אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 55337/05

החלטה בתיק א 55337/05

תאריך פרסום : 17/01/2008 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
55337-05,151851-06
14/03/2006
בפני השופט:
חאג' יחיא

- נגד -
התובע:
עיריית תל אביב
הנתבע:
שומרוני לביא
החלטה

בפני, בקשה לדחות ו/או למחוק על הסף את התביעה של התובע, המשיב, כנגד הנתבעת, המבקשת, בהתאם לתקנות 100 ו - 101 של חוסר סמכות עניינית ו/או העדר יריבות.

התובע, הגיש תביעתו זו, ובה הוא טוען, כי ביום 6.9.05, נגרר רכבו שלא בצדק, על ידי הנתבעת מספר 1, "חברת אתרים ירוקים בע"מ" אל מגרש לגרירת רכב בניהולם של "אתרים ירוקים" וזאת בהתאם להוראות הנתבעת 2.

המשיב , מגולל בכתב התביעה, כי בתאריך האמור, רכבו נגרר ממקום חנייתו, וכי הוא פנה לחניון המנוהל על ידי הנתבעת מספר 1, כדי לאסוף את רכבו משם וכי הוא סירב לשלם את הקנס בגין חניה שלא כדין, וטוען כי, לא עבר כל עבירה וביקש לשחרר את רכבו ולצאת מהמקום.  התובע גם טוען, כי עובד מטעם הנתבעת 1, חסם את דרכו של התובע, המשיב, וכאשר זה יצא מרכבו, קפצו עליו מספר עובדים, מטעם הנתבעת 1, והחלו לקללו ולהפליא בו את מכותיהם. בנוסף, עובד נתבעת 1, הגיע עם אחד מרכבי הנתבעת 1, ולמרות שהתובע היה על הרכב, עובד הנתבעת 1, הרים את רכב התובע, כאשר התובע על הרכב ובכך סיכן את חייו. התובע טוען, כי כתוצאה מכך, נגרם נזק לדלת השמאלית הקדמית ברכבו ובכנף, וכי אזרח שהיה במקום, וראה כיצד עובד מטעם הנתבעת 1, תקף אותו, מיהר להזמין את המשטרה.

על רקע אירוע זה, הגיש התובע את תביעתו כנגד חברת הגרירה "אתרים ירוקים בע"מ" הנתבעת 1, וכנגד "עירית תל אביב" הנתבעת 2.

התובע מייחס לנתבעת 1, את האחריות לתקיפתו במספר נימוקים המפורטים בסעיף 13 לכתב התביעה ואת אחריותה של הנתבעת 2, בכך, שעל פי חוזה שבין הנתבעת 1 לנתבעת 2, הנתבעות אחראיות למעשיהן ו/או למחדליהן באופן ישיר של עובדי הנתבעת 1.

בסעיף 18 בכתב התביעה טוען התובע כי, בנסיבות מיוחדות אלה, כאשר נציגי רשות מקומית, היא הנתבעת 2, תוקפים אזרחים תמימים, יש בזה דבר פסול ויש לגנותו על ידי פסיקת מרכיב כאב וסבל מוגדל כנגד הנתבעות 1 ו 2.

הנתבעת 2, היא המבקשת כאן, הגישה בקשה זו, לדחיית התביעה על הסף נגדה, בטענה, כי למעשה, מדובר בהשגה של המבקש על הקנס שהוטל עליו בגין חניה שלא כדין, וטוענת כי בכגון דא, אין לבית משפט זה, סמכות עניינית, " ככל שטענות התובע מתייחסות לעבירת קנס".

המבקשת מפנה לסעיף 55 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב - 1984] ומבקשת שהתביעה תסולק על הסף בגין חוסר סמכות עניינית. התובע מגיב לבקשה וטוען שתביעתו כלל איננה מתייחסת לעבירת הקנס, ואינו טוען נגדה, אלא, להשתלשלות האירועים לאחר מכן, אשר אירעו בחניון נתבעת 1. כמו כן מציין המשיב, כי אינו טוען בכתב תביעתו לגבי חוקיות מתן הדו"ח, ומציין שאת הטענות שלו, כנגד חוקיות הדו"ח הפנה בבקשתו להישפט ששלח אל המבקשת כנדרש באופן נפרד מכתב תביעה שבפני.

למקרא כתב התביעה, למד אני, כי התובע תובע את נזקיו בגין ביצוע מעשה תקיפה ושלילת חופש זמנית של התובע, המשיב, בכך, שעובדי הנתבעת 1, אשר גררו את רכבו ממקום הימצאו ברחובות הנתבעת 2, אל חניון בהנהלת הנתבעת 1, וכשהוא ביקש לשחרר את רכבו, ובפיו טענות כנגד חוקיות גרירת רכבו (שאינן עניין לתביעה זו), הוא הותקף על ידי עובד הנתבעת 1 אשר אף מנע ממנו לקחת את רכבו ולנסוע לדרכו. בגין מעשים אלה, תובע המשיב את הפיצוי.

בנקודה זו, הצדק למעשה עם המשיב, שאין מדובר בהשגה או בערר על חוקיות והצידוק במתן הדו"ח, אלא, על מעשים המיוחסים לעובדי הנתבעת 1, ומהווים מעשי עוולה.

לפיכך, אינני סבור שיש מקום לבקשה כפי שהוגשה, ובעניין הסמכות העניינית, הבקשה נדחית.

באשר לקיומה של יריבות בין המבקשת לבין המשיב, אין למצוא בכתב התביעה כל עילה להגיש את התביעה כנגד העיריה. יש להניח שאכן, קיים הסכם בין הנתבעת 1, למבקשת, על פיו מבצעת הנתבעת 1, בהוראת הנתבעת 2, את הרכבים החונים שלא כדין, ברחובותיה של המבקשת, אך המשיב לא הניח בתביעתו את התשתית העובדתית לקיומה של אחריות מצד המבקשת, למעשיהם ומחדליהם של עובדי הנתבעת 1. התובע נוקט לאורך כל כתב התביעה בלשון :"עובד הנתבעת 1" או "עובדי הנתבעת 1" . בשום מקום לא גרס המשיב, כי מי שתקף אותו הינו עובד של הנתבעת 2, או מורשה או ממונה מטעמה, או איש סמכות אשר מעשיו או מחדליו הם מחייבים את המבקשת.

עצם העובדה, שקיים הסכם בין הנתבעת 1 ובין המבקשת, (אשר העתק ממנו לא צורף לכתב התביעה), אין בו כדי להטיל על המבקשת את האחריות למעשיהם או למחדליהם של עובדי הנתבעת 1. אפשר לומר מנגד, כי קיומו של הסכם זה, דווקא מחזק את הטענה של המבקשת שהנתבעת 1, אחראית למעשיהם ומחדליהם של עובדיה, ולא המבקשת.

אני קובע לכן, שהמשיב לא הניח תשתית עובדתית בכתב תביעתו, עליה יבסס עילת תביעה כנגד המבקשת או ליצור יריבות עימה.

על כן, הבקשה מתקבלת בנימוק זה , שאין עילת תביעה, ואין יריבות, בין המבקשת והמשיב, ועל כן התביעה כנגד המבקשת, נדחית.

המשיב ישלם למבקשת הוצאות בקשה זו בסך של 1000 ש"ח.

ניתנה היום י"ב באדר, תשס"ו (12 במרץ 2006) בהעדר הצדדים.

                                                                        _____________________

  ע. ג'. חאג' יחיא, שופט

קלדנית:אילה חירות

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ