1. בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה.
2. בתיק זה כבר ניתן פסק דין בעבר, לאחר שהמצהיר מטעם הנתבעים לא התייצב לדיון שנערך ביום 5.2.2006. פסק הדין בוטל בהסכמה בגדרו של ערעור שהגישו הנתבעים לבית המשפט המחוזי.
3. התיק נקבע לדיון בפניי ליום 1.7.2007 אך הנתבעים ובאת כוחם לא התייצבו לדיון למרות שידעו עליו, ולכן ניתן בשנית פסק דין.
4. הנתבעים טוענים כי יש לבטל את פסק הדין משום שמלכתחילה צריך היה התובע לתקן את כתב התביעה, בעקבות פסק דין שניתן נגדו בתיק אחר, המחייבו לשלם לנתבע 2 סך של 100,000 ש"ח, והסדר דיוני שהושג בין הצדדים באשר לזקיפת סכום זה כנגד החוב נשוא תביעה זו.
דין הטענה להדחות. תשלום שמשולם על חשבון חוב נשוא תביעה מסויימת, לאחר הגשתה, אינו מחייב את תיקון התביעה, ודי לו לתובע להפחית מסכום הפסיקתה, אם יזכה במשפט, את הסכום ששולם כך. יודגש כי מדובר בתשלום שבוצע לאחר הגשת התביעה, על דרך הקיזוז, ולכן סכום התביעה היה לכאורה נכון בעת הגשת התביעה (בכפוף לטענות הגנה לגופו של ענין, שטרם נדונו).
5. הנתבעים טוענים כי ממילא לא היה מקום ליתן נגדם פסק דין בהעדר התייצבות, אלא לכל היותר לדחות את בקשת הרשות להתגונן. דין הטענה להדחות. מדובר בנתבעים שלא התייצבו לדיון, ולכן ניתן ליתן נגדם פסק דין בהעדר התייצבות לפי תקנה 157, בין אם מדובר בתביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר ובין אם מדובר בתביעה רגילה. יתר על כן, מבחינה מעשית, אין כל הבדל ממשי בין מצב שבו הבקשה נדחית בהעדר התייצבות, ובאותה החלטה ממש נקבע כמקובל כי התובע זכאי ליטול פסק דין לפי כתב התביעה, לבין מתן פסק דין בלא הצהרה על דחיית הבקשה.
6. בבואו של בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, כאשר הביטול הוא מתוקף שיקול דעתו ולא מתוך חובת הצדק, עליו לבחון שתי שאלות: סיבת המחדל שהביא לאי התייצבותו של הנתבע, וחשוב מכך, שאלת סיכויי ההגנה לגופו של ענין.
7. הנתבעים מסבירים את אי התייצבותם בטעות טכנית נדירה שנפלה אצל פקידת ב"כ הנתבעים, שמחקה בטעות את הדיון מרשימת המשפטים. דבר זה עשוי להסביר את אי התייצבותה של ב"כ הנתבעים. לא ברור עדיין מדוע הנתבע 2, המצהיר מטעם הנתבעים, לא התייצב לדיון.
8. לגופו של ענין, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, בשלב זה לא ניתן לקבוע כי לנתבעים עומדת הגנה טובה מפני התביעה.
לכאורה, לנתבעת 1 אין הגנה של ממש מפני התביעה, למעט טענה בענין גילוי מסמכים, שכן כמעט כל טענות ההגנה של הנתבעים הן טענות של הערבים, הנתבעים 2 ו-3.
הנתבעת 3 כלל לא הגישה תצהיר בתמיכה לבקשת הרשות להתגונן.
הנתבע 2 טען בבקשת הרשות להתגונן כי הוא ערב יחיד, אך לא הסביר כיצד ולמה. יצויין כי הנתבע 2 הגיש את תצהירו גם מטעם הנתבעת 1, עובדה המצריכה הסבר אם אכן אין הוא בעל ענין בחברה. עוד יצויין כי שם משפחתו של הנתבע 2 הוא עקילי, כאשר שמה של החברה לה ערב הוא האחים עקילי עבודות בניה ופיתוח בע"מ. בנסיבות אלה, ניתן היה לצפות כי הנתבע 2 ייכבד ויסביר מדוע לטענתו הוא ערב יחיד ולא ערב בעל ענין. בתצהיר התומך בבקשת הביטול אין כל זכר לטענת הנתבע 2 בדבר מעמדו כערב יחיד, למרות שבמסגרת בקשה לביטול פסק דין עליו לפרט את טענות הגנתו.
טענת ההגנה בענין חוב בסך 100,000 ש"ח כבר הוכרעה לטובת הנתבע 2 והוסכם להפחיתה מהחוב נשוא התביעה הנוכחית.
9. במקרה דנן, מלבד המבחנים הידועים שפורטו לעיל, יש להביא בחשבון נתון נוסף: מדובר בתביעה שהוגשה בחודש ספטמבר 2005. בשל מחדלי הנתבעים, לא פעם אחת אלא פעמיים, נוצר מצב שבו נכון לחודש אוקטובר 2007 טרם נדונה בקשת הרשות להתגונן שלהם לגופו של ענין.
10. בשים לב לכלל נסיבות הענין, ראוי להתנות את ביטולו של פסק הדין בהפקדת סך של 75,000 ש"ח בקופת בית המשפט, וכן בתשלום הוצאות הבקשה בסך 2,500 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק. אם אכן הנתבעים כבר הפקידו סך של 25,000 ש"ח במסגרת בקשתם לעיכוב ביצועו של פסק הדין, יובא סכום זה בחשבון, וההפקדה הנוספת הנדרשת תעמוד על סך של 50,000 ש"ח. יש לבצע את ההפקדה עד ליום 25.11.2007, שאם לא כן, תידחה הבקשה ופסק הדין יעמוד על כנו.
11. במידה ויופקד הערבון, דיון בבקשת הרשות להגן ייערך ביום 17.12.2007 בשעה 09:00.
12.
המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, י"א בחשון, תשס"ח (23 באוקטובר 2007), בהעדר
הצדדים הנ"ל.
________________
