אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 56326/06

החלטה בתיק א 56326/06

תאריך פרסום : 05/05/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
56326-06
29/07/2007
בפני השופט:
תמיר מיכאל

- נגד -
התובע:
אלדן השכרת רכב 1965 בע"מ
עו"ד אביגיל שיינין
הנתבע:
עקרון רועי
עו"ד עמית שגב

החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון שהתקיים במעמד באי כוח הצדדים והנתבע בעצמו, בעקבות "בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות מקומית ולחילופין להארכת המועדים להגשת בקשה לסילוק על הסף מפאת העדר יריבות ובקשה למחיקת כותרת ו/או בקשה למתן רשות להגן" אשר הוגשה על-ידי הנתבע, ותגובת התובעת לבקשה זו, במסגרת תביעה בסדר דין מקוצר על סך 41,325 ש"ח שהגישה התובעת נגד הנתבע.

יצוין כי התביעה הוגשה במקור כנגד נתבע נוסף בשם נפתלי גולדברג, אך בהמשך נמחק מר גולדברג מכתב התביעה בהסכמת הצדדים.

בכתב התביעה נטען כי ביום 27/5/02 נחתם בין התובעת לבין הנתבע, תחת השם המסחרי "מוטיב הפקות", הסכם מסגרת (להלן: " הסכם המסגרת") לפיו התובעת תשכיר לנתבע רכבים, כאשר  על-פי סעיף י"ג להסכם, כל תנאי ההתקשרות למעט אלה המפורטים בהסכם המסגרת, יהיו כפופים להסכם השכירות הסטנדרטי הנהוג אצל התובעת. בהמשך נטען כי ביום 1/4/03 שכר מר נפתלי גולדברג, תחת השם המסחרי "מוטיב הפקות", רכב מסוג סיטרואן מ.ר. 10-302-51 (להלן: " הרכב") מהתובעת על-פי הסכם שכירות שהעתקו מצורף לכתב התביעה, וכשהוחזר הרכב לתובעת ביום 17/6/03 הסתבר שנגרמו לרכב נזקים כבדים, ובכללם נזק למרכב התחתון, בסך כולל של 37,187 ש"ח. לטענת התובעת, על-פי תנאי הסכם השכירות הביטוח אינו מכסה פגיעה בגלגלים, בצמיגים ובמרכב התחתון של הרכב, ובנוסף נקבע בהסכם כי על השוכר לפצות את התובעת בגין כל נזק שיגרם עקב נהיגה רשלנית ברכב. עוד נטען כי בהתאם לאמור בהסכם השכירות, קמה לנתבע חבות אישית בהיותו המנכ"ל של "מוטיב הפקות", אשר חתם בשמה על הסכם המסגרת, ולא שילם לתובעת סך של 36,576 ש"ח מתוך דמי הנזק.

בבקשתו הנ"ל של הנתבע אשר הוגשה בתגובה לכתב התביעה בצירוף תצהיר, נטען בין היתר כי יש לסלק את התביעה על הסף מפאת היעדר סמכות מקומית או להעביר את הדיון בתיק לבית המשפט המוסמך בירושלים, כאשר בהקשר זה נטען כי תניית השיפוט המופיעה בסעיף 30 להסכם השכירות הסטנדרטי הינה בגדר תנאי מקפח בחוזה אחיד. בנוסף התבקש בית המשפט להאריך את המועדים לצורך הגשת בקשה לסילוק על הסף מפאת היעדר יריבות, בקשה למחיקת כותרת או בקשת רשות להתגונן על-סמך הנימוקים שלהלן. ראשית, נטען כי הנתבע איננו זוכר שראה, קיבל או חתם על הסכם השכירות הסטנדרטי המצורף כנספח ב' לכתב התביעה. שנית, נטען כי הנתבע מעולם לא חתם על הסכם שכירות ספציפי לגבי הרכב נשוא התאונה, וכלל לא שכר את הרכב הנידון, אלא קיבל אותו לחזקתו ממר גולדברג עקב מצוקת רכבים אצל התובעת, וזאת מבלי שהרכב נבדק קודם לכן על-ידי התובעת.

התובעת הגישה תשובה לבקשה וטענה, בין היתר, כי טענתו של הנתבע לפיה לא שכר את הרכב נשוא התאונה היא תמוהה ונטענה בחוסר תום-לב, שכן בא כוחו של הנתבע הודיע לתובעת בפקס שנשלח אליה ביום 21/11/06 כי "מרשו הוא שנהג ברכב (C-3) עובר לאירוע הנטען". בנוסף העלתה התובעת טענות נוספות לגבי תחולתו של הסכם השכירות הסטנדרטי על הנתבע, ולגבי סמכותו המקומית של בית משפט זה מכוח תניית השיפוט שבסעיף 30 להסכם השכירות.

במהלך הדיון נחקר הנתבע על תצהירו ולאחר מכן סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל-פה.

דיון

לאחר עיון בממצאים שבפני ושמיעת טענות הצדדים, הנני קובע כי דינה של בקשת הנתבע להידחות, ודינה של התובענה להתקבל במלואה, וזאת מהנימוקים המפורטים להלן.

באשר לטענת הסמכות המקומית, הנני דוחה את טענתו של הנתבע לפיו תניית השיפוט איננה חלה עליו, הואיל ולא חתם על הסכם השכירות הסטנדרטי בו היא רשומה. אין חולק שהנתבע חתם על הסכם המסגרת, בו נקבע בסעיף י"ג כי " כל יתר התנאים יהיו בכפוף לחוזה השכירות הסטנדרטי הנהוג בחברתנו". בכך הכפיף עצמו הנתבע לתנאיו של ההסכם הסטנדרטי, אף מבלי שחתם על הסכם זה בנפרד.  

טענה אחרת שהעלה הנתבע הינה כי יש לפסול את תניית השיפוט בהיותה תנאי מקפח בחוזה אחיד כהגדרתו בחוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982 (להלן: " חוק החוזים האחידים"). הנתבע הפנה בעניין זה לפסקי דין שניתנו על-ידי כב' השופט רחמים כהן בבית משפט השלום בתל-אביב, לפיהם על-פי סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים בנוסחו המתוקן, חזקה שתניית שיפוט בחוזה אחיד הינה מקפחת. אלא שמעיון בפסקי הדין הנ"ל עולה כי אף לגישתו של כב' השופט כהן, מדובר בחזקה הניתנת לסתירה, והתובע רשאי להוכיח כי התניה סבירה ואיננה מקפחת.

במאמר מוסגר יאמר כי אינני סבור שהתיקון בסעיף 9(4) לחוק החוזים האחידים מאיין לחלוטין את ההלכות שנקבעו ברע"א 188/02 מפעל הפיס נ' אלי כהן, פ"ד נז(4), 473 ובע"א 10740/02 מאיר רחמים נ' ליגד השקעות ובניין בע"מ, נח(1) 587). אמנם, על-פי סעיף 9(4) הנ"ל בנוסחו המתוקן הנטל להוכיח כי תניית השיפוט איננה מקפחת מוטל על התובע, אולם על-מנת להרים את הנטל המוטל עליו, התובע איננו נדרש להוכיח שמקום השיפוט המוסכם לא יגרום כל אי נוחות לנתבע, אלא כי אין במקום השיפוט כדי לפגוע באופן מהותי בזכותו של הנתבע לקיום הדיינות משפטית.

במקרה דנן, הנתבע העיד בחקירתו כי הוא מתגורר בבית שמש ועובד בנווה אילן, ודי בכך כדי להרים את הנטל המוטל על התובעת על-מנת לסתור את החזקה שתניית השיפוט היא מקפחת. בנסיבות העניין, תניה אשר קובעת כי הדיון יתקיים בתל-אביב הינה סבירה, ואין בה כדי ליצור הכבדה משמעותית כלשהי על הנתבע, לא כל שכן כדי לפגוע באופן מהותי בזכות מזכויותיו.

יתר על כן, לאור הירידה בחשיבות אשר מייחסים בתי המשפט בשנים האחרונות לנושא הסמכות המקומית (ראה למשל רע"א 6920/94 יאיר לוי נ' צבי פולג ואח', פ"ד מט(2), 731 בעמ' 734 ורע"א מפעל הפיס הנ"ל בעמודים 478-479), והאיזון שמבצעים בתי המשפט בין נוחות הצדדים לבין היעילות שבהעברת הדיון לבית משפט אחר, הרי שאף בהיעדר תניית שיפוט, לא הייתי מוצא לנכון להעביר את הדיון בתיק במקרה זה לבית המשפט בירושלים מהנימוקים המפורטים להלן.

תחילה יצוין כי בעוד התביעה הוגשה ביום 5/10/06, הנתבע הגיש את בקשתו לסילוק התביעה על הסף ולהארכת מועדים לראשונה ביום 10/1/07, מבלי שניתן בגוף הבקשה כל הסבר לעיכוב בהגשתה. בנוסף לכך, היה על הנתבע להציג בפני בית המשפט טעם מיוחד המצדיק הארכת המועדים שנקבעו בחיקוק לצורך הגשת בקשה למחיקת כותרת או כתב התנגדות (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), אך הנתבע לא טרח להציג בבקשתו כל טעם, ולא כל שכן טעם מיוחד, שיש בו כדי להצדיק הארכת המועדים. אף אם ניתנה הסכמתה של ב"כ התובעת להארכת מועדים - עניין אשר עלה לראשונה מהתגובה אשר הוגשה על-ידי התובעת ולא הוזכר כלל בבקשתו של הנתבע - הרי שהאורכה ניתנה לכל היותר עד לתחילת חודש ינואר 2007, ואף זאת בכפוף לחתימתו של הנתבע על הסכם פשרה עליו סירב לחתום בסופו של דבר. מכאן שאין כל מקום להיעתר לבקשתו של הנתבע להארכת המועדים, ובמצב דברים זה, אין כל סיבה מתקבלת על הדעת להעביר את הדיון לבית משפט אחר.

זאת ועוד, הנתבע לא הגיש כאמור בקשה פורמאלית למחיקת כותרת, ואף לא העלה בתצהירו טענות כלשהן המסבירות מדוע התביעה איננה ראויה להידון בסדר דין מקוצר. כן לא צירף הנתבע לבקשתו את כתב ההתנגדות שבכוונתו להגיש, כאשר אין די בטענות ההגנה הכלליות והסתמיות שמופיעות בבקשה עצמה, כדי ליתן לנתבע רשות להתגונן לגופו של עניין. הנתבע הודה כי התקשר עם התובעת בהסכם להשכרת רכבים, וכי נהג ברכב נשוא התובענה במועד התאונה. כמו-כן לא הכחיש הנתבע את גובה הנזק שנגרם לרכב על-פי חוות דעתו של השמאי. טענת ההגנה היחידה עליה סומך הנתבע את ידיו הינה כי לא חתם על הסכם שכירות בגין הרכב הספציפי נשוא התובענה, וכי רכב זה הועבר אליו על-ידי שוכר אחר. אלא משהודה הנתבע כי התקשר עם התובעת בהסכם להשכרת רכבים, וכי הרכב נשוא התובענה, שהינו בבעלותה של התובעת, היה ברשותו ובהחזקתו במועד התאונה, הרי שהוא איננו יכול לטעון שלא שכר מהתובעת את הרכב, ושאינו מחויב בתנאי הסכם השכירות.  

אשר על כן, הואיל והנתבע נחקר על תצהירו, לא הציג כל טעם מיוחד להארכת המועדים וניכר כי טענות הגנתו הינן קלושות ואין בהן כדי ליתן לו רשות להתגונן לגופו של עניין, וכן מאחר שהנני סבור שבנסיבות המקרה דנן לא היה בקיום הדיון בבית המשפט בתל-אביב כדי להכביד באופן משמעותי על הנתבע, כמפורט לעיל, אזי הנני קובע כי במצב דברים זה אין מקום להעביר את הדיון לבית משפט השלום בירושלים. 

לאור האמור לעיל, הנני דוחה את בקשתו של הנתבע לגבי הסמכות המקומית, וכן קובע כי לא הוצג טעם מיוחד כנדרש לצורך הארכת המועדים להגשת הבקשות למחיקת כותרת וכתב ההתנגדות, ועל-כן הנני מקבל את התביעה במלואה.

לפיכך, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 41,325 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

כמו-כן הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 4,000 ש"ח + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל בגין שכר טרחת עו"ד.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק של ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ד באב, תשס"ז (29 ביולי 2007), בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ