אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 46065/07

החלטה בתיק א 46065/07

תאריך פרסום : 01/09/2008 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
46065-07,181931-07
13/01/2008
בפני השופט:
ארנה לוי

- נגד -
התובע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד ברזילי
הנתבע:
1. פלאו ציון
2. כלל חברה לביטוח בע"מ
3. אבנר אגוד נפגעי רכב בע"מ

עו"ד ירון
החלטה

בפני בקשה  להורות על דחיית ההודעה לצד ג' על הסף בהעדר עילה.

  1. בתיק מתנהלת תביעת שיבוב של המוסד לביטוח לאומי לתשלום גמלאות ששולמו וישולמו על ידו לצד השלישי אשר נפגע בתאונת דרכים  ביום 6.8.00. השימוש ברכב על ידי הצד השלישי לא היה מבוטח  בעת האירוע על פי פקודת ביטוח רכב מנועי, תש"ל - 1970 ולצד השלישי לא עמדה זכאות בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975. הנתבע 1 הוא זה שפגע ברכבו ברכב הצד השלישי ואף הורשע על פי הודאתו במסגרת תיק פלילי שנוהל כנגדו  בעבירות שיוחסו לו  ובהן נהיגה בחוסר זהירות, אי מתן זכות קדימה בפניה שמאלה בצומת, גרימת תאונת דרכים, נזק וחבלה וגרימת חבלה של ממש. השימוש של הנתבע 1 ברכבו בעת התאונה היה מבוטח על ידי הנתבעות 2-3. הצד השלישי הגיש כנגד הנתבעים תביעה לפיצוי על נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה, תביעה בהתאם לפקודת הנזיקין, במסגרת ת.א. 118109/01 בבית משפט השלום בתל - אביב. הצדדים  הגיעו  ביום 19.6.06 להסדר פשרה במסגרת אותו התיק, על פיו ישולם לצד השלישי סכום כולל של 253,319 ש"ח, "לפנים משורת הדין וכתשלום של חסד, מנבלי להודות באחריות". עוד נקבע בהסכם  כי הצד השלישי ישפה  ויפצה את הנתבעים על כל דרישה שתוגש כנגדם ובגין כל תביעת שיבוב - למעט תביעת המוסד לביטוח לאומי.  לאור ההסכם ביקשו הצדדים לדחות את התביעה ללא צו להוצאות וביום 25.6.06 ניתנה החלטה כמבוקש.
  1. התאונה בה נפגע הצד השלישי הייתה תאונת עבודה. הצד השלישי עמד בפני ועדות רפואיות של התובע  ונקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 28%. התובע טוען כי הנתבעים חבים בהשבת סכומי הגמלאות ששילם וישלם לצד השלישי לאור אחריות הנתבע 1 לתאונה ורשלנותו.  לחילופין, נטען, הנתבעות 2-3 חבות בפיצוי התובע בהתאם להסכם שנכרת בין התובע ובין חברות הביטוח לעניין השבת גמלאות המשולמות על ידי התובע בקשר לתאונות דרכים.
  1. הנתבעות 2-3 הכחישו בכתב הגנתן את חבותן לשלם הסכומים הנתבעים וטענו טענות שונות. ביום 4.11.07 הגישו הנתבעות 2-3 הודעה לצד השלישי. במסגרת ההודעה טענו כי התאונה ארעה בשל אחריותו המלאה של הצד השלישי וזאת כי נהג ללא רישיון נהיגה ובהעדר בכיסוי ביטוחי וכן כי נהג ברכב ברשלנות ולא כפי שנהג סביר ומיומן היה נוהג. נטען כי בשל רשלנות הצד השלישי  חייב הצד השלישי לפצות או לשפות את הנתבעות אם הן תחויבנה לשפות  את התובע.
  1. הצד השלישי  הגיש בקשתו זו לדחות את ההודעה שנשלחה נגדו על הסף. הצד השלישי טוען כי זכות השיבוב של התובע, אשר מבוססת על סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995 (ולהלן: " חוק הביטוח הלאומי"), היא למעשה זכותו של המבוטח - הוא הצד השלישי, ולכן כל טענה שיש לנתבעות כנגד הצד השלישי היא טענת הגנה טובה כנגד התובע אשר בא בנעליו. נטען כי אין לנתבעות, כמזיק, זכות להגיש הודעה לצד שלישי כנגד מבוטח של המוסד לביטוח לאומי כפי שאין למזיק זכות להגיש הודעה לצד שלישי כנגד מעביד, בהתאם להוראת סעיף 331 לחוק הביטוח הלאומי, כאשר הדברים הם בבחינת קל וחומר. מעבר לכך נטען כי גם לגוף ההודעה - דינה דחייה. בדיון שנערך ביום 6.1.08 חזר וציין ב"כ הצד השלישי כי הוא חסר תועלת בהליך וגרירתו להליך מיותרת. הנתבעות השיבו לבקשה וטענו כי אין מקום להורות על דחיית ההודעה על הסף טרם ברורה העובדתי וטרם הוכח כי דינה לכישלון וכי הוראת סעיף 331 לחוק הביטוח הלאומי אינה חלה בענייננו. הנתבעות ציינו עוד בתגובתן כי " התאונה ארעה עקב  התרשלותו הבלעדית ו/ או המכרעת של  המבקש ועל כן טוענות הן כי ככל שתחויבנה בשיפוי ו/ או בפיצוי המשיב 4  (הוא התובע) - תהיינה זכאיות לקבלת שיפוי מאת המבקש בגין אשמו ותרומתו לקרות התאונה הנטענת".

דין הבקשה להתקבל.

  1. צודק ב"כ הצד השלישי בטענתו כי הוספתו להליך אין בה תועלת. זכות המוסד לביטוח לאומי לקבל שיפוי מהמזיק על גמלאות ששילם וישלם לנפגע קבועה בהוראת סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי. עילת ההשבה של המוסד לביטוח לאומי נגזרת מעקרונות התחלוף (סברוגציה). זכותו של המוסד לביטוח לאומי כלפי המזיק היא, מבחינה מהותית, זכותו של הניזוק עצמו והיא עוברת אל המוסד מכוח הדין כדי סכום הגמלאות שמקבל ויקבל הניזוק בשל מעשה הנזיקין. כל טענות ההגנה שיש למזיק כלפי הניזוק עומדות לו כנגד המוסד וראה: ע"א 3097/02 מלמד נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית, פ"ד נח(5) 511. כך גם בענייננו. זכותו של התובע כלפי הנתבעות היא, מבחינה מהותית,  זכותו של הצד השלישי. כל טענה אשר יש לנתבעות כנגד הצד השלישי הן רשאיות לטעון כנגד התובע. עילת התביעה של התובע, מראשיתה, מגודרת בגדרי זכותו של הצד השלישי בלבד ואין לתובע דבר מעבר לכך. טענות אשם ורשלנות הנטענות כלפי הצד השלישי מקומן להיות נדונות בתביעה העיקרית. הודעה לצד שלישי בנסיבות אלו היא במהותה כהודעה לצד שלישי כנגד התובע עצמו - היא  מלאכותית ואין בה כל תועלת. זאת ועוד, כל הרציונלים לעניין משלוח הודעת צד שלישי כמו יעילות הדיון, חסכון בהליכים, ריכוז  כל ההליכים המשפטיים הנובעים מעניין מסוים יחדיו - אינם מתקיימים בענייננו, שהרי כל הטענות אותן טוענות הנתבעות בהודעה לצד השלישי ידונו במסגרת התביעה העיקרית. מעבר לגרימת הוצאות לצד השלישי לא עשויה להיות כל תוצאה נוספת מהליך ההודעה לצד שלישי.
  1. עם זאת, אין מדובר רק בחוסר תועלת וחוסר היגיון בלבד, שאם כך היה הדבר יתכן ולא הייתי נעתרת לבקשה אלא משאירה הטענות בנושא ההודעה המיותרת לעניין פסיקת הוצאות בסיום ההליך. יש לזכור כי זכותו של נתבע להגיש הודעה לצד שלישי בתובענה שנפתחה במסירת כתב תביעה והוגש בה כתב הגנה, להבדיל מתובענות מסוג אחר, היא זכות המעוגנת בדין ומהווה זכות הנלווית לזכות להגיש כתב הגנה (ראה רע"א 507/97 שיכון ופיתוח נ' סביון , פ"ד נא(2) 656). מימוש זכות זו אף אינו טעון אישור בית המשפט (והשווה ת.א. 101248/01 דמיראס נ' קו אופ ריבוע כחול (10.11.02 (- שם לא התיר בית המשפט משלוח הודעה לצד שלישי לתובע בתובענה שהוגשה בסדר דין מקוצר). בהתאם לתקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 רשאי נתבע לתת לכל אדם, לרבות בעל דין בתובענה ולרבות תובע (וראה י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי , מהדורה שביעית, עמ' 637), הודעה לצד שלישי אם הוא טוען כי הוא זכאי להשתתפות ממנו.
  1. דין הבקשה להתקבל, לטעמי, בשל  כך שהכרה בזכות ההשתתפות (או שיפוי, שאז מדובר בהשתתפות מלאה בשיעור של מאה אחוזים) בין מעוולים במשותף, הן על פי סעיף 84 לפקודת הנזיקין והן בכל מקרה של מזיקים במשותף, כאשר העילה לזכות ההשתתפות היא נזיקית, להבדיל מעילה חוזית או אחרת, דורשת כתנאי מוקדם, כפי שקובע סעיף 84 עצמו, כי לתובע תהא עילת תביעה כלפי כל אחד מהמזיקים. בהעדר עילת תביעה של התובע כלפי אחד מהמזיקים - נמנעת האפשרות ממזיק אחר לתבוע ממנו השתתפות וראה ע"א 3765/95 חוסיין נ' טורם , פ"ד נ(5) 573; ע' הרמן, מבוא לדיני נזיקין, עמ' 215. יש להוכיח כי הצד ממנו נתבעת ההשתתפות היה נמצא חב כלפי התובע, אם היה נתבע. חובת ההשתתפות אינה קיימת מקום בו לפי הדין המהותי אין הנתבע להשתתפות חב כלפי התובע, כלומר מקום בו לא בצע כלפיו מעשה אסור. הוא אינו נחשב כלל כ"מזיק" ולכן לא חלים עליו הכללים בדבר מעוולים במשותף. הלכה זו נובעת ממקורה של זכות ההשתתפות כזכות שביושר והרצון למנוע התעשרות שלא כדין, כך שאם שניים חייבים כלפי אחר לא יהא זה צודק שמעוול אחד יתעשר על חשבון חברו. בענייננו, כאמור, הנתבעות, כמזיק, טוענות טענות בדבר רשלנות הצד השלישי כמזיק נוסף ואשמו לתאונה. אלו הן, אם כן, טענות של אחריות בנזיקין ולכן יש לבחון אם קיימת עילה בנזיקין של התובע כלפי הצד השלישי. התשובה ברורה - כיון שכל זכותו של התובע, כמפורט לעיל, נובעת מזכות הצד השלישי ובנעליו הוא נכנס, אין לתובע כל עילת תביעה כנגד הצד השלישי, שהרי אין אדם יכול להיות אחראי כלפי עצמו. הצד השלישי לא בצע כל מעשה אסור כלפי התובע. מכאן, שגם אם יוכיחו  הנתבעות את כל טענותיהן הכלולות בהודעה לצד השלישי, אין להן עילת השתתפות בנזיקין כנגד הצד השלישי, בהעדר עילה כזו לתובע  עצמו. כל טענותיהן כנגד הצד השלישי עומדות להן כנגד התובע, כמי שבא בנעלי הניזוק, אך לא כלפי הצד השלישי באופן נפרד, כמעוול  ו כמזיק. הצד השלישי אינו יכול להיחשב כמזיק כלפי הנתבעות אם אינו כזה כלפי התובע. 
  1. דומה שהוראות סעיף 331 לחוק הביטוח הלאומי, למרות שעל פי לשונו הוא אינו חל בענייננו, נובעות מאותו מקור. סעיף 331 מתייחס למקרה בו המזיק מנוע מלחזור אל המעביד, כמעוול במשותף על פי סעיף 84 לפקודת הנזיקין, בתביעת השתתפות בסכום הפיצויים שיהא עליו לשלם למוסד. עם זאת, סכום החיוב כלפי המוסד לביטוח לאומי מוקטן כשיעור חבות המעביד. הרציונל הוא דומה - כיון שאין זכות תביעה למוסד לביטוח לאומי כנגד המעביד, מבוטחו, גם המזיק אשר נתבע על ידי המוסד אינו יכול לתבוע את המעביד תביעת נזיקין כמעוול במשותף, אלא שכל הטענות בדבר אשמו של המעביד ואחריותו בנזיקין נלקחות בחשבון במסגרת התביעה העיקרית והמוסד נחשב כבא בנעלי המעביד לעניין זה. שיעור הפיצויים להם זכאי המוסד יופחת בהתאמה כשיעור אשמו של המעביד וראה: ע"א (י-ם) 3251/02 ש.יוסף בע"מ נ' עטואן יוסף (12.5.03). התוצאה היא אותה התוצאה כפי שבענייננו. זו התוצאה ההגיונית, התואמת את  הוראות פקודת הנזיקין וחוק הביטוח הלאומי ואשר תורמת גם ליעילות הדיון. כל תוצאה אחרת תגרום למעגל שוטה של חיובים והשתתפויות.
  1. אעיר, כי הנתבעות טענו כי גם עצם הנהיגה ללא רישיון נהיגה מהווה רשלנות של הצד השלישי, שאם לא כן, לא הייתה לתובע עילת תביעה כנגד הנתבעת 2 אלא רק כנגד מבטחת הרכב בו נהג הצד השלישי. לעניין טענה זו כבר פסק בית המשפט המחוזי כי אין לראות בגורם שיצר מצב של חריג לשיטת האחריות המוחלטת כמעוול ואין  מדובר כלל בנזק: 

"הסטה זו של החבות, תוך כדי שינויים לגבי מהותה (ממוחלטת לכזו המבוססת על אשם), וכן בשינויים נוספים (המשפיעים על היקף הפיצויים ועל אופן בירורה של התביעה), נעשית מכח הדין ולפי הדין ואין לראות בכך, בעצם השינוי הזה, או ביצירת הנסיבות העובדתיות המביאות לשינוי בפועלו של הדין, בהקשר הדברים שבענייננו, משום התרשלות המקימה עוולה. מבטח יודע, מכח קביעת הדין (ס' 8(ב) לחוק והוראות פקודת הביטוח), כי עליו לשאת לא רק בכיסוי חבות מוחלטת מכח חוק הפיצויים, אלא גם, במקרה המתאים, בחבות על פי דיני הנזיקין, לכסות אחריות של המבוטח או אדם אחר, עקב השימוש ברכב ... הגורם להיווצרותו של מצב כזה, המהווה חריג לשיטת האחריות המוחלטת הנהוגה כיום, אינו מבצע בהכרח, עוולה" (ת"א (חי') 1/91 לופוליאנסקי נ' דרור והסנה , צלטנר עמ' 1177).  

הנתבעות רשאיות להוכיח בהקשר זה כי עצם הנהיגה ללא רישיון גרמה לנהיגה רשלנית, וזאת בלבד. יצירת המצב המשפטי  על פיו התביעה מוגשת לפי פקודת הנזיקין - אינו  התרשלות ואינו מקים עוולה.

  1. לאור כל האמור אני קובעת כי דין ההודעה לצד השלישי  להימחק על הסף בהעדר עילה.
  1. בנסיבות העניין ובהיות המחיקה בשלב מקדמי של הדיון אני קובעת כי כל צד ישא בהוצאותיו.  
  1. הדיון בתביעה העיקרית קבוע לק"מ ליום 28.4.08 בשעה 09:00.

ניתנה היום, ו' בשבט, תשס"ח (13 בינואר 2008), בהעדר  הצדדים.

המזכירות תעביר עותק ההחלטה לב"כ הצדדים.

                                                                                ארנה לוי, שופטת

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ