אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 52291/05

החלטה בתיק א 52291/05

תאריך פרסום : 14/04/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
52291-05
27/06/2007
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
עמירון סי טי
הנתבע:
1. פישר יצחק
2. קופטייל חיים

החלטה

מבוא

1.         התובעת, חברה העוסקת במתן הלוואות חוץ בנקאיות, אוחזת בעשרים וארבעה שיקים בסך 100,000 ש"ח כל אחד, שמשכה חברת אי.טי.טי.אי בע"מ ( להלן: "החברה") לפקודתו של חיים קופטייל, הנתבע מס' 2 ( להלן: "קופטייל"), שהיה בעל מניות ומנהל בחברה. קופטייל הסב בחתימתו את השיקים לפקודתה של התובעת. יצחק פישר, הנתבע 1 ( להלן: "פישר") ערב לפרעונם של השיקים וכראיה לכך חתם על צילום השיקים. בנוסף, ביום 2.5.1996, חתמו קופטייל ופישר על כתבי התחייבות וערבות לפיהם התחייבו לפרוע שיקים הנושאים את חתימתם.

2.         השיקים נושאים זמני פרעון שונים, החל מיום 3.5.1997 וכלה ביום 3.4.1999. בפועל, הוצגו השיקים לפרעון במועדים שונים, החל ביום 9.4.2003 וכלה ביום 2.10.2005, וחוללו באי פרעון. ביום 11.10.2005 הוגשה התובענה שבפניי, בגדרה דורשת התובעת מקופטייל ומפישר לשלם לה את סכומם של השיקים.

3.         יצויין כי החברה נקלעה להליכי פירוק בשנת 2004 וביום 30.5.2005  הגישה התובעת הוכחת חוב למפרק (ראה ת/21).

4.         קופטייל ופישר, כל אחד מהם בנפרד, ביקשו רשות להתגונן. נדון בטענותיהם כסדרן.

טענותיו של קופטייל

5.         טוען קופטייל כי לתביעת החוב שהגישה התובעת למפרקה של החברה לא צורפו השיקים נשוא התביעה ומנהל התובעת אף הצהיר כי אין לו כל בטוחה מאיזה סוג שהוא להבטחת סילוק החוב, ומכאן שאין חוב בגין השיקים נשוא התביעה. על כך משיבה התובעת בסיכומיה כי לא היה צורך לצרף להוכחת החוב את השיקים נשוא התביעה, הואיל ומדובר בשיקים לבטחון שאין כוונה לגבותם פעמיים. אכן, הצהרתו של מנהל התובעת בפני המפרק לא היתה נכונה, שכן השיקים נשוא התביעה מהווים בטוחה, אך אין בכך כדי להשמיט את הבסיס מתחת לתביעה, שכן חישוב פשוט מגלה כי להוכחת החוב בסך 4,655,684 ש"ח צורפו אסמכתאות בסכום של כשני מליון ש"ח בלבד, ומכאן שהשיקים נשוא התביעה בהחלט יכולים להסביר את הפער בין סכום הוכחת החוב לבין סכום החוב המגובה באסמכתאות שצורפו להוכחת החוב. מכאן שלא תצמח לנתבעים ישועה מאותה הוכחת חוב, גם אם לוותה בהצהרה לא נכונה של מנהל התובעת.

6.         קופטייל טוען כי התביעה לגבי 18 מבין 24 השיקים התיישנה, והכוונה לכל השיקים שזמן פרעונם לפני יום 11.10.1998, שבע שנים בטרם הוגשה התביעה. הוא מצביע על כך שבכתב הערבות נכתב כי שיק שלא ייפרע בזמן הפרעון הנקוב בו בדייקנות, ישולם על ידו. מכאן שעילת התביעה נולדה בחלוף זמן הפרעון הנקוב של כל אחד מבין השיקים. בנוסף, הוא מפנה להוראת ס' 3 לכתב הערבות, לפיה במידה ושיק אחד לא יכובד בזמן הפרעון הנקוב בו בדייקנות, תעמוד כל סדרת השיקים לפרעון מיידי. הואיל והשיק הראשון, שזמן פרעונו 3.5.1997, לא הוצג לפרעון באותו מועד ולכן גם לא נפרע, ממילא נולדה עילת התביעה גם לגבי השיקים שזמן פרעונם מאוחר יותר, לרבות שיקים שזמן פרעונם לאחר יום 11.10.1998, ומכאן שהתביעה לגבי השיקים כולם התיישנה. קופטייל ער לכך שבס' 14 לכתב ההתחייבות עליו חתם הוא ויתר על טענת התיישנות, אך לדבריו, ויתור זה בטל הואיל ולא נערך במסמך נפרד לפי ס' 19 לחוק ההתיישנות, התשי"ח- 1958 ( להלן: "חוק ההתיישנות"). קופטייל מודע להוראת ס' 96 לפקודת השטרות [נוסח חדש] ( להלן: "פקודת השטרות" או "הפקודה"), הקובעת דין התיישנות ספיציפי לשטרות, לפיו צד לשטר יכול לוותר על טענת התיישנות בגוף השטר, ואם מופיע הויתור במסמך חיצוני לשטר, לא יהיה תקף אלא אם קיבל המוותר תמורה בת ערך בגין הויתור. לטענתו, במקרה דנן הויתור לא נרשם בגוף השטר ולא ניתן ערך בעד הויתור במסמך הנפרד.

7.         על טענות אלה משיבה התובעת כי עילת התביעה השטרית נולדת לא במועד הפרעון הנקוב בשטר, אלא בעת הצגת השיק לפרעון וחילולו. ראה ע"א  776/80 בנק ישראל בריטניה  נ' עיזבון ולטר נתן   פ"ד לח(3), 645 ,עמ' 662-663:

" חילול השיק הוא המקים את זכות התביעה על-פיו, ולפיכך, אם הוגש לבנק כעבור מספר שבועות, תקום העילה בתאריך האחרון (אם חולל), וגם מרוץ ההתיישנות יתחיל רק מאז (ראה סעיף 96 (א) לפקודת השטרות [נוסח חדש])."

            טענה זו, הגם שהיא נכונה עקרונית, אינה יכולה להתקבל במקרה דנן, משום שכאן הוחתמו הערבים על התחייבות לשלם את סכומם של השיקים במועד הפרעון הנקוב בהם (ראה ס' 2 לכתבי ההתחייבות נספח ג' לכתב התביעה), ומכאן שעילת התביעה נגד הערבים הוקדמה ונוצרה כבר במועד הפרעון, ולא רק במועד החילול. אינני מקבל את טענתה של התובעת, לפיה קיימות לה ארבע עילות תביעה חלופיות ועילת התביעה נולדה לה על פי החלופה הרביעית, קרי, רק בעת שהשיקים הוצגו לראשונה לבנק. זהו נסיון מלאכותי לדחות את מועד היווצרות העילה. בסופו של דבר, עסקינן בעילת תביעה מכח ערבות שטרית, וריבוי החלופות אינו משנה עובדה זו. ברור שמה שקובע לענין ההתיישנות הוא המועד בו נוצרה לראשונה עילת התביעה נגד הנתבעים מכח ערבותם, ולא המועד המאוחר יותר בו נוצרה עילת תביעה חלופית. אגב, החלופה הרביעית עליה מסתמכת התובעת כדי להדוף את טענת ההתיישנות דנה במקרה שבו השיקים לא יכובדו על ידי הבנק " בזמן הפרעון הנקוב בהם בדייקנות", ועילה זו אינה רלבנטית, שכן השיקים הוצגו לבנק רק מספר שנים לאחר מועד הפרעון הנקוב בהם.

            עם זאת, לא ניתן לקבל את הטענה כי השיקים כולם הועמדו לפרעון מיידי ביום 3.5.1997, עת חל מועד פרעונו של השיק הראשון בסדרה, שכן בכתבי ההתחייבות נקבע כי הסדרה כולה תעמוד לפרעון מיידי היה " ואחד מהשקים לא יכובד בזמן הפרעון הנקוב בו בדייקנות ע"י הבנק" (ס' 3(א) לכתב ההתחייבות). משמע, התנאי להעמדת הסדרה כולה לפרעון מיידי היה הצגה של השיק בבנק, וחילולו באי פרעון, דבר שלא התרחש במקרה דנן אלא לראשונה ביום 9.4.2003, עת הוצג בבנק לראשונה אחד מבין השיקים בסדרה. לא די באי פרעון במועד, שאינו מלווה בהצגת השיק בבנק, כדי להעמיד את הסדרה כולה לפרעון מיידי. על כן, ברי כי לגבי שישה מבין השיקים, שזמן פרעונם הנקוב הוא לאחר יום 11.10.1998, לא תוכל להשמע טענת ההתיישנות (שיקים מס' 7411, 7412, 7413, 7414, 7415 ו- 7416).

8.         בענין הויתור שויתרו הנתבעים על טענת ההתיישנות בגדרו של ס' 14(ב) לכתבי ההתחייבות, הרי שזהו ויתור שנעשה במסמך חיצוני לשטר, ועל כן הוא תקף רק אם הנתבעים קיבלו בעדו תמורה בת ערך, כנדרש לפי ס' 96(א) לפקודת השטרות. הנתבעים טוענים כי לא נתקבלה תמורה בת ערך בגין הויתור.

התובעת טוענת כי אין צורך במתן ערך, הואיל והויתור על טענת ההתיישנות נעשה באותו מסמך שטרי. אין לקבל טענה זו. הויתור נרשם על גבי כתבי ההתחייבות, ולא על גבי השיקים עצמם. ס' 96(א) לפקודת השטרות מתייחס לויתור הנרשם על גבי השטר עצמו, ולא לויתור הנעשה בגוף כתב הערבות. ויתור על גבי כתב הערבות אינו ויתור בגוף השטר, וממילא נדרש מתן ערך בעדו כדי שהויתור אכן יתפוס.

התובעת טוענת כי בכל מקרה, ניתן ערך בעד הויתור על טענת ההתיישנות, ולכן הויתור תקף. היא מצביעה על עסקאות ניכיון שבוצעו ביום 2.5.1996 בסכום כולל של 990,000 ש"ח (ראה מוצג ת/15). דא עקא, בשלב זה לא ניתן לקבוע כי עסקאות הניכיון מהוות מתן ערך בגין הויתור על ההתיישנות. באותה מידה ניתן לטעון כי במסגרת עסקת הניכיון ניתן ערך בעד השיקים שנוכו באותו מועד, ולא בגין הויתור על טענת ההתיישנות. מדובר בשאלה עובדתית שמצריכה שמיעת ראיות.

9.         מכאן שיש ליתן רשות להגן בטענת ההתיישנות לגבי שמונה עשר שיקים שזמן פרעונם הנקוב לפני יום 11.10.1998, על מנת שבשלב הראיות תתברר השאלה האם ניתן ערך בעד הויתור על טענת ההתיישנות לגביהם.

10.        קופטייל טוען כי יש לסלק על הסף את התביעה מחמת העדר עילה, משום שהתובעת צריכה היתה לטעון ולהוכיח מהו החוב שבגינו ניתנו לה השיקים לבטחון. אין בסיס לטענה זו. הכלל הוא הפוך: בתביעה שטרית התובע אינו נדרש לפרט את עסקת היסוד ואינו צריך להוכיח את גובה החוב. הנטל להוכיח כי לא קיים חוב אשר בגינו ניתן לדרוש את פרעון השטרות מוטל על הנתבע ולא על התובע. לזכותו של האוחז בשטר עומדת חזקת התמורה, ועל הנתבע הנטל לסתור חזקה זו.

11.        לא ברור גם מכח מה טוען קופטייל כי יש למחוק את כותרת התביעה. עסקינן בתביעה לסכום קצוב, הנתמכת בראיה בכתב, בדמות השיקים וכתבי ההתחייבות, ועל כן היא ראויה להתברר בסדר דין מקוצר.

12.        קופטייל טוען כי יש לסלק התביעה על הסף משום שהשיקים הופקדו באיחור בלתי סביר בניגוד לאמור בס' 44(ב)(2) ו- 74 לפקודת השטרות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ