אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 51542/03

החלטה בתיק א 51542/03

תאריך פרסום : 05/06/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
51542-03
24/02/2008
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
רשות הפיתוח במובן חוק רשות הפיתוח
הנתבע:
ג'רוסי מרדכי
החלטה

1.         בפניי בקשת רשות להתגונן מפני תביעה לסילוק יד.

2.         התובעת מנהלת נכסי מקרקעין של מדינת ישראל. בין השאר, מנהלת התובעת את נכס המקרקעין הנמצא בדרך בן צבי 104 ביפו, הידוע כחלק מחלקה 5 בגוש 6988 ( להלן: "הקרקע").

3.         על פי כתב התביעה, בשנת 1965 אישרה התובעת לנתבע להחזיק בקרקע כבר רשות, בשל מצוקתו. הרשות בוטלה בשנת 1984, ומאז מחזיק הנתבע בקרקע שלא כדין. מכאן התביעה לסילוק ידו של הנתבע מן הקרקע.

4.         הנתבע ביקש רשות להתגונן. בתצהירו הוא מתאר כיצד בשנת 1949, בתום מלחמת העצמאות, הוא קיבל רשות מאחד מקציני הממשל הצבאי להשתקע על הקרקע. לדבריו, באופן דומה אוכלסו כל הבתים שנטשו ערביי יפו שנמלטו במהלך הקרבות, והמדינה ראתה בעין יפה את אכלוס הבתים בידי יהודים. במשך שלושים שנה לא פנה אליו איש. רק בשנת 1985, כאשר ביקש להסדיר ברישום את זכויותיו, הוא נדרש על ידי חברת עמידר לפנות את הקרקע.

            הנתבע טוען כי הדרישה המכוונת כלפיו נגועה באפליה פסולה, שכן יוצאי מזרח אירופה אוכלסו בבתי מידות בירושלים, ואילו יהודי עדות המזרח שוכנו בבתים נטושים בשולי הערים הגדולות. המדינה אף איפשרה ליוצאי אירופה לרכוש תמורת תשלום זעום את זכויות הקנין בבתים שהחזיקו, ואילו הנתבע, ועוד אנשים כמותו, אינם נהנים מיחס דומה. אפליה זו יש לתקן כעת.

5.         לתמיכה בבקשתו, צירף הנתבע חוות דעת משפטית של בא כוחו. דא עקא, חוות דעת זו, המתיימרת להיות חוות דעתו של מומחה, כלל אינה ערוכה כחוות דעת מומחה, ומכל מקום, הכלל הוא שבשאלות של דין ישראלי, אין מגישים חוות דעת מומחה, שכן הדין הישראלי אינו טעון הוכחה ובית המשפט מוחזק כמי שיודע את הדין הרלבנטי.

            זאת ועוד, חוות הדעת מנוסחת באופן כללי והיא נערכה ככל הנראה לצורך הליך אחר, כעולה מתוך אמירות מסויימות שאינן קשורות להליך הנוכחי (ראה למשל ס' 51 לחוות הדעת, המפנה לסעיף 26 בכתב התביעה, והמתייחס לנתבע המכונה "נתבע 1", למרות שכתב התביעה מחזיק 8 סעיפים בלבד והנתבע בתיק שבפניי הוא הנתבע היחיד).

            לצורך ברור הבקשה, נתייחס לטענות המשפטיות הנכללות בחוות הדעת, כאל חלק מטיעוניו המשפטיים של הנתבע. עם זאת, הפרק העובדתי המהווה בסיס לחוות הדעת, אינו יכול להוות ראיה, משום שאין עסקינן בחוות דעת ערוכה כדין והחלק העובדתי אינו מאומת בתצהירו של הנתבע.

6.         נקדים ונאמר כי אין חולק שאין ולא היתה לנתבע זכות קניינית כלשהי בקרקע. את זכותו לשבת בקרקע כבר רשות מבסס הנתבע על אותה רשות שנתן לו קצין צה"ל בשנת 1949. כאשר ביקש הנתבע לעגן את אחיזתו בקרקע ברישום כלשהו- סורבה דרישתו.

7.         אין בידי לקבל את הטענה לפיה הנתבע הופלה לרעה לעומת עולים אחרים שעלו מאירופה. גם אם היה ממש בטענה זו, אפליה כשלעצמה אינה יוצרת יש מאין זכויות קנין בקרקע. דומה כי הבעיה העקרונית עליה מצביע הנתבע, ככל שהיא אכן קיימת, צריכה למצוא פתרון מערכתי כולל במישור הציבורי והפוליטי, ואולי אף מדובר בענין למחוקק לענות בו, אך הפתרון לא יכול להמצא בהליך הנוכחי, שבו השאלה היחידה המצריכה הכרעה היא האם החזקתו ארוכת השנים של הנתבע בקרקע לא לו, מבססת הגנה כלשהי מפני תביעה לסילוק יד.

8.         הנתבע טוען כי עילת התביעה נגדו התיישנה. לדבריו, חלפו למעלה מחמישים שנה מיום תחילת החזקה הנוגדת שלו בקרקע, והואיל ומדובר בקרקע מסוג "מירי", עומדת לו הגנת ס' 20 לחוק הקרקעות העות'מני, הקובע תקופת התיישנות בת עשר שנים במקרה של החזקה בקרקע "מירי". לשיטתו, הגם שחוק הקרקעות העות'מני בוטל במסגרת חוק המקרקעין, התשכ"ט- 1969 ( להלן: "חוק המקרקעין"), הרי שתקופת ההתיישנות לפי חוק הקרקעות העות'מני הסתיימה עוד קודם לכן, ולכן הביטול אינו מפקיע את טענת ההתיישנות שכבר התגבשה (ראה ס' 159(ב) לחוק המקרקעין).

            יש לדחות טענה זו מחמת מספר טעמים.

            הטעם הראשון הוא שהקרקע המדוברת היא בכלל קרקע מסוג "מולק", ולא קרקע מסוג "מירי" (ראה נסח רישום המקרקעין, נספח א' לכתב התביעה), וממילא אין תחולה לס' 20 לחוק הקרקעות העות'מני.

            הטעם השני הוא שתנאי להתיישנות תביעה לפי ס' 20 לחוק הקרקעות העות'מני הוא שלנתבע היתה חזקה נוגדת בקרקע. במקרה דנן, החזקה הנוגדת של הנתבע נוצרה לראשונה רק בשנת 1985, עת נדרש בפעם הראשונה לפנות את הקרקע (או בשנת 1984, לשיטתו של התובע). בהעדר דרישה לפינוי בכל השנים שקדמו לשנת 1985 (או 1984), לא נוצרה חזקה נוגדת של הנתבע, שכן התנאי לקיומה של חזקה נוגדת הוא שהיא נעשית על אפו וחמתו של הבעלים, ובניגוד לרצונו המופגן. מי שמחזיק בקרקע בתור בר רשות, בלא הסתייגות של הבעלים, אינו יוצר חזקה נוגדת בקרקע. בהעדר חזקה נוגדת של הנתבע, לא התחיל מירוץ ההתיישנות לגביו לפני שנת 1985 או שנת 1984.

            ראה ע"א 69/85 יחזקאל להבי נ' רשות הפיתוח (1986)  - פורסם בנבו:

" על שני מבחנים חייבת החזקה לענות, כדי שתעלה טענת התיישנות על-פי סעיף 20של חוק הקרקעות העותמני. האחד הוא, כי החזקה צריכה להיות "חזקה נוגדת", חזקה שאינה יונקת מזכותם של הבעלים אלא נוגדת את זכותם של אלה. ..."

וכן:

" על הנתבע הממשיך להחזיק בקרקע אחרי גמר תקופת השכירות או הרשות להוכיח, כי החזקתו הנמשכת "פשטה את צורתה הקודמת ולבשה צורה הנוגדת את זכויותיו של הבעל הרשום... מחובתו להצביע על מעשה מסויים בזמן מסויים אשר בעטיו החלה החזקה הנוגדת שלו, ואשר מאז ועד להגשת התביעה עברה תקופת ההתיישנות... " (שם)

הטעם השלישי הוא שחזקה נוגדת צריכה לבוא מכח טענת זכות בעלות של המחזיק, ובמקרה דנן, אין בפיו של הנתבע טענה לזכות בעלות. ראה ע"א 69/85 הנ"ל:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ