אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 50941/06

החלטה בתיק א 50941/06

תאריך פרסום : 22/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
50941-06
19/03/2007
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל

- נגד -
התובע:
איילון-חברה לבטוח בע"מ
הנתבע:
אשד אילן
החלטה

בפניי בקשה למחיקה על הסף בטענת היעדר יריבות של נתבעת 2 (להלן: "המבקשת") בתביעה שהוגשה נגדה לתשלום דמי ביטוח אחריות מקצועית.

טענת המבקשת

במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה, הייתה המבקשת עו"ד שכירה במשרדו של הנתבע 1, עו"ד אילן אשד. כחלק מתנאי עבודתה וכמקובל במקצוע עריכת הדין, ביקש עו"ד אשד לבטח את המבקשת אצל המשיבה בביטוח אחריות מקצועית. החוזה שהשתכלל היה בין עו"ד אשד למשיבה והמבקשת אינה צד לחוזה זה ולכל היותר הנה צד ג' אשר לטובתה נערך החוזה.

בטופס הצעת הביטוח בו מילאה המבקשת את פרטיה האישיים, אין כל התחייבות אישית של המבקשת כלפי המשיבה. המשיבה אינה טוענת בתביעתה כי המבקשת התחייבה באופן כזה או אחר לשאת בתשלום הפוליסה, החייב בתשלום הפוליסה הוא עו"ד  אילן אשד אשר התחייב ואף מסר שיק לפירעון תשלום על כל פוליסות הביטוח כולל זה שבגינו התביעה.

לטענתה, משך שנים מאז 1999 ועד מועד הגשת התביעה, פעלה המשיבה לפירעון החוב מעו"ד אשד בלבד היא הנותנת כי גם לדידה הוא שהתחייב כלפיה. מכל מקום המבקשת אינה צד להסכם ואין עילת תביעה נגדה.

בפרק פרטי המציע בטופס ההצעה קבוע התנאי כדלקמן:

"אבקש להצטרף להסדר הביטוח המוצע לעורכי דין אשר קבלו בימים אלה את רשיונם, והצטרפו כחברים ללשכת עורכי הדין בישראל, אשר יכנס לתוקפו מעת התשלום בפועל".

תקופת הביטוח מוגדרת בטופס ההצעה אף היא מיום התשלום בפועל ועד ליום 30 לנובמבר 2000.

לגרסתה, ההצעה כלל לא השתכללה לכדי חוזה הואיל והתנאי להתקשרות הוא תשלום בפועל.

המבקשת הפסיקה עבודתה אצל עו"ד אילן אשד בשל אי תשלום שכר עבודתה ונאלצה לעתור בתביעה לתשלום שכר עבודתה לבית הדין האזורי בירושלים. בחודש נובמבר 2000 החלה המבקשת עבודתה כעו"ד שכירה במשרדו של עו"ד יעקב חשין, שם שולם עבורה ביטוח אחריות מקצועית אצל המשיבה. למעשה בחודש נובמבר 2000 היה למבקשת ביטוח אחריות מקצועית אצל המשיבה והדרישה לתשלום מצד המשיבה בעד חודש זה הנה ל"כפל ביטוח".

התנהלות המשיבה וטענותיה כלפי המבקשת, 6 שנים לאחר התקופה הרלוונטית, חורגת מכל דרך מקובלת ואף נוגדת לגמרי לרוח ההסכם בין הצדדים ולכוונת הצדדים בעת ההתקשרות וכן בניגוד להוראות סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג 1973 הקובעת כי "בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב, הוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מהחוזה".

טענת המשיבה:

בקשת המבקשת לא נתמכה בתצהיר ולא פורטה כנדרש. יתרה מזאת על פי תצהירי המבקשים בעצמם, הם מצהירים כי אכן חתומים על ההצעה לביטוח ואכן היו מבוטחים. המבקשת בעצמה מצטטת את הסעיף מההצעה שהיא חתומה שהיא מבקשת להצטרף להסכם הביטוח.

ההצעה והעובדה שהמבקשת הנה המבוטחת והמותב אשר נהנה מהביטוח, אין הגבלה למשרד זה או אחר לפעולה זו או אחרת והכיסוי הביטוחי חל רטרואקטיבית, ברור כי המבקשת הנה הנתבעת כמבוטחת.

דיון

מחיקה על הסף הינה בסמכות ביהמ"ש, כאשר בין השאר כאשר הכתב לא מראה עילת תביעה  - ויש למנוע דיוני סרק ובעיקר כשחוסר העילה בולט לעין או שניתן לחסוך בדרך זו עדויות רבות (ע"א 292/68 יפת ושות' בע"מ נ' איסטווד פד"י כג (1) 604, 608.)

השאלה שביהמ"ש שואל את עצמו, היא אם התובע יוכיח את כל הנטען בכתב התביעה, טענה לטענה האם מערכת עובדתית זו מוכרת על פי חוק כלשהו ככזו, שיש להעניק בגינה סעד משפטי המבוקש בכתב התביעה.

הכלל הוא שביהמ"ש יעדיף תמיד הכרעה עניינית על פתרון דיוני, כאשר פתרון דיוני מכריע את גורל התביעה. (ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין ת"א ואח' פד"י מ'(2) 668). על כן, ביהמ"ש נוקט בזהירות וביד קמוצה במחיקת תביעה מחמת העדר עילה.

כחוט השני, עוברת בפסיקה ההלכה, שמחיקה או דחייה על הסף ננקטות רק בלית ברירה, שכן "פתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה, הינו לעולם עדיף. רצוי על כך שביהמ"ש יעדיף תמיד דיון ענייני בפלוגתא על פני פתרון דיוני פורמליסטי אשר מהווה לפעמים סוף פסוק לתיק קונקרטי אולם איננו סוף הדרך מבחינת המשך ההתדיינות.

לצורך בחינת השאלה אם למחוק את כתב התביעה בהעדר עילה יש להניח שכל מה שנטען ב"כ התביעה הוכח והאם אז לא יזכה התובע בסעד המבוקש. (ע"א 280/84 עפרי נ' מ"י  פד"י מ(3) )358).

ביהמ"ש ימחק תביעה על הסף רק כאשר ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. ביהמ"ש ישתמש בסמכותו זו במקרים יוצאי דופן (ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן פד"י לז(4) 721, 724 ).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ