אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 50298/05

החלטה בתיק א 50298/05

תאריך פרסום : 26/05/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
50298-05
09/03/2006
בפני השופט:
ברנר חגי

- נגד -
התובע:
קידר יפעת
הנתבע:
כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א
החלטה

1.         התובעת הגישה תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום סך של 1,349,608 ש"ח, על פי פוליסת ביטוח חיים של המנוח נדב קידר ז"ל, בהיותה המוטב לפי הפוליסה. התביעה הוגשה נגד כלל חברה לביטוח בע"מ ( להלן: "כלל"), בהיותה המבטחת על פי הפוליסה.

2.         כלל ביקשה ביום 2.11.2005 רשות להתגונן. כלל טענה כי התביעה מוקדמת מדי הואיל והיא הגישה ביום 1.11.2005 טען ביניים (ת.א. 54099/05) על מנת שבית המשפט יכריע מי מבין אלה זכאי לתגמולי הביטוח: התובעת, שהינה גרושתו של המנוח; ילדיה; הידועה בציבור של המנוח; הוריו של המנוח; המעבידה של המנוח ובעלת הפוליסות. בנוסף טענה כלל כי עומדת לה טענת קיזוז כנגד הלוואה שהמנוח נטל ממנה ושוויה 45,136 ש"ח.

3.         ביום 15.1.2006 ועוד בטרם התקיים הדיון בבקשת הרשות להתגונן, ניתן פסק דין בטען הביניים. כב' השופט מאיר יפרח קבע כי תגמולי הביטוח יועברו לתובעת וילדיה, וכי התובעת תעביר לידועה בציבור את חלקה על פי הסכם שהושג בינה לבין התובעת. עוד נקבע כי כלל אינה רשאית לקזז כנגד תגמולי הביטוח את חוב ההלוואה שנטל המנוח, הואיל ותגמולי הביטוח אינם כספי המנוח אלא כספי המוטבים. ביום 9.2.2006 העבירה כלל לתובעת סך של 1,112,014 ש"ח, והגישה בקשה לעיכוב ביצוע בענין העברת סך של 45,136 ש"ח בגין חוב ההלוואה.

4.         התובעת טוענת כי היא עודנה זכאית לפסק דין על מלוא סכום התביעה וכן הוצאות משפט, שכן התשלום בוצע רק לאחר הגשת התביעה. כמו כן טוענת התובעת כי כלל לא כפרה במסגרת בקשת הרשות להתגונן בסכום התביעה, ועל כן אין היא רשאית לטעון כיום כי תגמולי הביטוח מסתכמים בסכום נמוך יותר ממה שנטען בכתב התביעה. בנוסף טוענת התובעת כי היא זכאית לריבית מיוחדת כאמור בס' 28א' לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981.

5.         עיון בתצהיר התומך בבקשתה של כלל מגלה כי אכן אין למצוא בו כפירה בסכום התביעה. יחד עם זאת, לתצהיר צורף כנספח ב' טען הביניים שהגישה כלל וכן התצהיר התומך בטען הביניים. בס' 15 ו-16 לתצהיר זה צויין מהו סכום תגמולי הביטוח לפי שתי הפוליסות של המנוח: בפוליסה א' סך של 497,706 ש"ח, וכן סכום פיצויים בסך 62,793 ש"ח, ובפוליסה ב' סך של 569,230 ש"ח וכן סכום פיצויים בסך 1,522 ש"ח.

            אכן, צודקת התובעת הטוענת כי בגוף הבקשה אין כל התייחסות לגובה תגמולי הביטוח. יחד עם זאת, נזכיר כי:

" הפרוצידורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה... הפרוצידורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. ... לעולם אין לשכוח שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה הנעלה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה" (ע"א 189/66 ששון נ' קדמה בע"מ ,    פ"ד כ(3) 477, 479)

הדברים יפים שבעתיים כאשר קבלת הטענה הפרוצדורלית תביא במקרה דנן לחיוב בסך של כ- 200,000 ש"ח, חרף היותו שנוי במחלוקת בין הצדדים.

לכך יש להוסיף כי התובעת ידעה היטב שכלל טוענת כי תגמולי הביטוח המגיעים ממנה נמוכים יותר מסכום התביעה, הואיל והתובעת היתה צד להליך של טען הביניים בו הובאו הנתונים הללו על ידי כלל.

זאת ועוד, התצהיר התומך בטען הביניים, הכולל את הנתונים הנ"ל, צורף כנספח לבקשת הרשות להגן כך שגם מבחינה פורמלית, הוא מהווה חלק מטענותיה של כלל גם בהליך הנוכחי.

אכן, בצדק טוען ב"כ התובעת כי גם בתצהיר התומך בטען הביניים לא טרחה המצהירה מטעם כלל לפרט כיצד חושב סכום תגמולי הביטוח המגיעים לתובעת, אלא ננקב סכום סתמי בעלמא. בנסיבות אלה, לו היה מדובר בבעל דין רגיל, היה מקום להתנות את הרשות להגן בהפקדת ערבון בגובה הסכום השנוי במחלוקת, אך כאשר עסקינן בחברת ביטוח, התנייה כזו מיותרת שכן אין חולק על יכולתה הכלכלית של כלל לפרוע את החוב, אם ייקבע בפסק הדין שעליה לשלמו.

יחד עם זאת, ראוי להעיר כי טוב היתה עושה כלל לו הקפידה יותר על ניסוח בקשתה, באופן שזו תשקף באופן ברור את כפירתה בסכום התביעה, ולא היתה נאלצת בדיעבד להזדקק ללוליינות דיונית כפי שאירע כאן, כדי להנצל כחוט השערה מחיוב בתשלום של כ- 200,000 ש"ח רק בגין מחדלה הדיוני. כמו כן, ראוי היה שכלל תקפיד לפרט את תחשיב תגמולי הביטוח המגיעים ממנה לשיטתה, כפי שמתחייב מבעל דין המבקש רשות להתגונן.

6.         האם זכאית התובעת לריבית מיוחדת, כבר כעת, בטרם נערך דיון לגופו של ענין בתובענה? ס' 28א' לחוק חוזה הביטוח קובע:

" מבטח בביטוחים אישיים, שלא שילם את תגמולי הביטוח שלא היו שנויים במחלוקת בתום לב, במועדים שבהם היה עליו לשלמם לפי סעיף 27, רשאי בית המשפט לחייבו בתשלום ריבית מיוחדת בשיעור שלא יעלה על פי שלושה מן הריבית הקבועה בהגדרת הפרשי הצמדה וריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, שתחושב על תגמולי הביטוח האמורים ועל תוספת הפרשי ההצמדה על תגמולים אלה לפי סעיף 28, מהמועדים בהם היה על המבטח לשלמם עד תשלומם בפועל; הריבית המיוחדת תשולם בנוסף לריבית האמורה בסעיף 28. לענין זה, "ביטוחים אישיים" - ביטוח חיים, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח רכב (רכוש), ביטוח דירות ותכולתן, ולמעט ביטוח אחריות."

במקרה דנן לא ניתן בשלב דיוני זה לקבוע חד משמעית כי תגמולי הביטוח לא היו שנויים במחלוקת בתום לב, בשים לב למורכבות המיוחדת של המקרה: ריבוי הטוענים הפוטנציאליים לזכויות לפי הפוליסה, והצורך בהליך של טען ביניים כדי להביא להכרעה בשאלה זו. אכן, ייתכן ובסופו של יום יוכח אחרת, לפחות לגבי מקצת מסכום התביעה, אך בשלב זה יש ליתן רשות להגן בנקודה זו על מנת שתתברר בראיות.

7.         הואיל וכלל כבר העבירה לתובעת סך של של 1,112,014 ש"ח, מתעוררת השאלה האם התובעת זכאית ליטול פסק דין חלקי נגד כלל בגין סכום זה. אין המדובר בשאלה אקדמית, שכן נודעת לו חשיבות רבה לענין הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד, הנגזרים בדרך כלל מסכומו של פסק הדין. העובדה שהסכום שאינו שנוי במחלוקת שולם לאחר הגשת התביעה אינה מונעת כשלעצמה את זכותו של התובע ליטול פסק דין גם בגין סכום שכזה, אך כמובן שבמסגרת הפסיקתה יש להפחית את הסכום ששולם לאחר הגשת התביעה על מנת שהתובע לא יגבה יותר מסכום התביעה. המבחן לענין זה הוא האם התביעה מלכתחילה היתה מוצדקת. בענין זה התשובה היא חיובית. המנוח נפטר ביום 16.2.2005. התביעה הוגשה ביום 26.9.2005, לא לפני שבא כוחה של התובעת פנה פעם אחר פעם אל כלל בדרישה לקבלת תגמולי הביטוח, ללא הועיל. אינני סבור כי ניתן היה לדרוש מהתובעת להמתין פרק זמן ממושך יותר ממה שכבר המתינה בטרם תגיש את התביעה. ההליך של טען ביניים הוגש על ידי כלל רק לאחר מכן, ביום 1.11.2005, כך שלא ניתן להאשים את התובעת על שמראש הגישה תביעה מיותרת.

8.         בנוסף, התובעת זכאית לפסק דין בגין סכום ההלוואה שכלל קיזזה מתגמולי הביטוח. בענין זה קיים מעשה בית דין לנוכח פסק דינו של כב' השופט יפרח, שקבע כי אין מקום לקיזוז כזה. העובדה שעל פסק דין זה הוגש ערעור שעודנו תלוי ועומד אינה שוללת את כוחו המחייב כל זמן שלא בוטל בערעור.

9.         סיכומו של דבר, אין ליתן לכלל רשות להגן לגבי הסכומים הבאים, אשר בגינם זכאית התובעת כבר עתה ליטול פסק דין חלקי וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד:

(א)        סך של 1,112,014 ש"ח ששולם בינתיים כסכום שאינו שנוי במחלוקת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ