשך הדברים.

עיקר טענת המבקשים נוגעת לחבותם האישית של הנתבעים הערבים כלפי הבנק כפי כתב הערבות שנחתם על ידיהם לטובת הבנק, נספח ג' לכתב התביעה (להלן: "כתב הערבות"); הנתבעת היא חברה שאינה פעילה עוד וממילא אינה מעניינת את הנתבעים שרצונם העיקרי הוא להסיר מעליהם את נטל החיוב האישי לפי כתב הערבות; בלהט טענותיהם באשר לאי חלותו של כתב הערבות על ההלוואה דומני שהנתבעים או באת כוחם לא שמו ליבם לעובדה שרק מחצית החוב הנתבע מקורה  בפיגורי ההלוואה ואילו יתרתה נובעת מיתרת חוב בחשבון העו"ש של הנתבעת כך שאם אכן אין לנתבעת טענות של ממש כנגד אותו חלק החוב, כפי שלעיל ובכפוף להלן, ממילא אין לנתבעים כל טענה הקשורה בערבותם כנגד אותו חלק חוב.

לטענת הנתבעים, אין הם ערבים לחוב  ההלוואה הואיל ולא היו ערים לך שערבותם, עליה חתמו בעת פתיחת החשבון בבנק, תחול גם על ההלוואה (סעיפים 5, 6 ו 35 לתצהיר שחר) ולא הוסברה להם מהות הערבות.

לבד מניסיון נואל לשתף את בית המשפט בראיית דברים בלתי מציאותית לפיה כביכול יכלו הנתבעים לסבור שהבנק יאפשר לנתבעת לקבל הלוואה, שכל כולה ניתנה על מנת לאפשר לנתבעת להחזיר את יתרות החוב בחשבון העו"ש (ראה סעיפים 30, 31 לתצהיר שחר), ללא כל ערבות או ביטחון, אין באמור לעיל כל ממש.

כתב הערבות מכותר באותיות גדולות (יחסית) ומודגשות במלים " ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום לאבטחת כל חוב" .

דומני שדברים יותר ברורים מהכיתוב הנ"ל, באשר למהותה של הערבות, בלא להידרש כלל לשלל הסעיפים שבכתב הערבות, לא ניתן לכתוב.

גם נגרים חסרי השכלה, ואפילו אם ראייתם חלשה (וזאת לא נטען) יכולים וצריכים היו להבחין במלים האמורות כל שכן להבינן.

למעלה מהצריך אוסיף שהיו לנתבעים חודשים ושנים לקרוא את כתב הערבות, להבינו ולשאול שאלות לגביו אך הם לא טרחו לעשות כן, ועל כן אין לבנק כל "חובת גילוי" או הסבר נוספת כלפיהם.

היקף חובת הגילוי של הבנק כלפי הערב משתנה בנסיבות שונות [ ראה ע"א 7424/96 בנק המזרחי בע"מ נ. חברת אליהו גרציאני (1988) בע"מ, פד"י נד2 עמ' 145; ע"א 7825/01 דאנט סיסטמס סופטוור אינק. נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פד"י נח5 עמ' 348 ].

בהתאם נקבע כי מקום שהנתבע (הערב) בחר שלא לבקש כל מידע מהבנק, לא  התעניין במצבו הכספי של החייב העיקרי, העדיף לקבל את המידע מהחייב, לא קרא את המסמכים עליהם הוא חותם, אין לו אלא להלין על עצמו בלבד ואין הבנק חוטא כלפיו באי גילוי כלשהו (ע"א 6799/02 יולזרי משולם ואח'  נ. בנק המזרחי בע"מ, "דינים" עליון ס"ו 298).

במקרה זה, כאשר מדובר בשני אנשים מבוגרים, גם אם נגרים (ולא שמעתי שנגרים הם אנשים טיפשים יותר מהממוצע הארצי), אשר יודעים משמעותה של חברה בע"מ, מאחר והם טורחים לנהל את עסקם בצורת חברה, חותמים על מסמך ערבות בבנק שכותרתו ברורה ורהוטה, לפיו הם חייבים בחובות החברה שלהם, ואין מדובר בערבות לטובת גוף אחר כלשהו, לא נראה לי שהבנק הפר כלפיהם איזו חובת גילוי או היה אמור להביא בפניהם אזהרה כלשהי באשר לחלות ערבותם על חוב ההלוואה שנטלה החברה שבבעלותם מכספי הבנק.

לעניין אחרון זה לא נעלמו ממני דברים שנאמרו על ידי בית הדין לחוזים אחידים בפסק  הדין ע"ש 195/97, היועץ המשפטי לממשלה נ. בנק לאומי לישראל בע"מ [טרם פורסם, ראה אתר האינטרנט של מערכת בתי המשפט ], שם נאמר כי התנאי בתנאי החשבון הכלליים לפיו אלה יחולו על כל מסמך ומסמך אחר שיחול ביחסי הבנק והלקוח הוא "תנאי מקפח" במובן חוק החוזים האחידים, תשמ"ג-  1983 [פיסקה 13 לפסק הדין ]; לעניין האמור אציין:

ראשית, לא נטענה כלל טענה מסוג זה בעניין שבפני, ושנית, אין להשוות בין תנאי כללי בתנאי החשבון, שלא ניתן לזכור את קיומו בעת עריכת מסמכים אחרים ובין עצם קיומו של הסכם/כתב ערבות אשר יחול לעניין כל חוב בנסיבות האמורות.

בהמשך לדברים האמורים, טוענים הנתבעים שהבנק "אילץ" אותם לקבל את ההלוואה (סעיף 28 לתצהיר שחר); דברי שחר, חסרי שחר; ההלוואה נלקחה על ידי המבקשים על מנת לסגור את יתרות החוב שהצטברו בחשבון החברה הנתבעת (סעיף 27 לתצהיר שחר); לבד מכך שמהראוי להזכיר למבקשים שיתרת חוב אינה "נוצרת" סתם כך, אלא שככל הנראה המבקשים או מי מהם עשו שימוש בכספי הבנק וכך "נוצרה" יתרת החוב, הרי שלא ברורה לי הטענה בדבר אותו אילוץ.

דומני שלבית המשפט יש ידיעה שיפוטית על כך שריבית החובה בחשבון עו"ש, בין אם היא אפילו בגדר הריבית במסגרת האשראי המאושר, ועל אחת כמה וכמה ריבית בגין יתרות חוב חריגות, עולה בהרבה על כל ריבית של  הלוואה מאושרת.

לאמור, כתוצאה מ"האילוץ" שנאלצו המבקשים לסבול, פחתו חיובי הריבית שבהם נשאה הנתבעת (וכתוצאה מכך גם הנתבעים); האם ברצונם של הנתבעים שהבנק יגלגל את הדברים לאחור, יבטל את הלוואה שנאלצו לקבל, יחזיר את החשבון ליתרות החוב בטרם הוזרמו לשם כספי ההלוואה ויחייב את החשבון, קרי את הנתבעים, בתשלומי ריבית חריגה בחשבון? דומני שבנק ישמח לעשות כן, אם אכן זאת מבקשים המבקשים לעשות, אך גם דומני שאפילו נגרים כמו המבקשים אינם כה טיפשים [ ראה לדוגמא, על ידיעתו השיפוטית של בית המשפט בדבר שיעורי הריבית שבהם מזכים ומחייבים הבנקים את לקוחותיהם (להבדיל מגובה הריבית הספציפי לכל מקרה):  ע"א 424/86 נאות מרינה בת ים בע"מ ואח' נ. הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ ואח', פד"י מג2 עמ' 355 בעמ' 389; ע"א 7085/98 סריגי ציביאק (בפירוק) בע"מ נ. בנק לאומי לישראל בע"מ ואח', פד"י נו6 עמ' 493 ].

טרוניותיהם של המבקשים מתאפיינות גם בדברים שנכתבו על ידי שחר בסעיף 32 לתצהירו שם הוא מלין כי לבד ממידע שנמסר לו בלוח הסילוקין של ההלוואה, נספח יא' לתצהירו, לא נמסר לו כל מידע נוסף על הריבית שבה חויבו המבקשים בהלוואה; עיון בלוח הסילוקין מצביע על כך שכל הנתונים הדרושים מצויים שם: שיעור הריבית השנתית, שיעור הריבית המתואמת, שיעור הריבית האפקטיבית וכו' וכו'.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ