אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 51017/04

החלטה בתיק א 51017/04

תאריך פרסום : 15/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
51017-04
23/05/2006
בפני השופט:
ברנר חגי

- נגד -
התובע:
בנק לאומי לישראל בע"מ
הנתבע:
1. מאיר עודד
2. מאיר טובה

החלטה

1.         בפניי בקשת רשות להתגונן מפני תביעה של בנק לאומי לישראל בע"מ ( להלן: "הבנק") לתשלום חוב כולל בסך של 171,720 ש"ח שהצטבר בשני חשבונות של הנתבעת 2 ( להלן: "הנתבעת") שנוהלו בבנק. חשבון אחד התנהל בסניף לב דיזנגוף של הבנק מאז שנת 1975 ( להלן: "החשבון הראשון") ואילו החשבון השני התנהל בסניף המלך דוד של הבנק מאז שנת 1999 ( להלן: "החשבון השני").

            בחשבון הראשון, המשותף לנתבעת ולבעלה לשעבר, הנתבע 1, הצטברה יתרת חוב בסך 118,088 ש"ח. בחשבון השני, השייך לנתבעת לבדה, הצטברה יתרת חוב בסך 53,632 ש"ח.

2.         הנתבעת ביקשה רשות להתגונן. הנתבעת תיארה כיצד ייפתה בשנת 1978, עת עברה להתגורר באנגליה, את כוחו של חמיה לשעבר, שמואל מאיר ( להלן: "שמואל") לטפל בכל ענייני החשבון הראשון. בשנת 1982 ערכה הנתבעת יפוי כח כללי נוסף לטובת שמואל, לרגל רכישת דירה על ידה ( להלן: "הדירה"). בשנת 1995 נטלו הנתבעת ובעלה לשעבר הלוואה מבנק לאומי למשכנתאות. ההלוואה נפרעה בתשלומים חודשיים מתוך החשבון הראשון. הדירה הושכרה, תחילה לשגרירות ארה"ב ומאז שנת 1996, לשמואל עצמו, ודמי השכירות היו אמורים לכסות את תשלומי ההלוואה. בשנת 1999 פתחה הנתבעת בהליכי גירושין נגד בעלה. בדיעבד התברר לה כי נלקחו מבנק לאומי למשכנתאות הלוואות נוספות, בלא ידיעתה או הסכמתה. בשנת 2001 נקט בנק לאומי למשכנתאות בהליכים למימוש הדירה, ששועבדה להבטחת החזר ההלוואה. בשנת 2004 נודע לנתבעת לראשונה כי החשבון הראשון מצוי ביתרת חובה. לדבריה, מי שהכניס את החשבון הראשון ליתרת חובה היה שמואל, והוא עשה כן ללא הרשאה.

3.         הנתבעת טוענת כי הבנק לא צירף לכתב התביעה את דפי החשבון של החשבונות הראשון והשני, ומטעם זה לבדו יש ליתן לה רשות להתגונן. אין בידי לקבל טענה זו. נזכיר כי:

" כבר נאמר כי בכל הנוגע להיקף המסמכים שעל התובע לצרף לתביעה בסדר דין מקוצר, הגישה היא מקלה. מדובר בדרישה מינימלית. די בשלב מוקדם זה של הדיון בתביעה ביחסי בנק ולקוח בצרוף ההסכמים ופירוט היתרה הסופית. ככל שאלה אינם מאפשרים לנתבע להתגונן כראוי, זכותו לדרוש מסמכים ופרטים נוספים. אם לא יענה כי אז יוכל לקבל רשות להתגונן. ... תביעת המשיב עומדת במידת הפירוט הנדרשת והמערערים לא פנו בבקשה לבית המשפט לפירוט נוסף." (ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ   פ"ד מז(5), 133 ,עמ' 137-138.)

במקרה דנן לא הוגשה כל בקשה לגילוי מסמכים. הבנק אינו חייב להתנדב מיוזמתו ולצרף לכתב התביעה את דפי החשבון שלא נדרש לגלות. גם אם הנתבעת טענה במסגרת הבקשה למתן רשות להתגונן כי הבנק צריך היה לצרף את דפי החשבון לתביעה, אין בטענה זו כשלעצמה כדי לחייב את הבנק לעשות כן, כפי שטוען בא כוחה בסיכומיו. העלאת הטענה על ידי הנתבעת במסגרת בקשת הרשות להתגונן, אינה תחליף להגשת דרישה פוזיטיבית לגילוי מסמכים (מה גם שכאמור לעיל, טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם ההלכה הקובעת כי די בצירוף דף חשבון אחרון).

4.         הנתבעת טוענת כי יפוי הכח מכוחו פעל שמואל בחשבון הראשון פקע, בהתאם לס' 6(א) לחוק להגנת רכוש מופקד, תשכ"ה-1964 ( להלן: "החוק להגנת רכוש מופקד"), ועל כן אין תוקף לפעולות שביצע שמואל בחשבון הראשון מכוחם של יפויי הכח שנערכו בשנים 1978 ו- 1982.

אין בידי לקבל טענה זו.  ס' 6(א) לחוק להגנת רכוש מופקד, קובע:

" לא תירשם בפנקס מקרקעין, או בכל פנקס אחר המתנהל על פי חיקוק,פעולה שתקפה תלוי ברישום, אם צד לפעולה מיוצג על ידי ממונה או על ידי מורשה על פי מינוי או הרשאה הניתנים לחזרה, ומיום המינוי או ההרשאה עברו עשר שנים, אלא אם הוגשה בכתב הסכמת הממנה או המרשה לפעולה ולא עברה שנה מיום מתן ההסכמה, או אם בית המשפט התיר את הרישום."

החוק להגנת רכוש מופקד אינו חל בעניננו, וזאת מחמת שני טעמים.

הטעם הראשון הוא שמשיכות הכספים שביצע שמואל מתוך החשבון הראשון אינן בבחינת "פעולה בפנקס המתנהל על פי חיקוק". ספרי הבנק אינם מתנהלים מכוחו של חיקוק. ודוק: אין הכוונה שהבנק עצמו אינו מתנהל על פי חיקוק, אלא ש פנקסי הבנק אינם מתנהלים על פי חיקוק. המבחן הוא האם החיקוק הוא מקור הסמכות לניהולו של פנקס מסויים, ופשיטא שהבנק לא נדרש להסמכה בחוק כדי לנהל את פנקסיו. כך למשל נקבע בהקשר אחר, כי החוק להגנת רכוש מופקד אינו חל על יפוי כח שמכוחו בוצעו פעולות רישום בחברה המשכנת, שכן אין עסקינן ברישום בפנקס המתנהל על פי דין:

" סעיף זה - אין עניינו לכאן, גם בשל טיבה של הזכות שהועברה (שהיא זכות אובליגטורית), וגם משום שהפעולות שנעשו בעניין הנכס אינן פעולות של העברת זכות במקרקעין שתוקפן תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי דין (בהיות הרישום דנן רישום במשרדי החברה המשכנת גרידא; ..."

ע"א 6301/95 מוריס מכביאן ואח' נ' טובה נגרי ו-2 אח' תק-על 97(1), 248 ,עמ' 249.

הנתבעת מפנה בסיכומיה להוראת ס' 30 לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ"ב-1992, אלא שהוראה זו עניינה בחובת הבנק לשלוח דפי חשבון ללקוחות, ואין עניינה בניהול פנקסי הבנק.

הנתבעת מפנה גם לס' 14 לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים), התשס"א- 2001. גם סעיף זה אינו מועיל לה, שכן כל שנקבע בו הוא חובתו של הבנק לקיים מאגר מידע ממוחשב על מספרי החשבונות, פרטי הזיהוי של בעלי החשבון, מורשי החתימה, הנהנים ובעלי השליטה, וכן החובה לשמור את מסמך ההוראה לביצוע פעולה מעל סכום מסויים. העובדה שקיימים חיקוקים המטילים חובות שונות על תאגיד בנקאי, אין פירושה שפנקסי הבנק מתנהלים על פי חיקוק כמשמעות מונח זה בחוק להגנת רכוש מופקד. לא החיקוק הוא שמסמיך את הבנק לנהל את ספריו.

גם הוראות סימן ה' לפרק ב' של פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א- 1971, הדנות בקבילותה של רשומה מוסדית, אינן מועילות לנתבעת, שכן הוראות אלה אינן מסדירות את אופן ניהולם של פנקסי הבנק, אלא את אופן הגשתם כראייה.

הטעם השני אשר בגינו אין תחולה בעניננו להוראות החוק להגנת רכוש מופקד הוא שאין עסקינן בביצוע " פעולה שתקפה תלוי ברישום", דבר שהוא תנאי לתחולתו של ס' 6(א) לחוק. הפעולות המתבצעות בחשבון בנק אינן יונקות את תוקפן מעצם הרישום, ובאופן תיאורטי יש להן נפקות משפטית גם בלא רישום, בשונה למשל מזכויות במקרקעין, שאין להן תוקף בלא רישום.

5.         הבנק טוען, ובצדק, כי עסקינן בשליחות רגילה כמשמעה בחוק השליחות, תשכ"ה-1965  ( להלן: "חוק השליחות"), המסתיימת " בביטולה על ידי השולח או השלוח, וכן במותו של אחד מהם, בגריעת כשרותו או בפשיטת רגלו, או - אם היה תאגיד - בפירוקו." (ס' 14 לחוק השליחות).  

במקרה דנן הנתבעת לא טרחה משום מה להודיע לבנק על ביטול יפוי הכח שהיה ברשותו של שמואל למרות שעוד בשנת 1999 היא נקטה בהליכים משפטיים נגד בעלה, בנו של שמואל. על כן, חלה הוראת ס' 15(ב) לחוק השליחות, תשכ"ה-1965 הקובעת כי "לא ידע הצד השלישי על סיום השליחות, זכאי הוא לראותה כנמשכת". מחדלה זה של הנתבעת תמוה במיוחד לנוכח העובדה שכבר בחודש אוגוסט 2000, ארבע שנים קודם להגשת התביעה הנוכחית, התעורר חשדה כי שמואל עשה שימוש לרעה ביפוי הכח המצוי בידיו, לצורך נטילת הלוואות משכנתא בלא אישורה, ובאת כוחה אף פנתה בענין זה במכתב לבנק לאומי למשכנתאות (נספח ג' לתצהיר הנתבעת). עוד ראוי לציין כי הנתבעת עבדה עד לפני כשנתיים בסניף לונדון של בנק לאומי (ראה ס' 12 לתצהירה), כך שאין המדובר בלקוח רגיל שאין לו כל הבנה בענייני בנקאות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ