אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 50611/03

החלטה בתיק א 50611/03

תאריך פרסום : 13/08/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
50611-03
22/02/2005
בפני השופט:
אבי פורג

- נגד -
התובע:
בנק איגוד לישראל בע"מ
עו"ד פרייס
הנתבע:
שמחוני יהונתן
עו"ד פכטר
החלטה

בפני מונחת בקשת רשות להתגונן נגד תביעה בסדר דין מקוצר של יתרת חוב בחשבון המבקש אצל המשיב (להלן: " הבקשה").

המסגרת הדיונית

במהלך הדיון ביום 26.12.04, הצדדים הגיעו להסדר דיוני על פיו  הם יסכמו בכתב לגבי שתי סוגיות במחלוקת ועל פי ההכרעה בסוגיות אלה, תינתן ההחלטה בבקשה.

הסוגיות שנקבעו בפרוטוקול מיום 26.12.05 (עמ' 3 ש'  8 - 1) הן כדלקמן:

1.         מצג שווא ו/או חוסר תום לב מצד המשיב במועד חתימת הסכם ההלוואה בכך שלא הוסברה למבקש המשמעות של קיום חובות אחרים לחב' שמחוני לופו, כלפי חברת הביטוח.

2.         לטענת המבקש, משעה שהוכנס סעיף להסכם ההלוואה שלמשיב יש שיעבוד על הרכב ועל הזכויות קיימות ועתידיות הנובעות מביטוח הרכב, במקרה כזה שהרכב נגנב על המשיב לפעול מול חברת הביטוח ולמצות את ההליכים נגדה בטרם יפעל וימצה את ההליכים  נגד המבקש.

המשיב  צודק בטענתו, כי המבקש בסיכומיו טען טענות נוספות מעבר להסכמה הדיונית כפי שפורטה לעיל וכי מדובר בהרחבת חזית שאין להתירה.

טענות המבקש

המבקש טוען, כי מקור החוב בהלוואה שנתן המשיב לחברת שמחוני - לופו בע"מ (להלן: " החברה"), לצורך רכישת רכב. אין מחלוקת כי הרכב נרכש על ידי החברה.

המשיב העמיד לטובת המבקש את ההלוואה אולם כספי ההלוואה כולם הועברו באופן מידי ולאחר הפקדתם בחשבון המבקש לחשבונה של החברה לצורך רכישת הרכב באמצעותה. אין מחלוקת כי הרכב נרכש על ידי החברה ושועבד לטובת המשיב. אין גם מחלוקת שהרכב בוטח בחברת הביטוח כלל על ידי החברה.

לטענת המבקש, המשיב חטא בכך שלא הסביר למבקש את הסיכונים להם הוא חשוף ובפרט לסיכון שבמידה ויגיעו לחברה תגמולי ביטוח עקב גניבת הרכב, הרי במידה ולחברה יהיו חובות כלפי חברת הביטוח בגין פרמיות שלא שולמו עבור פוליסות ביטוח אחרות, קיים סיכון שחברת הביטוח תקזז חובות אלה מתגמולי הביטוח המגיעים לחברה.

בנוסף טוען המבקש, כי המשיב היה חייב לעשות פעולות שונות ולהפרע מן הרכב ו/או מחברת הביטוח כלל קודם לנקיטת הליכים כנגד המבקש. לטענתו, המשיב שהעמיד לרשות המבקש הלוואה בסך 150,000 ש"ח כנגד שעבוד הרכב, לא עשה כל פעולה שהיא לקבל את תגמולי הביטוח. תחת זאת, העדיף המשיב לתבוע מהמבקש לפרוע את יתרת ההלוואה במקום להתעמת עם חברת הביטוח. התנהגות זו נגועה בחוסר תום לב.

על המשיב היה להזהיר את המבקש כי לא בכל מקרה הוא יפעל למימוש השעבוד וכי יתכנו מקרים שחרף העובדה שקיים לטובת המשיב שיעבוד, הוא ידרוש את פרעון ההלוואה רק מהמבקש ולא על  דרך של מימוש השעבוד תחילה.  לטענת המבקש,  הציג לו המשיב מצג לפיו די בשעבוד הרכב לצורך פירעון ההלוואה ולא דרש ממנו בטוחה ו/או ערבים נוספים.

טענות המשיב

המשיב טוען מנגד טענה מקדמית, כי המבקש מושתק מלהעלות כל טענה כנגדו  וזאת מאחר ועל פי סעיף 8 להסכם מיום 15.4.01 בינו לבין המבקש, ויתר המבקש על כל טענה או תביעה בקשר עם החוב ו/או הריבית ו/או הבטחונות לגבי חובו למשיב ו/או זכות המשיב להפרע מהבטחונות.

לטענת המשיב, המבקש העלים הסכם זה ולא התייחס אליו בבקשה בניגוד לחובתו לפרט את העובדות במסגרת הבקשה. מדובר בהתנהגות בחוסר תום לב.

המשיב הוסיף והתייחס לשתי הסוגיות במחלוקת, וזאת למען הזהירות.

בסוגיית מיצוי ההליכים מול חברת הביטוח ו/או מימוש זכויות המשיב על פי שטר המשכון, טען המשיב כי על פי הסכם המשכון ( סומן מש/2) בסעיף 12 (ג') נכתב במפורש כי אין במתן המשכון כדי לגרוע מזכות המשיב לגבות את הסכומים המובטחים שלא על ידי מימוש זכויותיו על פי שטר המשכון. בנוסף טוען המשיב כי גם לפי סעיף 23 לחוק המשכון, תשכ"ז - 1967 עולה אותה מסקנה על פיה אין במתן המשכון כדי לגרוע מזכותו של הנושה לגבות את החיוב שלא  על ידי מימוש המשכון.

כמו כן הוא מפנה לת.א. (תל אביב) 1641/91 ד.ש. להשקעות ויעוץ נ' בנק לאומי, תק-מח 92 (2), 818, שם  נקבע באופן דומה כי אין כל פסול בכך שהבנק העדיף לגבות חוב שלא על ידי מימוש בטוחות.

באשר לסוגיה השניה של מצג השווא ו/או חוסר תום הלב מצד המשיב כשלא הסביר למבקש במועד חתימת הסכם ההלוואה את המשמעות של האפשרות שלחברה קיימים חובות אחרים כלפי חברת הביטוח, טוען המשיב כי אין כל חשיבות לטענות המבקש לענין זה. זאת, מאחר וכל קיומה של החובה להאיר את עיניו של המבקש בהקשר זה, רלוונטית רק אם המשיב היה חייב לפעול למימוש הבטחונות לצורך פרעון החוב. במידה ובית המשפט ימצא כי המשיב רשאי שלא לממש את השעבודים לטובתו, אזי ממילא אין כל חשיבות לטענות המבקש בסוגיה זו.

בנוסף, גם לגופו של ענין, טוען המשיב, כי פקידיו אינם מחוייבים להסביר למבקש או לכל לקוח אחר כל התפתחות אפשרית בעתיד. לשיטתו, קיימים אין ספור סיכונים ולפקידי המשיב אין מידע ו/או ידע על חובותיה של החברה לחברת הביטוח, על מצבה הפיננסי של החברה, על מערכת היחסים הכוללת של החברה מול חברת הביטוח וכיו"ב. אשר על כן, דרישה להפנות את תשומת ליבו לכל תרחיש אפשרי הינה בלתי סבירה בעליל. 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ