אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 56909/05

החלטה בתיק א 56909/05

תאריך פרסום : 03/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
56909-05
22/04/2007
בפני השופט:
צבי כספי

- נגד -
התובע:
בנק לאומי לישראל בע"מ
הנתבע:
1. פלקון אליהו
2. פלקון חנה

החלטה

המבקש מס' 1 (להלן: "המבקש") היה בכל מועד רלבנטי לתביעה המנהל ובעל מרבית מניות החברה פלקון מעדני בשר בע"מ [ סעיפים א. 1 -2 ו 70 עד 72 לתצהיר המבקש; החברה הנ"ל תקרא להלן "החברה"; לא הוברר אם יש משמעות להבדל בשמה של החברה כפי שהוא לעיל, וראה תדפיס רשם החברות נספח ט' לכתב התביעה ובין שמה כפי שהוא מופיע על דוחותיה הכספיים, מוצגים במ/16 - במ/19, שם רשום שמה של החברה כ "פלקון מעדני בשר כשר בע"מ" (הדגשה שלי - צ.כ.) ואין טענה באשר להבדל זה ].

אין חולק על כך שהחברה נמצאת בפרוק (זמני?) וראה החלטת בית המשפט נספח י' לכתב התביעה וכן, לדוגמא, דו"ח המפרק הזמני מוצג במ/27(להלן: "דו"ח המפרק").

לחברה חוב לבנק התובע (להלן: "הבנק"), כפי המפורט בכתב התביעה שהוגש ב"סדר דין מקוצר" ועקב היותה בהליכי פרוק, אין היא מהווה עוד צד בהליך זה שהוא תביעת הבנק לתשלום החוב; הנתבעים הרלבנטיים הם המבקש ואימו, המבקשת מס' 2, הגב' חנה פלקון (להלן: "חנה") שהם ערבים לחובות הבנק לחברה  כפי כתבי הערבות נספחים ג' ו ד' לכתב התביעה.

משיקולי אגרה, לא הוגשה התביעה למלוא סכום החוב, העומד לטענת הבנק על סכום (ליום הגשת התביעה) העולה על סך של 4 מליון ש"ח, אלא לכמחצית הסכום הנ"ל, היינו לסך של 2 מליון ש"ח (קרן).

אין לנתבעים טענות לעניין דרך חישובו של החוב לבנק, קרי חישובו האריתמטי ופירוט החיובים והזיכויים, אם כי יש להם טענות רבות, כפי המפורט בתצהירו של המבקש התומך בבקשתם למתן רשות להתגונן, נשוא החלטה זו, בכל הנוגע למילוי או הפרת חובות שונות של הבנק כלפי החברה ו/או אביו המנוח של המבקש ועסקו שקדם להקמת החברה, בין חובות שבדין ובין חובות על פי ההסכמים שבין הבנק לחברה; טענות אלו יידונו, בקצרה בלבד בנסיבות העניין, בהמשך הדברים.

עיקר טענות המבקשים, כך נראה, נסבו על ניסיון לחלץ את חנה מחבותה על פי הערבות שנחתמה על ידיה; ראשית יאמר, אין חנה והמבקש חולקים על כך שחנה אכן חתמה על כתב הערבות הנ"ל שכן טענותיהם הם לעניין הסכמת הבנק לביטולה בשלב מאוחר יותר [ ראה תצהירה של חנה, שכולו מיועד לעניין זה וכן פרק ג'1 לתצהירו של המבקש ].

נקודת המוצא היא, שאין בידי חנה והמבקש כל מסמך של הבנק המאשר את הסכמתו לביטול ערבותה של חנה לבנק.

דבר זה כשלעצמו מעורר תהיה רבה; המבקש טוען כי הוא ביקש מסמך כזה מאת צביה, שהיא סגנית מנהלת  הסניף בו נוהל חשבון החברה והוא סניף הבנק הנוגע בדבר (להלן: "צביה"), אולם זו, אשר מסרה לו בשיחת טלפון על בטלות ערבותה של חנה [ ולעניין זה עוד אדרש בהמשך הדברים ] לא הייתה מוכנה למסור לו מסמך המאשר זאת הואיל, לדברי המבקש, וצביה מסרה כי הבנק אינו נוהג להוציא אישורים כאלה [ סעיפים 76 עד 79 לתצהירו של המבקש; ראה מעמדה של צביה בסניף הבנק בעמ' 16 לפרוטוקול הדיון ביום 29.6.06 (להלן: "פרוטוקול ב'') שורות 18, 19 ].

טענה זו, תמוהה כמות שהיא, נראית עוד יותר תמוהה נוכח העובדה שאחותו של המבקש, שגם היא הייתה מעורבת בצורה כזו או אחרת בעסקי החברה, "זכתה" לקבל אישור מסוג זה מהבנק (מוצג במ/10) וכן ייזכר, ועניין זה מצוי ברקע הדברים, שהמדובר במקרה זה אינו באנשים "מהרחוב" או מ"פשוטי העם" אשר מנסים בדרך כלל את מזלם בבית המשפט על ידי הצגת עצמם כטיפשים ו           /או תמימים ו/או שאינם יודעים לשאול אשר הלכו שולל אחר פעולות הבנק התובע  באותם מקרים.

המדובר בחברה ידועה, באנשי עסקים בעלי ניסיון, והמבקש, במסגרת טענותיו, לא חסך בתיאור מערך העסקים ה"רציני" של החברה, המוניטין שלה וכו'; קשה להניח שהמבקש לא ידע לעמוד על דרישתו לקבל מכתב כאמור כאשר מדובר באדם מסוגו המנהל חברה בעלת מוניטין רב ולה עשרה סניפים ברחבי ישראל  ואשר צברה את רכושה והמוניטין שלה עוד בחיי אבי המבקש שנפטר טרם יסוד החברה [ ראה בתצהיר המבקש סעיפים 7 עד 10, 12, 13, 16 - 19, סעיף 43 שם מוגדרת החברה כאחת מ"...ענקי וותיקי השוק...", סעיף 66 ועוד ועוד ].

מכאן, שטענת ביטול ערבותה של חנה, נשענת למעשה רק על עדותם של המבקש וחנה וזו שינתה פנים לכאן ולכאן.

הגירסה הבסיסית של המבקש וחנה היא שחנה שוחררה מערבותה בשנת 1995 בעת שהעבירה את מרבית מניות החברה לבנה, המבקש [ סעיפים 7 עד 10 לתצהירה של חנה  וסעיפים 71, 72 לתצהיר המבקש ].

המבקש מציין באותם סעיפים בתצהירו כי שטרי העברת המניות בחברה מחנה אליו ולאחותו (שקבלה 20% ממניות החברה) נחתמו רק לאחר  שהערבות בוטלה בסיכום מפורש עם מנהל הסניף; לא הוברר מה היה האינטרס של הבנק לכך שהמניות יעברו למבקש מחנה, מדוע היה הבנק צריך להסכים לביטול הערבות, בלא לקבל ערבות אחרת תמורתה, רק בגלל שבמשפחת פלקון הוחלט על רה - ארגון של נכסי המשפחה.

מכל מקום, חנה עצמה אינה יודעת, כך לדבריה, כל דבר ועניין בנושא זה באופן אישי והיא למדה על הדברים מבנה, המבקש [ סעיפים 10 עד 12 לתצהירה של חנה, עדותה בעמ' 5 לפרוטוקול הדיון ביום 6.6.2006 (להלן: "פרוטוקול א'") בשורות 9 עד 12 ] ; עד כאן הגירסה הבסיסית

גירסה נוספת של המבקש וחנה נוגעת לשנת 2004; בחודש דצמבר 2004 נמכרה על ידי המבקש דירה בבעלותו, ברח' הדסה 6 בתל אביב בבניין הידוע כ"גן העיר" ומתמורת מכירת הדירה בסכום של -.1,230,000 $  העביר המבקש לבנק סכום של

-.1,150,000 $ לכיסוי חלק מיתרת החוב בחשבון החברה [ סעיפים 20 - 30 ו 72 - 75 לתצהיר המבקש, נספחים א' ו ב' לתצהירו; להלן: "הדירה" ]; דירה זו הייתה משועבדת לבנק והייתה בבעלות המבקש לאחר שהועברה לו מאמו חנה שגם בעת היותה הבעלים של הדירה הייתה זו משועבדת לבנק להבטחת חובות החברה.

לטענתם של המבקש וחנה (מפי המבקש), אישרה צביה באותו מעמד, או בסמוך לו, כי חנה שוחררה מערבותה עוד בשנת 1995 אך סירבה לאשר זאת בכתב, כאמור לעיל   [ ראה תצהיריהם בסעיפים המפורטים לעיל ].

טענה זו גם היא מעוררת שאלות; מה עניינו של הבנק בשחרור ערבותה של חנה, או באישור השחרור הנ"ל, בצמוד למכירת הדירה, כאשר מכירת הדירה הייתה עניין מתבקש ונתון לפקודת הבנק כבעל השעבוד עליה ולא היה נזקק לרצונו הטוב של המבקש בכל דבר הקשור למכירתה; אוסיף עוד כי דווקא המבקש נזקק, לטעמי, לרצונו הטוב של הבנק בעניין זה או לשיתוף פעולתו שכן מכירת הדירה בהליך כפוי  הייתה מביאה לתמורת מכירה נמוכה הרבה יותר ולהוצאות גבוהות שבוודאי היה בכך כדי להפחית מפירעונו החלקי של החוב, כאשר באותו המועד עדיין איפשר הבנק את המשך פעילותה של החברה בחשבון.

מכל מקום, לכאורה, עולה מתצהיריהם של המבקש וחנה כי הערבות בוטלה עוד בשנת 1995, ללא אישור בכתב אז, וביטולה אושרר על ידי צביה בשנת 2004, גם כן ללא אישור בכתב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ