אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 47530/06

החלטה בתיק א 47530/06

תאריך פרסום : 02/03/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
47530-06
13/02/2007
בפני השופט:
אושרי פרוסט פרנקל

- נגד -
התובע:
בנק אוצר-החייל סניף הציונות
הנתבע:
לוין אילנה
החלטה

בפני בקשת הנתבעת (להלן "המבקשת") למתן רשות להתגונן בטענה שהינה נדרשת לשלם סכום הגבוה מהסכום לו ערבה.

לטענתה, הינה נתבעת כערבה להבטחת פירעון מחצית הלוואה, אותה נטלו הלווים, קרי 15,000 ש"ח. למרות שההלוואה שולמה על ידי הלווים במשך שנה בטרם הוגשה התביעה כנגדם ולמרות שבגין ערבותה שילמה מאז כניסתם של הלווים להליך של איחוד תיקים סך של 9,000 ש"ח היא נדרשת עתה לשלם סך 27,204.20 ש"ח.

לגרסתה, המשיב לא עמד בחובות הגלוי הכלליות והקבועות בחוק הערבות, בהן הוא מחויב בעת שהחתים אותה ואת הערב הנוסף על הסדר החוב. הובהר להם ע"י מי מטעם המשיב, שסכום ערבותו של כל אחד מהם יהא 15,000 ש"ח בלבד ולאחר  שהלווים ישלמו למשיב 30,000 ש"ח על חשבון חובם, יופטרו הערבים מערבותם. לכן, עומדות לה טענת "טעות", בהתאם לאמור בסעיף 14 לחוק החוזים "והטעיה" בהתאם לאמור בסעיף 15 לחוק זה.

לטענתה, במקרה שלפנינו אין להחיל את הכלל בו "חזקה על מי שחתום על חוזה כי הוא מכיר את תוכנו", משום ההטעיה בה נקט המשיב, אשר דחק בה לחתום על ההסדר מבלי שהתאפשר לה לקרוא בעיון את המסמך בנימוק "שאין זמן".

מאז חודש פברואר 2006 שולמו כספים בסך 1,500 ש"ח לחודש, ע"ח חובם של הערבים וכספים אלה לא קוזזו מיתרת סכום ערבותה.

לטענת המשיב יש לדחות את הבקשה בטענה שבקשת הרשות להתגונן שהוגשה ע"י הערב הנוסף והינה זהה במדויק לבקשה זו בתיק אחר, נדחתה ע"י כבוד השופט פרידלנדר בהחלטתו מיום 10.12.06, ואשר התבססה על העובדה לפיה חתם הערב על הסדר החוב, בו נכללה תניה מפורשת "כל תשלום אשר ישולם ייזקף תחילה על חשבון החוב הבלתי נערב". לטענת המשיב, המבקשת בתיק זה חתמה בסמוך לאותה תניה.

לכן, משנדחתה בקשת הרשות להתגונן בתיק האחר יש לדחות גם בקשה זו, שאם לא כן תהינה שתי החלטות שונות, העוסקות באותה מערכת נסיבות והסותרות האחת את השנייה.

ההחזר החודשי בסך 1,500 ש"ח ששולם ע"י המבקשת, היה בהתאם להסדר החוב, בו חתמה המבקשת בסמוך לתניה הכלולה בהסדר זה ומודגשת בהבלטה, שהתשלומים יחשבו תחילה על חשבון החוב הבלתי נערב.

לטענתו, הגנת המבקשת היא "הגנת בדים", שבגרסתה סתירות רבות. אין לקבל את טענתה כי לא קראה את תוכן המסמך ולא הבינה את משמעותו.

לטענת המבקשת כי לא קיבלה את הודעות המשיב בדבר הפיגור בתשלומים, מפנה המשיב למכתבי ההתראה שנשלחו אליה והוצגו במסגרת הדיון. חוסר מהימנות המבקשת מופיעה  גם בסתירה ביחס לסכומי החזריה בין אם זה 9,000 ש"ח בתצהיר המשלים ו-22,000 ש"ח בבקשת הרשות להתגונן.

דיון

הלכה פסוקה היא, כי בחינת בקשותיו של המבקש ע"י ביהמ"ש, בהליך של סדר דין מקוצר, אינה מצריכה לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של המבקש, אלא אך לבחון, האם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה, קרי, האם יש בתצהירו של המבקש יחד עם חקירתו הנגדית הגנה לכאורה בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסתה של התביעה. (ע"א 2418/96 כלפו (ישראל) בע"מ נ. בנק למסחר בע"מ, פד"י מז (5) עמ' 133).

לעניין זה חייב ביהמ"ש לצאת מנקודת הנחה, כי המבקש דובר אמת, אלא אם כן נתבדו דבריו לחלוטין בחקירה נגדית. במקרה זה האחרון, יהיה על ביהמ"ש למנוע את סיכול מטרתו של ההליך ע"י העלאת טענות סתמיות מטעם המבקש (הגנת בדים) ואשר כל מטרתן נועדו על מנת למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים אשר מוקנים לו ע"י הגשת תובענה בסדר דין מקוצר.

אין ביהמ"ש נדרש, בשלב זה, כחלק מהאלמנטים המשפיעים על הכרעתו, למשקלן ומהימנותן של הראיות ובנוסף, בשלב זה על ביהמ"ש לייחס את מלוא המהימנות לגרסתו של המבקש, אשר לא נסתרה לחלוטין בחקירתו הנגדית על ידי בא כוח התביעה. 

כך מבקש, אשר מבקש רשות להתגונן חייב להיכנס לפרטי העובדות ואין סיפק בידיו להישען ולהעלות אך רמזים וחשדות ללא כל בסיס ראייתי, תצהיר מעיין זה או כזה המנוסח באופן כוללני החסר פרטים רלוונטיים וחיוניים להבהרת נושא ההגנה אינו יכול לשמש בסיס לקבלת רשות להתגונן .

לטענת המבקשת שלא נסתרה, שילמה 9,000 ש"ח ע"ח הערבות (עמוד 2 שורה 26 , עמוד 3 שורה 3 לפרוטוקול), מכתבי ההתראה לעניין הפיגורים בתשלום ההלוואה לא הגיעו לביתה (עמוד 3 שורה 11 לפרוטוקול) והיא לא נתנה את דעתה לאותיות המודגשות בסעיף 4 להסדר החוב, הגם שחתמה עליו, "מאחר ולא היה זמן".

בסעיף 4 להסדר החוב נכתב :"מובהר ומודגש כי הערבים נותנים בזה הסכמתם, כי התשלומים שמבוצעים ע"פ הסכם זה, יחשבו ראשית על חשבון החוב שאינו בערבותם וזאת עד לסילוקו המלא של החוב שאינו בערבותם, כך שלאחר סילוק החוב שאינו בערבותם, יזקפו התשלומים ע"ח היתרה"

סעיף 9 לתצהיר המשלים מטעם המבקשת: "בשלב מסוים קם שלמה ( הערב האחר ) ויצא מן המשרד בדרכו החוצה , תוך שהוא ממאן לחתום על ההסכם. גם אני סירבתי לחתום על ההסכם בתנאים המקוריים".

בסעיף 11 לתצהיר זה נכתב : " אותו עורך דין מכובד הרגיע אותנו והבטיח לנו באופן חד משמעי כי אם נחתום על המסמך לא נדרש לשלם יותר מ-15,000 ש"ח כל אחד..."

טענת המבקשת בחקירתה לעניין חובת הגילוי החלה על המשיב טרם שחתמה כערבה ולעניין המהירות בה נדרשה לחתום על המסמך, מבלי שתעיין בו לא נסתרה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ