אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 53494/05

החלטה בתיק א 53494/05

תאריך פרסום : 31/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
53494-05
10/04/2006
בפני השופט:
ברנר חגי

- נגד -
התובע:
בנק לאומי לישראל בע"מ
הנתבע:
1. מיילסטון השקעה בהון האנושי בע"מ
2. ניר אורנה

החלטה

1.         בפניי תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום יתרת חוב בסך 187,576 ש"ח בחשבונה של הנתבעת 1 ( להלן: "החברה"), שהתנהל בבנק התובע ( להלן: "הבנק"). התביעה הוגשה גם נגד בעלת השליטה בחברה, היא הנתבעת 2 ( להלן: "הנתבעת"), מכח ערבותה לחובותיה של החברה.

2.         הנתבעות טוענות להגנתן, במסגרת בקשת רשות להתגונן, כי הבנק נהג כלפיהן בחוסר תום לב והפר הסכם בעל פה לפיו אמור היה הבנק לאשר לחברה מסגרת אשראי של 250,000-350,000 ש"ח מיד לאחר שיופקד לחשבון החברה סך של 431,300 ש"ח. בפועל, ביום 14.3.2005, מיד לאחר שהופקד הסכום הנ"ל, התכחש הבנק להבטחתו והודיע על ביטול מיידי של מסגרת האשראי. עקב כך חוללו באי פרעון שיקים של החברה, היא נקלעה לקשיים חמורים ונגרמו לה נזקים כבדים, העולים על סכום התביעה.

3.         הנתבעת נחקרה על תצהירה. במהלך חקירתה התברר כי ביום 14.3.2005- עת ביטל הבנק את מסגרת האשראי הקודמת של החברה (איש מבין בעלי הדין לא ציין בשלב זה מה היה שיעורה), הוא העמיד לחברה שתי מסגרות אשראי: אחת על סך 180,000 ש"ח למשך שבוע ימים והשניה ע"ס 120,000 ש"ח למשך שישה חודשים (ת/4). כמו כן התברר כי הבנק נהג שלא לכבד שיקים של החברה גם לפני יום 14.3.2005. כך למשל חוללו בחשבון החברה תשעה שיקים קודם למועד זה, ואילו חילולו של השיק הראשון לאחר קיצוץ מסגרת האשראי נעשה רק ביום 13.4.2005, לאמור, מקץ חודש ימים מאז אותו קיצוץ. עוד התברר כי הנתבעת אינה מבחינה בין משמעות המונח אובליגו לבין משמעות המונח מסגרת אשראי. כמו כן הוכח כי הנתבעת לא העבירה לבנק סכום נוסף שהתקבל ממכירת הדירה אשר אותו התחייבה להפקיד לחשבון החברה עד ליום 30.9.2005. לדבריה, הסכום הועבר רק במועד מאוחר יותר. עוד התברר כי שיקים שמשכה החברה על בנק המזרחי חוללו אף הם באי פרעון (ת/2).

4.         ואחר כל הדברים האלה, סבורני כי יש ליתן לנתבעות רשות להגן. התיזה המרכזית של הנתבעות היא שמנהלו היוצא של סניף הבנק, מר נחום הופמן, הבטיח להן ביום 24.12.2004 כי לאחר שיופקד בחשבון החברה סכום שיתקבל ממכירת הדירה של הורי הנתבעת, המשועבדת לבנק, יאשר הבנק לחברה מסגרת אשראי של 250,000-350,000 ש"ח. בפועל, מנהלו החדש של הסניף, מר מנחם רותם, התכחש להבטחה זו מייד לאחר ההפקדה שבוצעה ביום 11.3.2005. תיזה זו לא נסתרה בשלב זה. המועדים מדברים בעד עצמם: הדירה נמכרה ביום 10.3.2005; ביום 11.3.2005 הופקד לחשבון החברה סך של 431,300 ש"ח; ביום 14.3.2005 הודיע הבנק על ביטול מיידי של מסגרת האשראי בחשבון ודרש פרעון מיידי של הלוואה ע"ס 200,000 ש"ח שהועמדה בחשבון שנה קודם לכן. אכן, במקביל העמיד הבנק מסגרות אשראי קטנות יותר. הנתבעת טוענת, וטענתה לא נסתרה, כי מחמת הקיצוץ במסגרת האשראי דרש ממנה הבנק כבר ביום 13.3.2005 לבטל שיק ע"ס 55,000 ש"ח (ת/5) שאמור היה להוות תשלום דמי שכירות עבור משרדי החברה. אכן, השיקים הראשונים לאחר אותו קיצוץ אשראי סורבו רק בחודש אפריל 2005 ולא באופן מיידי, אך ברור שאם החברה נאלצה ליתן הוראת ביטול לשיקים רק כדי שסיבת החילול לא תהא העדר כיסוי מספיק, כפי שהיה במקרה של דמי השכירות, דבר שאינו משתקף ברשימת השיקים שסורבו ת/5, הנזק שנגרם לחברה היה מיידי ועלול היה ליצור כדור שלג מתגלגל.

5.         טוען ב"כ הבנק כי אין כל הגיון בתיזה לפיה הבנק התחייב להגדיל מסגרת אשראי לאחר שהחברה תממש את דירת הורי הנתבעת שהיתה משועבדת לטובת הבנק, שכן המימוש גורע ממצבת הבטוחות הקיימת של הבנק. אכן, לכאורה אין הגיון בתיזה כזו, אך השאלה אינה האם תיזה זו אכן הגיונית, אלא האם כך הובטח לנתבעת. מכל מקום, בשלב של רשות להגן אין שוקלים בדרך כלל שיקולי מהימנות, מה גם שלקוח של בנק, השרוי במצוקה, עלול להאמין להבטחות של פקידי הבנק גם אם אינן עומדות במבחן ההגיון (בהנחה שכך אכן הובטח לנתבעת, דבר שצריך להתברר בשלב הראיות). כך למשל, אין להוציא מכלל אפשרות הבטחה של הבנק להעמיד מסגרת אשראי מוסדרת כנטען על ידי הנתבעת, לאחר שתוקטן החריגה ממסגרת האשראי בדרך של מכירת הדירה והפקדת התמורה לחשבון. לא הרי החזקת הבנק בבטוחה שטרם מומשה, על אי הודאות הכרוכה בכך הואיל ועסקינן בדירת מגורים, כהרי הפקדת כספים לחשבון לאחר מימוש מרצון של הבטוחה, תוך שיתוף פעולה של בעלי הדירה  ובלא צורך להיזקק להליכי הוצל"פ. כמו כן, מתעוררת מאליה השאלה מדוע מצא הבנק לנכון לקצץ את מסגרת האשראי דווקא מייד לאחר שהנתבעת הפקידה לחשבון החברה סכום לא מבוטל של 431,300 ש"ח, ואם היתה כוונה לקצץ את מסגרת האשראי, מדוע הדבר לא נעשה קודם להפקדה הנ"ל. עוד יש לברר האם הבנק הודיע לנתבעות מבעוד מועד על כוונתו לקצץ את מסגרת האשראי או שמא היה מדובר בקפריזה של המנהל החדש של הסניף. נזכיר בהקשר זה את ת"א (ירושלים) 1302/98 בנק פועלי אגודת נ' ירושלים תור   תק-מח 2003(1), 5438 ,עמ' 5444, שם צוטטה בהסכמה הלכת ת"א (תל-אביב-יפו) 803/88 אלקטרו בסיס נ' הבנק הבינלאומי הראשון , דינים מחוזי כ"ו (7) 282, 284:

" המטרה והתכלית אותה יש ליחס לאנשים סבירים היא יציבות בעולם העסקים, יציבות המאפשרת לבעל עסק להסתמך על קיומו של קו-אשראי מסוכם, כל עוד לא בוצע מעשה או ארע ארוע המסכן הבנק המבקש להבטיח את כספו, ולתכנן את פעילותו העסקית ותזרים המזומנים בחברה או בעסק בהתאם. לא יתכן שבעל עסק המתקשר עם הבנק יטול על עצמו סיכון חד צדדי, שהבנק על פי קפריזה שלו, ללא כל תנאי וסיבה מוסכמים ובלא שיקרה ארוע המהווה סיכון כלשהוא לבנק מבין אלו המנויים בסעיף 17, יוכל להעמיד לפרעון מיידי את כל האשראי שכבר הועמד לרשות הלקוח. שהרי פעולה חד צדדית כזו של הבנק עלולה לגרום להתמוטטות מוחלטת של כל עסק או חברה המנהלת את עסקיה באמצעות הבנק".

            אכן, מתברר כי החברה חרגה לאורך זמן ממסגרת האשראי המאושרת, שעמדה לכאורה על סך של 300,000 ש"ח כעולה מדפי האובליגו שצורפו לתצהיר הנתבעת. דבר זה עשוי להצדיק חיוב בריבית חריגה או סרוב לכבד שיקים החורגים מהמסגרת, אך לא בהכרח הוא מצדיק ביטול מיידי של מסגרת האשראי או קיצוצה מהיום להיום, כפי שלכאורה אירע כאן.

בהחלט ייתכן כי בפיו של הבנק, באמצעות המנהלים נחום הופמן ומנחם רותם, יימצא הסבר עובדתי מניח את הדעת מדוע נהג כפי שנהג, לרבות התייחסות לטענות בדבר הבטחות שהובטחו כביכול לנתבעת על ידי מר הופמן והופרו כביכול על ידי מר רותם, אך דבר זה מחייב שמיעת ראיות, לאחר מתן רשות להגן.

יש אמנם להצטער על כך שהנתבעת לא גילתה בתצהירה את העובדה שהלכה למעשה מסגרת האשראי לא בוטלה כליל, אלא רק קוצצה, אך אין בכך כדי לקבוע כי הגנתה היא הגנת בדים.

העובדה שהחברה לא נקטה בהליך של ערעור על הגבלת החשבון, לפי חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א- 1981 ( להלן: "חוק השיקים"), אינה עומדת לה לרועץ בהליך הנוכחי, שכן לא הרי העילות המאפשרות ערעור לפי חוק השיקים, כהרי עילת ההגנה הנוכחית. כך למשל, עילת הערעור המרכזית לפי חוק השיקים היא כאשר ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו. במקרה דנן, לחברה לא היה יסוד סביר להניח זאת, משום שהחברה ידעה על קיצוץ מסגרת האשראי קודם לחילול השיקים, ולכן לא היה טעם בהגשת ערעור כאמור, אך טענתה היא במישור אחר לחלוטין: מלכתחילה לא היתה הצדקה לקיצוץ מסגרת האשראי.

6.         הנתבעת פירטה בתצהירה רשימה ארוכה של נזקים שנגרמו כביכול לחברה מחמת מעשיו של הבנק, בסכום כולל העולה על סכום תביעתו של הבנק, ובהם אובדן רווח צפוי לשנת 2005, אובדן השקעה בשיפוץ משרדים, ערבויות שחילט משכיר המשרדים של החברה בשל אי תשלום דמי השכירות, קנסות בגין ביטולי עסקאות ליסינג וכדומה. סביר מאוד להניח כי קיימת מידה רבה של הפרזה בתיאור הנזקים, באשר מצבה של החברה לא היה שפיר עוד קודם לקיצוץ מסגרת האשראי, כעולה מן העובדה ששיקים שלה חוללו באי פרעון גם בעבר וכעולה גם באופן משתמע מהתוכנית העסקית שלה. כך למשל, לא ברור על יסוד מה קובעות הנתבעות כי הנזק שנגרם למוניטין של החברה הוא בסך 450,000 ש"ח. יחד עם זאת, בשלב זה של רשות להגן בית המשפט אינו שוקל שיקולי מהימנות והנתבעים חצו את הרף המינימלי הנדרש ממי שמבקש להתגונן בטענת קיזוז.

7.         אשר על כן, ניתנת רשות להגן כמבוקש. ישיבת קדם משפט תתקיים ביום 25.9.2006 בשעה 11:30.

8.         המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום י"ב בניסן, תשס"ו (10 באפריל 2006) בהעדר הצדדים הנ"ל.

                                                                                                __________________

                                                                                                        חגי ברנר, שופט

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ