אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 56039/06

החלטה בתיק א 56039/06

תאריך פרסום : 03/01/2008 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
56039-06,178283-06
01/02/2007
בפני השופט:
ניב ריבה

- נגד -
התובע:
1. הורונציק שאול
2. הורנצ'יק עדי

עו"ד שטיין
הנתבע:
1. קולגר משה יצחק
2. אינדיג משה- הנתבע 2

עו"ד ברקמן
החלטה

1.         בשנת  1992 רכשו התובעים דירה, לאחר שניהלו מו"מ עם הנתבע 1.  בהסכם המכר נרשם שמו של הנתבע 2/ המבקש, כמוכר. ההסכם תוקן כאשר התברר כי שמו של הנתבע 2 איננו מופיע כבעל זכויות בנסח רישום המקרקעין, ושמו של הנתבע 1 נרשם במקום הנתבע 2.

            השנים חלפו, ולמרות שהתובעים נתנו את תמורת הדירה לידי הנתבע 1, לא נרשמו זכויותיהם בפנקסי המקרקעין.

2.         התובעים דרשו את הרישום ונענו כי נותרו חייבים סכום של 40,000 $ בגין הדירה. בין לבין, ניהלו הצדדים הליכים משפטיים הדדיים בבית משפט השלום ברמלה .  בין יתר הטענות, נטען על ידי הנתבע 2 לגבי חוב התובעים כלפיו. האחרונים טענו כי את העסקה ביצעו עם הנתבע 1 ואין להם כל יריבות עם הנתבע האחר.

3.         הכרעת בית המשפט בשתי התובענות, באופן מאוחד, לא התקבלה על ידי הצדדים ועל פסק הדין הוגש ערעור, שהתקבל, ובקשת רשות ערעור, שנדחתה.

4.        לאחר שנסתיימה מסכת התביעות הכספיות,הגישו התובעים, בשנת 2001, תביעה לבית המשפט המחוזי, לצו עשה לרישום הזכויות, ובעילה כספית. התביעה לרישום הזכויות על שם התובעים הסתימה ביום 2.1.06, עת נתנה כב' השופטת משל, פסק דין המחייב את הנתבע 2 לרשום את דירת התובעים על שמם ולשאת בכל ההוצאות בקשר לכך. הנתבע 1 צווה בשיתוף פעולה עם הנתבע 2.

5.       העילה הכספית - נזקים, הפסדים וכיוצ"ב, הוגשה לבית משפט זה, והיא זו בה עסקינן   

           בבקשה זו.

6.        הנתבע 1 הגיש בקשה למחיקתו על הסף- נימוקיו, שבמהלך בירור התביעה בבית המשפט המחוזי, ולנוכח טענות הנתבעים האחד כנגד רעהו, הסכימו הצדדים כי עניין זה ידון בבוררות, לפני כב' השופט בדימוס, חיים אילת. הבורר, אשר שמע את הצדדים והעדויות, לרבות עדויות התובע, החליט כי הנתבע מס. 2 הינו מוכר הדירה לתובעים. על פי פסק הבורר  ובהסתמך עליו, ניתן לאחר מכן פסק דינה של כב' השופטת משל.

7.       התובעים עותרים לדחיית הבקשה וטוענים כי לא היו צד להליך הבוררות, לא השתתפו בו, לא עימתו את הנתבעים עם המסמכים הרבים שבידיהם ובעיקר, כי הליך הבוררות נועד על מנת לקבוע מי מהם יבצע את הרישום בלשכת רישום המקרקעין ואין הוא משליך על היחסים  בין המבקש, אשר קיבל את כספם, לבינם.

דיון

8.         הכלל הוא כי פסק בורר מהווה מעשה בית דין  בין הצדדים לבוררות, ואינו חל על צדדים שלישיים (ראה: ס. אוטולנגי  בוררות דין  ונוהל (מהדורה רביעית) פיסקאות  391,395, ע"א 318/85 דן כוכבי נ' קונסוליום השקעות ופתוח פ"ד מב (3) 265 ).

9.       חרף זאת הנני מקבלת את הבקשה:

           פסק הבורר מבהיר את מערכת היחסים ואת השתלשלות הענינים, עובר למכירת הדירה לתובעים: הנתבעים היו שותפים במגרש עליו נבנה הבניין, בו מצויה הדירה, נושא התביעה. הצדדים חילקו ביניהם את הדירות, אך הרישום על שם הנתבע 2, אשר קיבל את דירת התובעים,  לא הסתיים. המבקש טיפל במכירת הדירות, ואת הכסף שקיבל מהתובעים, הכניס לחשבון משותף. העסקה דווחה למס שבח באופן שהנתבע 2 נרשם כמוכרה. הבורר הסתמך גם על דברי עו"ד צחי, אשר שימש כעוה"ד לפרויקט, כי חלוקת הדירות בין הצדדים נוסחה בכתב, ושם נקבע כי הדירה אכן הינה של הנתבע 2, אלא ששלטונות מס הכנסה נטלו את כל המסמכים הקשורים לעניין, לרבות מסמך זה. הבורר קבע כי "הנתבע (הנתבע 2) מכר את הדירה למשפ' הורנציק ועל כן אחראי גם לכל התשלומים הנובעים מהמכר והחלים עליו."

10.      בישיבת 7/4/05 הודיעו ב"כ הצדדים, לרבות ב"כ התובעים, כי הינם מסכימים לפנייתם של הנתבעים 1,2 לבוררות. נכון כי בישיבה מאוחרת יותר  נאמר ע"י ב"כ התובעים כי " אמנם אין לנו התנגדות שיפעלו בתיק זה על יסוד פסק הבוררות, אולם אין בכך משום הסכמה מצד מרשי שפסק הבוררות מחיב אותם, שכן לא היו צד לו ואני שומר על זכותם של מרשי לטעון כל טענה בעניין זה בהליכים אחרים", אלא שהצהרה זו באה לאחר שהבורר כבר נתן את פיסקו ואף אושר הפסק ע"י בית המשפט. מן הסתם התוצאה איננה נושאת חן בעיני התובעים, אך אין עובדה זו יכולה לסייע  להם.

11.       בבחני את עילת התביעה מצאתי כי היא מושתתת על  הפסדים כספיים הנובעים כולם מהעובדה שהדירה לא נרשמה על שמם במועד סביר. מתוך שהסכימו התובעים כי הבורר יקבע את זהותו של המוכר, הרי הסכימו בהכרח גם לכך שהקביעה תחייב אותם בקשר להפרת החיובים על ידי מוכר זה, ולא על ידי האחר.  כל תוצאה אחרת איננה יכולה להתיישב עם ההגיון. מכאן, שההתנגדות שהועלתה  על ידי בא כוחם ביום 10.11.05, איננה מבטלת, לטעמי, את ההסכמה, ומכאן אף מסקנתי כי פסק הבורר מחייב אותם.

12.       לפיכך, הנני מקבלת את הבקשה.

           הוצאות בסך 2,500 ש"ח בצירוף מע"מ יחולו על התובעים.

ניתנה היום י"ג בשבט, תשס"ז (1 בפברואר 2007) בהעדר הצדדים

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

________________

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ