אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 56145/03

החלטה בתיק א 56145/03

תאריך פרסום : 20/08/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
56145-03
01/06/2005
בפני השופט:
צבי כספי

- נגד -
התובע:
חב' קונפאלוניארי
הנתבע:
חברת דיוק תעשיות מיסודה של ק.ש.ר בע"מ
החלטה

התובעת היא ספקית של מוצרי נייר המשמשים לציפוי מוצרי עץ, כפי המפורט  בסעיף 1 לכתב התביעה שהוגש ב"סדר דין מקוצר" ובסעיף 9 לתצהירו של מר שלמה קרסנובסקי (להלן: "קרסנובסקי") התומך בבקשת הנתבעת למתן רשות להתגונן כנגד התביעה.

על פי כתב התביעה, נותרה הנתבעת חייבת לתובעת סכומי כסף בסך של -.176,413 יורו בגין שלשה משלוחי סחורה שנשלחו על ידי התובעת והתקבלו על ידי הנתבעת במהלך שנת 1998; חשבוניות ומסמכי היצוא צורפו לכתב התביעה כנספחים ב' עד ד'.

בתצהירו הארוך אין קרסנובסקי מכחיש את החוב על פי כתב התביעה, בכפוף לאמור להלן, קרי את קבלת הסחורה שלפי החשבוניות הנ"ל ואת סכום התמורה שהגיע בגינה.

עיקר טענות קרסנובסקי הן בגדר של טענות קיזוז, בגין נזקים שנגרמו לנתבעת על ידי התובעת במהלך הקשרים המסחריים ביניהם, בתקופה שבין שנת 1997 לשנת 2000, תקופה שלגבי נעשה חישוב, אם חישוב ניתן לקרוא לכך, על ידי המומחה שמסר חוות דעת חשבונאית עבור הנתבעת, מר אופיר אוני (להלן: "המומחה").

בסעיפים 12 עד 51 לתצהירו מביא קרסנובסקי שורה ארוכה של טענות כלפי התובעת בנושאים דלקמן: איחורים בהספקת המוצרים, ליקויים ואי התאמות, הפרת ההסכם באשר למחיר והפרת תנאי תשלום  וכן הפרת הסכמה לבלעדיות בהסכם.

משותף למרבית אותן טענות הוא שאין להן כל סימוכין, לבד מטענותיו של קרסנובסקי, חלקן נראות מופרכות על פניהן, אפילו מתוך תצהירו.

לדוגמא, עניין הבלעדיות; קרסנובסקי מוסר בתצהירו שאין לו כל הסכם כתוב בעניין זה (סעיף 11 וסעיף 40 לתצהירו) כך שעניין זה נסמך על עדותו בלבד; בסעיפים 40 ו 41 לתצהירו הוא מתאר כיצד התקשרה הנתבעת עם חברות בישראל אותן הוא מכנה "הגורם המתחרה" בניגוד למוסכם; יחד עם זאת, למרות כל ההתכתבות המסועפת בין הצדדים, שחלקים נרחבים ממנה צורפו לתצהירו של קרסנובסקי, לא ניתן למצוא מכתב אחד המתריע על כך שהנתבעת מפרה את הסכם הבלעדיות כביכול בין הצדדים בכך שהיא משווקת ישירות לגורם המתחרה. יתר על כן במכתבה של הנתבעת, נספח כא' לתצהיר קרסנובסקי היא באה בטרוניה אל התובעת באשר ל"גורם המתחרה" לא בכך שהתובעת פועלת מולו, אלא בכך שהתובעת דורשת, לכאורה, מהנתבעת מחיר עבור מוצריה שהוא גבוה יותר מאשר זה שנדרש מ,הגורם המתחרה" כאשר הוסכם בין הצדדים כי הנתבעת לא תדרוש מהתובעת מחיר העולה על זה שנידרש מאותו גורם. מוסיף עליו נספח כב' ובו שוב טענה כלפי הנתבעת על כך שהיא מעדיפה למכור את מוצריה ל"גורם המתחרה" ולא לתובעת.

שני מסמכים אלה מצביעים בבירור שאין מדובר בהפרת בלעדיות שככל הנראה לא  הייתה אלא טענה להפרה של הסכם מחירים, שהיה אמור להיות מבוסס על המחיר עם ה"גורם המתחרה" ולא להיפך (כפי שהיה ההיגיון מחייב אילו הייתה לתובעת איזו בלעדיות או העדפה על גבי אחרים מלכתחילה).

אין, לגישתי, צורך להידרש לכלל טענות הנתבעת באשר לאותם נזקים בני קיזוז לתפיסתה הואיל ואלו לא הוכחו אפילו לכאורה.

חוות דעת המומחה מתייחסת ל"אובדן המכירות בתקופה 2000 - 1997" כפי המבואר בפיסקה האחרונה לפרק 5 בחוות הדעת המכונה "השיטה" שם מוסברת שיטת החישוב של המומחה (ההתייחסות היא למוצר אחד, המכונה "דיוקופל" כמוצר מייצג כפי המבואר בפרק הקודם לחוות הדעת המכונה "מתודולוגיה")

בפיסקה הקודמת של פרק 5, מבאר המומחה את הנחת היסוד ששימשה אותו לקביעת אותו אובדן ואביא אותה כלשונה:

"...הנחנו כי הפער בין המכירות בפועל ובין תחזית המכירות על פי נתוני הצפי לפי התנהגות התעשייה והמשק, משקף את אובדן המכירות של החברה הנובע מהפרות ההתחייבויות של הספק" (הדגשה שלי - צ.כ.).

לטעמי, חוות הדעת מופרכת על פניה בהתחשב בהנחת היסוד חסרת השחר המתוארת לעיל.

לא צריך להיות מומחה כלשהו כדי להבין שאין כל קשר וכל קורולציה בין "התנהגות התעשייה והמשק" היינו כלל המשק בישראל, ובין רווחיו או תוצאותיו העיסקיות של מפעל אחד, בעל סדר  גודל שאינו חריג.

לשם השוואה מוכרת לכל, גם אם נניח שבתקופה האמורה היה מצב המשק בישראל בעליה, האם יש קשר בינו לבין שוק הבניה ושוק מחירי הדירות שנמצא בשפל מזה מספר שנים?

והמדובר בהשוואה בין שווקים, שהיא משמעותית לאין ספור מהשוואה בין המשק למפעל קטן.

האם היה קשר בין העלייה התלולה (בזמנה) של שוק ההייטק ובין כלל המשק?

לו לפחות היה המומחה נוקט השוואה בין תוצאותיה העיסקיות של הנתבעת לבין שוק העץ או ענף הריהוט, ניחא;  אך השוואה בין מכירות התובעת לבין מגמת העלייה של היצור התעשייתי בישראל באופן כללי אין בה ולא כלום מלבד תרגיל מתמטי חשבונאי, תפור בחוטים גסים.

למען סבר את העין, המומחה לא הישווה בין פדיונות או רווחי הנתבעת בשנים שקדמו לשנת 1997 ובין אלה שבשנות ה"אובדן", לא בדק ולא הביא נתונים על עסקים אחרים מאותו סוג באותה תקופה, לא בדק את מקורותיה הכספיים של הנתבעת וכמות העובדים בתקופות האמורות ולא כל נתון אחר הטעון בדיקה אילו היתה ניתנת חוו"ד של ממש ואפילו על מנת לתת איזה בסיס ראוי לגישתו שלו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ