אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 51059/05

החלטה בתיק א 51059/05

תאריך פרסום : 25/03/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
51059-05
14/09/2006
בפני השופט:
מארק - הורנצ'יק דליה

- נגד -
התובע:
רוטשטיין דויד
הנתבע:
שמעון פרס
עו"ד דב אבן אור (אטשטיין
החלטה

בבקשה בפני- התעוררה השאלה מהו ההליך הראוי כאשר עורך דין מבקש מבית המשפט להסתלק מן הייצוג. האם יש לאפשר לבעלי הדין להביע עמדה בעניין זה והאם עומדת לו זכות לעשות כן?

1.         לא ניתן להגזים בחשיבותה של הזכות להיות מיוצג בבית המשפט על-ידי עורך דין.
חשיבותה, בהגנה על זכויות הפרט במשפט ועל האינטרס הציבורי בתקינותיו והגינותו של ההליך השיפוטי. זכות זו מעוגנת בעיקרי המשפט והצדק הכלליים ובהוראות חוק מפורשות (בסעיף 22 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961; בג"צ 515/74 פלוני נ' מפקד משטרה צבאית חוקרת ואח', כט (2) 169).
הזכות קיבלה ביטוי בפסיקה ענפה. יש הרואים בה זכות בעלת מעמד חוקתי. היא נתפשת כזכות יסוד הנמנית על זכויות יסוד של האדם בכלל ושל האדם במשפט בפרט (שופט לוין, "פרוצדורה אזרחית: סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט" , 54; רע"א 6810/97 בן שושן נ' בן שושן, נא (5) 375; ת"פ 3120/02 מדינת ישראל נ' אליהו משה רון, ס"ב (2) 724.

2.         על חשיבותה המיוחדת של זכות הייצוג בשיטת המשפט האדוורסרית בהליך האזרחי נאמר: " הופעה ללא ייצוג עשויה ליצור חוסר איזון בין הצדדים" ובכך לפגוע בתפקודה של השיטה (בג"צ 4330/93 פריד גאנם נ' ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין נ (4) 221).
לעניין הדגשת חשיבותו וחיוניותו של תפקיד עריכת הדין במדינה המפותחת המודרנית, ראו: בג"צ 515/74 פלוני נ' מפקד משטרה צבאית כט (2) 169, 174.
מתוך הגיון דברים זה נולד ההסדר בחוק הסיוע המשפטי, תשל"ב- 1972, המאפשר מתן שירותי ייצוג משפטיים  לאלה שידם אינה משגת.

3.         מחשיבותה של הזכות להיות מיוצג, נגזרת חשיבות ההליך בבקשה להסתלקות מן הייצוג. כעיקרון, אין עורך דין רשאי להפסיק את הטיפול בתיק על דעתו אלא בנסיבות מסוימות (כלל 13 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986; תקנה 473(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי).
אלה קובעים כי ההכרעה בעניין זה נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט.

4.         לפי תקנה 473(ב), אין עורך הדין רשאי להסתלק מן התובענה על דעתו ללא רשותו של בית המשפט (בר"ע 88/72 אברהם אורן נ' דניאל מיכאל ואח', כ"ו (1) 722).
בקשת רשות להסתלק מהייצוג צריכה להיות מוגשת על ידי עורך הדין מוקדם ככל האפשר (ע"א 577/88, 696 זיוה מירון נ' רזיה ישראלי, מ"ו (2) 286; זוסמן "סדרי הדין האזרחי", 233).

5.         כאשר מוגשת בקשת בא כוח להסתלק מן הייצוג, על בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו לעניין מתן הרשות לכך. החוק לא קבע מהו מכלול השיקולים שעל בית המשפט לשקול בעניין זה, וגם בפסיקה לא ניתן למצוא התייחסות מקפת לנושא זה (ראה: ע"א 4588/96 ישראל חרמץ נ' זלמן מרגוליס ז"ל, פדאור (לא פורסם) 98 (3) 422).
לצורך הפעלת שיקול הדעת, ראוי הוא כי בית המשפט ייתן דעתו על כך שהפסקת הייצוג עלולה לגרום נזק לאינטרס של המתדיין שייצוגו יופסק, לפגוע באינטרס הציבורי, לשבש סדרי משפט, לגרום לקשיים דיוניים, להביא להתמשכות דיונית ולעינוי דין ולהכביד על עשיית הצדק.

6.         האם במסגרת ההליך להפסקת ייצוג על בית המשפט לאפשר לבעלי הדין שמייצוגו מבקש עורך דים להסתלק להביע עמדתו?

גם ביחס לסוגיה זו לא ניתן למצוא התייחסות מפורשת בדבר חקיקה. עם זאת, בשל חשיבותה העליונה של הזכות להיות מיוצג ובשל מעמדה של הזכות להישמע הנטועה בקרקע שיטתנו המשפטית ובשל הקשיים והתקלות העלולים להיגרם בעקבות הפסקת הייצוג, על בית המשפט לאפשר לבעל הדין להביע עמדתו, ככל שהדבר מתאפשר בנסיבות.

לרעיון זה אחיזה גם בפסיקה.
נקבע כי במקרה שבעל הדין מבקש לפטר את בא כוחו, על בית המשפט להסביר לו את משמעות הענין כדי שישקול את החלטתו בזהירות (ע"א 171/55 מחמוד רשיד אבו גוש נ' שרי אלקיים, י 375). מקל וחומר כי על בית המשפט לאפשר לבעל הדין להביע עמדתו כאשר הפסקת הייצוג אינה ביוזמתו. לעל בית המשפט לדאוג לכך שהצד שכנגד לא ימצא עצמו "בפני שוקת שבורה" בשל הסתלקות עורך דין מהייצוג (ר"ע 6/86 איתן ירון נ' אלן גילבי, מ (1) 303). במקרה אחר, סירב בית המשפט לבקשת הסתלקות של עורך דין מן הטעם כי ההסתלקות תגרום לדחיית המשפט, וזאת נוכח הצורך להזמין את בעל הדין מחדש ולשמוע את עמדתו ( ע"א 577/88, 696 זיוה מירון נ' רזיה ישראלי, מ"ו (2) 286).

7.         סוף דבר, כאשר מוגשת לבית המשפט בקשת הסתלקות מייצוג, הרי שהדבר ניתן ומתבקש בנסיבות העניין, ראוי הוא כי בית המשפט יאפשר לבעל  הדין להביע עמדתו בעניין, בכתב או בעל פה ויסביר לו את משמעות הדבר, והכל לפי שיקול דעת של בית המשפט. עם זאת יודגש, כי זכות זו, כזכויות אחרות בשיטתנו המשפטית, אינה מוחלטת ויש והיא נסוגה מפני זכות אחרת או אינטרס אחר.

8.         בענייננו- הותנה השחרור מן הייצוג בקבלת עמדתו של מר דוד רוטשטיין, לחילופין הסכמתו- ומשזו לא נמסרה, הרי הבקשה לשחרור מן הייצוג תדון

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ