אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 44269/03

החלטה בתיק א 44269/03

תאריך פרסום : 28/09/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
44269-03
19/01/2005
בפני השופט:
קליין מנחם

- נגד -
התובע:
בנק איגוד לישראל בע"מ
הנתבע:
1. א.טל תכשיטי איכות חברה לייצור
2. לייבוביץ ריימונד

החלטה

בפני בקשת רשות להתגונן כנגד תביעה על סך 423,111 ש"ח.

לטענת התובע, בנק איגוד לישראל, הנתבעת 1 מנהלת אצל התובע חשבון עו"ש.

הנתבע 2 הינו ערב לנתבעת 1 בערבות מתמדת ללא הגבלת סכום, לתשלום החובות שיווצרו בחשבון הנתבעת 1.

ביום 13.2.03 חתמה הנתבעת 1 עם התובע על הסכם לסילוק כל חובותיה כלפי התובע . בהתאם להסכם התחייבה הנתבעת 1 לשלם לתובע את מלוא יתרת החובה  ע"פ ס' 3 להסכם. לטענת התובע הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה לפירעון החוב ועל כן נדרשת הנתבעת לפירעון מידי של החוב.

מנגד טוענים המבקשים בבקשתם לרשות להתגונן כי לא הומצאו להם המסמכים  שדרשו מהבנק לצורך הגנתם ועוד שורה של טענות, כגון התניית  שירות בשירות, שגיאות בחיובי החשבון, חוסר תום לב מצד הבנק והפרת הוראות מחוק הבנקאות (שירות ללקוח).

ב"כ המשיב ביקש לסלק על הסף את בקשתם של המבקשים לאור הסכם הויתור שנחתם בין הצדדים ולפיו המבקשים מנועים מלהעלות כל טענה כלפי המשיב בכל הנוגע לחשבונם.

לטענת המבקשים, הסכם זה נחתם ללא שנציג מטעם הבנק הבהיר את משמעויות הויתור ותוך הפעלת איומים כלפי המבקשים כי חתימה מיידית על ההסכם תגרור הפסקה מיידית של הפעילות בחשבון, דבר שהיה גורם להתמוטטות כלכלית של המבקשים.

דיון

טרם אכריע בבקשה זו מוטב יהיה אם אחזור על תמצית הקריטריונים המנחים את ביהמ"ש בבואו לדון בבקשת רשות להגן. דינים אלו כפי שקרמו עור וגידים בפסיקה ובספרות המשפטית, יפים גם להחלטה בבקשה זו.

אנו מצויים בהליך של סדר דין מקוצר אך גם בזאת, אין על ביהמ"ש להיחפז ולעשות שימוש בסמכותו להכריע בתובענה אלא אם ברור הדבר ונעלה מכל ספק כי לנתבע אין סיכוי להצליח בהגנתו. ( ראה ע"א 465/89 גדעון בן צבי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ פ"ד מה(1), 66, 70).  לשם כך יש להראות כי תצהירו של הנתבע אינו מגלה אף הגנה לכאורה.

בחינת בקשותיו של הנתבע אינה מצריכה לעת עתה לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של הנתבע אלא אך לבחון האם אם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה, קרי, האם יש בתצהירו של הנתבע יחד עם חקירתו הנגדית עילה חוקית לכאורית בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסתה של התביעה. ( ראה ע"א 478/75 חנה אנגלנדר נ' יצחק אשכנזי . פ"ד ל(3), 437, 443).

לעניין זה חייב ביהמ"ש לצאת מנקודת הנחה כי המצהיר דובר אמת, אא"כ נתבדו דבריו לחלוטין בחקירה נגדית, במקרה זה האחרון, יהיה על ביהמ"ש למנוע את סיכול מטרתו של ההליך ע"י העלאת טענות סתמיות מטעם הנתבע (הגנת בדים), ואשר כל מטרתן נועדו ע"מ למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים אשר מוקנים לו ע"י הגשת תובענה בסדר דין מקוצר. (ע"א 86/66 מנחם פריטל ואח' נ' החברה להנדסה חקלאית בישראל בע"מ ואח'   פ"ד כ(2) 520, 522).

עוד יש לזכור כי גם טענות הגנה אשר אינן מעוררות אמון רב, ואף יש שחלקן מתגלות ככוזבות בחקירה הנגדית אין בהן כדי לפסול את נכונותו של ביהמ"ש מלהעניק רשות להגן היות ומשקל הראייה איננו נקבע בשעת הדיון בבקשה ומשום כך חוסר האמון בהן, כשלעצמו, אינו שולל את מתן הרשות להגן אם יש לטענות אלו אחיזה כלשהי בחומר המצוי בידי ביהמ"ש. ( ראה ע"א 592/65 אברהם שלי נ' בוכובזה, פ"ד כ(2) 608).

בכל אלו יש כדי ליצור איזון בין הרצון והצורך להעניק לתובע יתרונות דיוניים לבין הרצון שלא לקפח את הגנתם של הנתבעים ולאפשר להם את יומם בביהמ"ש.

טעמים אלו ועוד אוזכרו כבר בהכרעותיו של בית משפט זה ולדידי, עיקרן אחד הוא - באם ניתן ואפשר יהיה לברר ולמצות את טענותיו של הנתבע בבית המשפט, ראוי, ומן הדין הוא כי ימוצו ההליכים בדרך זו ואין על בית המשפט לשלח אותו מעם פניו אם הקניית מירב המהימנות לדבריו, החלושים ככל שאפשר, אך המתיישבים, באופן סביר, עם נסיבותיו העובדתיות של המקרה, מורים על קיומה של הגנה חוקית ולכאורית מול טענות התובע.

התובע טוען שזה המקרה בו ביהמ"ש צריך  לשלח את הנתבעים מפניו ולא לאפשר מתן רשות להתגונן כשהסתמך  על פסק דין שניתן בע"א 6234/00 ש.א.פ בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ פדאור 03 (5) 425 (להלן: "עניין ש.א.פ.).

ב"כ המבקשים טוען כי תנאי בחוזה המונע מצד לו פנייה לערכאות בגין הפרתו של החוזה ע"י הצד השני אינו יכול להחשב כתנאי לגיטימי.

ב"כ המשיב  מבקש ללמוד מפסק הדין בעניין ש.א.פ שהוזכר לעיל כי מדובר בסעיף לגיטימי שניתנת בצידו תמורה .

פסק הדין בעניין ש.א.פ ניתן לאחר דיון שהתקיים בין הצדדים ונשמעו בו עדויות. שונה הדבר במקרה דנן שהרי מדובר בבקשה למתן רשות להתגונן שעל  תמצית הקריטריונים המנחים את ביהמ"ש  בבואו ליתן רשות להתגונן עמדתי לעיל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ