אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 55817/06

החלטה בתיק א 55817/06

תאריך פרסום : 21/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
55817-06
07/10/2007
בפני השופט:
צבי כספי

- נגד -
התובע:
בנק אוצר-החייל בע"מ
הנתבע:
שלומוב אנטולי
החלטה

המבקש נתבע על ידי הבנק התובע (להלן: "הבנק") בהיותו ערב (מוגן) לחובותיו של אחר בשם ווהבי אליאס (להלן: "החייב") אשר לפי כתב התביעה לא שילם את חובותיו לבנק; כתב התביעה הוגש ב"סדר דין מקוצר" והמבקש, העותר למתן רשות להתגונן, לא חלק על גובה החוב וחישובו כמו גם על עובדת חתימתו על כתבי הערבות לטובת הבנק, כחלק ממסמכי ההלוואות שקיבל החייב (נספחים א' ו ב' לכתב התביעה).

להגנתו טען המבקש בתצהירו שתי טענות שלובות: האחת, שבהיותו עולה חדש שאינו דובר עברית ואינו כותב עברית, לא קרא את כתבי הערבות עליהם חתם וגם לא הוסבר לו דבר בעניינם על ידי הבנק והוא חתם בצורה "עיוורת" על כתבי  הערבות; השניה, שהחייב היה הממונה הישיר עליו בעבודתו ותפס אותו בעת שכרותו ועל כן סחט ממנו למעשה את חתימתו כערב לחובותיו בבנק מאחר והמבקש פחד ממנו ובעיקר פחד שיגרום לפיטוריו.

בחקירתו הנגדית הסכים הנתבע לכך שהוא ידע שהוא חותם על כתבי ערבות לטובת החייב וכי לא ביקש לקבל כל הסבר בגינם; הסיבה לכך, כפי המבקש נעוצה בעובדה שהוא חתם לטובת הממונה עליו החייב ופחד לשאול שאלות והיה חותם על המסמכים בכל מקרה; קרי העובדה שלא קבל  הסברים לא היוותה גורם ב"שכנועו" לחתום על מסמכי הערבות וגם אילו היה מקבל הסברים, היה חותם עליהם.

מכאן גישתי היא שטענותיו של המבקש הן טענות שלובות.

 ככלל, לא ישמע אדם בטענה שאינו מחויב בחתימתו על גבי מסמך, בטענה שלא קרא את המסמך ולא הבין אותו; לעניין זה קובע, ככל הנראה, מצב הדברים האובייקטיבי ועל כן, לא משנה מה הייתה סיבת החתימה הבלתי מודעת וזו יכולה להיות גם תוצאה של מעשה הטעיה; כל עוד לא טרח  חותם לוודא על מה הוא חותם, מחויב הוא בחתימתו בין שהיה חסר משקפי קריאה בעת החתימה ולא ראה בפועל דבר ובין שהוטעה על ידי בעל העניין בחתימה להניח שהוא חותם על מסמך אחר (בסוגו או תכנו) [ ע"א 1458/96, בנק איגוד לישראל בע"מ נ. זהבה לופו ואח' פד"י נד2 עמ' 559 ].

כנגד  כך  עומדת חובת הגילוי של הבנק כלפי הערב כפי שהיא מנויה בסעיפים 4 ו 17א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) תשמ"א - 1981 והכללים שתוקנו על פי החוק הנ"ל וכן כפי חובות האמון והגילוי שנקבעו בפסיקת בית המשפט.

נראה שככל שהמדובר במסמכים שנחתמו על ידי הלקוח, או הערב, במקרה שאין הוא טורח לקרוא אותם, גוברת הגישה של דיני החוזים הכלליים והוא לא ישמע בטענותיו.

היקף חובת הגילוי של הבנק כלפי הערב משתנה בנסיבות שונות [ ראה ע"א 7424/96 בנק המזרחי בע"מ נ. חברת אליהו גרציאני (1988) בע"מ, פד"י נד2 עמ' 145 ].

בהתאם לכך נקבע כי מקום שהנתבע בחר שלא לבקש כל מידע מהבנק, לא  התעניין במצבו הכספי של החייב העיקרי, העדיף לקבל את המידע מהחייב לא קרא את המסמכים עליהם הוא חותם, אין לו אלא להלין על עצמו בלבד ואין הבנק חוטא כלפיו באי גילוי כלשהו [ ע"א 6799/02 יולזרי משולם ואח'  נ. בנק המזרחי בע"מ, סניף בורסת היהלומים ואח', פד"י נח2 עמ' 145 ].

נראה שנקודת החצייה בין שתי הדוקטרינות הסותרות, היינו זו לפיה אדם מחויב  בחתימתו, גם כאשר לא יכול היה לקרוא את המסמך, מסיבה טכנית או שסמך על אדם אחר ובין הדוקטרינה של חובת הגילוי הבנקאית, היא במקרה של אי ידיעת השפה, ובתנאי ארצנו, כאשר מדובר בעולה חדש שאינו יודע את השפה.

כך במקרה "רגיל" אך לא במקרה זה; במקרה זה לא אי ידיעת השפה מנעה מהמבקש לברר את מהותם של המסמכים אלא פחדו מהחייב הוא שהשליך, לטענתו, על רצונו או אי רצונו לקרוא ולהבין או לקבל הסבר מהבנק על  החתום על ידיו ובכל מקרה, כאמור, לא היה המידע שהיה אמור לקבל, משנה את החלטתו.

נותרת על כן לבדה טענתו של המבקש על הפחד והלחץ שגרמו לו לחתום על כתבי הערבות; ייתכן והיה מקום לקבל טענה כזו, ולו לכאורה, כמקנה הגנה [ סעיף 17(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973 (להלן: "חוק החוזים") ].

שאלה זו בספק הואיל ואין המבקש טוען שהבנק או מי מטעמו היה זה שהפעיל את כפיה כלפיו [ ע"א 16/80 אליהו לולו ואח' נ. סלומון סלומון ואח', פד"י לז4  עמ'      70 ]; מכל מקום, המבקש לא הודיע לבנק זמן סביר לאחר שפסקה הכפייה והלחץ שהיה נתון בהם, לטענתו, מהחייב, על בטלות ערבותו; בעדותו, ביום 25.2.07 הוא מודה (עמ' 2 שורה 21) כי החייב כבר איננו הממונה עליו מזה שנה וחצי לאחר שנתפס בגניבה; לא ניתן על ידי המבקש הסבר סביר מדוע לא פנה אז לבנק וביקש לבטל את ערבויותיו, שמפסקה הכפייה ופסק הפחד שבו היה נתון; יצוין כי המבקש, למרות קשיי השפה והיותו חדש בישראל, ידע את דרכו לבנק משנזקק לכך [ שם בסוף עמ' 2 לפרוטוקול ].

גם אם אראה בהגשת בקשת הרשות להתגונן משום הודעה על ביטול הערבויות, הרי שהודעה כזו ניתנה הרבה מעבר ל"זמן הסביר" אשר במסגרתו יש להודיע על הודעת הביטול, בהעדר כל הסבר להמשך המחדל במעבר הזמן [ סעיף 20 לחוק החוזים; ע"א 661/88 פיסאר חיימוב נ. פארס חמיד, פד"י מד1 עמ' 75; רע"א 7956/99 שיכון  ופיתוח לישראל בע"מ נ. עירית מעלה אדומים, פד"י נו5 עמ' 779 ].

מהאמור לעיל, דין הבקשה להדחות.

בנסיבת המקרה איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תעביר העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים בדואר.

ניתנה בלשכתי,  היום כ"ב בתמוז, תשס"ז (8 ביולי 2007) בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ