אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 49973/01

החלטה בתיק א 49973/01

תאריך פרסום : 01/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
49973-01
31/12/2006
בפני השופט:
נועה גרוסמן

- נגד -
התובע:
רוזנטל יחיאל
עו"ד שרקון
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד בקר
החלטה

עניינה של  הבקשה :

 

הבקשה המצריכה הכרעה היא, האם ראויה התביעה שבכותרת להתברר כתובענה ייצוגית, או, כלשון החוק כיום, כתובענה קבוצתית.

מאחר ובמועד הגשת תובענה זו, נקט המחוקק בלשון "תובענה ייצוגית", אף אנוכי אגדיר את התובענה בהתאם כ"ייצוגית" ולא כ"קבוצתית".

מלכתחילה הוגשה התובענה כייצוגית ביום 3.5.01. ביום 28.10.03 הוריתי לדחות את התובענה הייצוגית. הכרעה זו בוטלה ע"י ביהמ"ש המחוזי הנכבד ובמסגרת ערעור אזרחי 1446/05 מיום 19.5.05, הוחלט כי הדיון יחזור אל בימ"ש השלום, לצורך דיון בטענות המדינה בענין זכותה שלא לאשר את התביעה כתביעה ייצוגית.

בישיבת יום 20.9.05 הגיעו הצדדים להבנה כי ישלימו הליכים מקדמיים ולאחר מכן יוגשו סיכומים בכתב בשאלה האם ראוי לאשר את התביעה כייצוגית, אם לאו. 

עתה הובאו בפניי סיכומי הצדדים. תוך שימת לב להסתייגויות התובע ולטענותיו בדבר צירוף מסמכים שלא כדין ע"י הנתבעת, הנני להכריע בבקשה.

התביעה:

התביעה המקורית הוגשה ביום 3.5.01. במהותה זו היא "תביעה ייצוגית להסרת מפגע סביבתי ומניעת הישנותו בהתאם לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) תשנ"ב - 1992" (להלן:"חוק למניעת מפגעים סביבתיים").

התובע טען כי הינו אזרח ותושב ישראל המתגורר בקומת קרקע של בנין משותף בן שתי קומות ברח' רמז 53 בראשל"צ, אשר נבנה במהלך שנת 1997. ביתו של התובע נבנה בהתאם לחוק ההתגוננות האזרחית תשי"א - 1951, ומכוח תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים) תש"ן - 1990 (להלן:"תקנות ההתגוננות האזרחית"), אשר לפיהן חויבו קבלנים העוסקים בבניית בנייני מגורים בהקמת מרחב מוגן דירתי, ממ"ד, בשטח של לפחות 5 מ"ר נטו לכל דירת מגורים.

גם ביתו של התובע נבנה בהתאם. אחד מהחדרים בביתו הינו ממ"ד קרקעי ששטחו 9 מ"ר. התובע טוען, כי ההוראות הנוגעות מטעמים בטחוניים, לבניית ממ"דים בדירות מגורים טומנות בחובן סכנה בריאותית חמורה של תחלואה ותמותה מסרטן ריאות עקב פליטת או חדירת גז ראדון. התובע טוען כי מדובר בסכנה בריאותית חמורה הנשקפת לו אישית ולציבור הרחב בכלל.

לטענתו, ערך שתי בדיקות ריכוזי גז ראדון בממ"ד שבביתו, באמצעות חברות שאושרו ע"י המשרד לאיכות הסביבה. בבדיקות הללו נמצא,  כי שיעור גז הראדון בממ"ד שבביתו, הינו פי 4 מרמת הסף שקבע המשרד לאיכות הסביבה.

התובע סבור כי חלק לא מבוטל מאוכלוסיית אזרחי ישראל נמצא בסכנה יום יומית מתמשכת של ספיגת קרינה רדיו-אקטיבית, כתוצאה מפליטת גז ראדון. הסכנה נובעת בעיקרה מהנחיות בניית ממ"דים על פי הוראות המחוקק ומתקין התקנות. הכל תוך העלמת הסיכון הבריאותי החמור אשר נגרם כתוצאה מכך. התובע מפרט בתביעתו מה הוא גז הראדון, מה הוא הקשר בין גז הראדון לבין סרטן ריאות, מציין את הבדיקות שבוצעו על ידו לפרטי פרטים.

התובענה בוססה על הוראות סעיפים לחוק למניעת מפגעים סביבתיים, ולחילופין על עילות נזיקיות של רשלנות ו/או מטרד ו/או הפרת חובה חקוקה ו/או עילות של המשפט הציבורי. התובע סבור כי התביעה דנן ראויה להתברר כתובענה ייצוגית/ציבורית על פי החוק.

ההגנה:

הנתבעת הגישה בקשה שלא לאשר את התובענה כתובענה ייצוגית. הבקשה הוגשה ביום 29.7.03, כבקשה מתוקנת שניה בעקבות בקשה קודמת שהוגשה בענין זה ביום 3.11.02.

הבקשה מושתתת, על טענת הנתבעת, לפיה אין לאשר את התביעה הנ"ל כייצוגית בשל הנימוקים המופיעים ב סעיף 11(א)(1) 11(א)(3) לחוק למניעת מפגעים סביבתיים.

נקבע,  בהוראת  בית המשפט  המחוזי הנכבד  בע"א 1446/04, כי הנימוק המופיע בסעיף 11(א)(2) לחוק האמור, אינו רלוונטי עוד.

על פי סעיפים 10 ו-11 לחוק למניעת מפגעים סביבתיים, נקבע הסדר ספציפי לניהול התובענה כייצוגית וזהו לשונם:

"תובענה קבוצתית [תיקון התשס"ו (מס' 2)]

10.        מי שנפגע או עומד להיפגע ממפגע סביבתי וכן גוף או עמותה כאמור בסעיף 6 רשאי לתבוע הוצאת צו כאמור בסעיף 2 בשם קבוצת אנשים שנפגעו או עומדים להיפגע מאותו מפגע (בחוק זה - תובענה קבוצתית).

סייג לתובענה קבוצתית [תיקון התשס"ו (מס' 2)]

11.        (א)       בית משפט רשאי להורות שתובענה שהוגשה לפי סעיף 10 לא תנוהל כתובענה קבוצתית אם שוכנע שנתקיים אחד מאלה:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ