אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 47136/05

החלטה בתיק א 47136/05

תאריך פרסום : 15/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
47136-05
31/01/2006
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל

- נגד -
התובע:
לוי בראונשטיין
עו"ד גפן אברהם
הנתבע:
עיריית תל-אביב
עו"ד ריבלין לימור
החלטה

בפניי טענת חוסר סמכות עניינית לבית משפט זה מטעם הנתבעת ( להלן המבקשת) ב-18.12.05 נקבע כי הצדדים יסכמו לעניין טענת חוסר הסמכות העניינית לבית משפט זה.   

רקע עובדתי

עניינה של תובענה זו הנו חיוב ארנונה אשר הושת על הנכס ברחוב דיזינגוף 154 , אשר התובע ( להלן המשיב) מחזיק בו.

בכתב התביעה טען המשיב להשבת סכומי הארנונה אשר שולמו, לטענתו, ביתר החל מיום ה-06/00 (תחילת מועד החזקתו הנכס) ועד ליום ה-31.12.03 , בגין סיווג קומת הגלריה שבנכס, אשר לטענתו היה שגוי.

השאלה אשר במחלוקת ,האם לבית משפט זה הסמכות העניינית לדון בתביעת  המשיב.

טענות המבקשת

סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) תשל"ו 1976, מפרט את הליכים למיצוי זכויות הנישומים בדרך של השגה וערר על חיוב שגוי בארנונה.  אין כל מקום לפנות לבתי המשפט האזרחיים, בטרם מיצה אדם את זכויותיו על פי חוק הערר. הלכה פסוקה היא כי אין להיעתר להליכים הבאים לעקוף את הדרך בה קבע המחוקק כי יש לילך בה.

משקבע המחוקק דרך מיוחדת להשגה ולערר, יש ללכת בדרך זו ולא לאשפר עקיפתה. 

טענת המשיב כי המבקשת לא סיווגה נכון , את קומת בגלריה,  חוסה בגדרו של סעיף 3 (א) (2) לחוק הערר ומצויה בסמכותו הייחודית של מנהל הארנונה. לפיכך דרך המלך לבירורה הנה באמצעות פניה במועד למנהל הארנונה בדרך של השגה, לאחר מכן הגשת ערר על החלטתו ולבסוף ערעור מינהלי לבית המשפט לענייניים מנהליים.

העובדה שהמשיב צירף לטענתו העיקרית בדבר סיווג מוטעה של הנכס, טענות נוספות, כגון התרשלותה של המבקשת, איננה פוטרת את המשיב מן הצורך להגיש השגה וערר במועד, גם אם ייתכן ולמנהל הארנונה ולועדת הערר אין סמכות לדון בהן. המבקשת מבהירה כי דיון בתביעה שהגיש המשיב ירוקן למעשה את הוראת סעיף 3 לחוק הערר מכל תוכן ויביא לתוצאה אבסורדית לפיה בידי הנישום קיימות שתי אפשריות מקבילות לתקיפת חיוב הארנונה בעניין הטענות נשוא סעיף 3 לחוק הערר.

במקרה דנן לא הוכח כי היה שינוי יזום כלשהו מטעם המבקשת שיש או היה בו כדי להשפיע על חיוב הארנונה  או שניתן לייחס למבקשת רשלנות "המדברת בעד עצמה" או רשלנות כלשהי".

על פי הסכם שכירות הנכס על ידי המשיב הרי שמטרת השכירות הייתה " ניהול עסק של אופנה בגדים". ובמועד הפניה למשיבה בדבר שינוי המחזיקים בנכס , נרשם בטופס "הודעה על חילופי דיירים" כי השימוש שייעשה בנכס הנו "חנות אופנה".

כל טענה לגבי סיווג הנכס נתונה לסמכותם הייחודית של גופי הביקורת המנהלית כך שלבית משפט כלל אין סמכות עניינית לדון בטענות אלו.

בחוק הערר מפורטים הסמכות העניינית , ההליכים , המועדים והעילות לדיון בטענות מסוג אלה שמעלה המבקשת לתקיפת השומה. על הנישום מוטלת החובה לבדוק את חיובי הארנונה תוך זמן סביר מיום קבלת הודעת החיוב, על גביה מצוינים סיווג הנכס ושטחו להשיג או להגיש ערר על חיוב מוטעה לכאורה בארנונה

,על פי סעיף 3 לחוק הערר, כאשר הפורום האחד והיחידי לצורך העלאת טענה זו הוא בפני מנהל הארנונה. משהשגתו נדחית , עליו לפנות בערר לוועדת הערר שעל פי חוק, אף על ההחלטה של ועדת הערר פתוחה בפניו הדרך לפנות לבית המשפט המחוזי. כל אלה הועמדו לרשות האזרחי החש נפגע מקביעתה של הארנונה הכללית. חוק הערר אינו מאפשר, אפוא, עקיפת הדרך שסלל החוק על ידי הגשת התביעה לבית המשפט.

על מנת לבדוק שאלות עובדתיות - טכניות , כגון השימוש שנעשה בנכס, על הנישום להגיש השגתו ועררו בזמן אמת. כלומר בזמן בו ניתן לבדוק האם בפועל נעשה השימוש הנטען, ולא בדיעבד.

על פי חוק הערר , היה על העורר להשיג השגה ביחס לכל שנת מס, תוך 90 יום מיום הודעת החיוב לאותה שנת מס. משחבר לא לעשות כן, שומות המס לאותן שנים הפכו לסופיות ולא ניתן עוד להשיג עליהן.

התנהגות המשיב אשר קיבל את הודעות החיוב של המשיבה, ולא השיג עליהן, מהווה הסכמה עם נכונות החיוב והודאה בחבותו לשלם את סכום הארנונה הקבוע בהן וכיום מנוע העורר מלטעון כנגד שומות מס אלה.

ההלכה חזרה וקבעה פעמים רבות כי נישום שלא הגיש השגה במועד מנוע מלטעון טענות לעניין אותן שנים בהן לא הוגשה השגה זאת לאור עקרון סופיות השומה וכי נישום כזה "איחר את הרכבת" לגבי אותן שנים.  טענת המשיב נופלת בגדרי סעיף 3 לחוק הערר וטענת ההשבה איננה טענה של רשלנות אלא השגה על קביעת המבקשת בנוגע לסיווג הנכס. 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ