אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 42711/05

החלטה בתיק א 42711/05

תאריך פרסום : 10/11/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
42711-05
06/05/2008
בפני השופט:
יעל הניג

- נגד -
התובע:
אוחיון יוסף
הנתבע:
קרנית - קרן לפיצויי נפגעי תאונות דרכים
החלטה

בקשת נתבע להבאת ראיות לסתור פסק דין חלוט במסגרתו בו הורשע על פי הודאתו ואשר הוגש כראיה בתיק זה.

רקע

  1. ביום 5.4.01, סמוך לשעה 19.00, עת נהג המבקש ברכב סובארו, פגע בהולך רגל, שושן חדד ז"ל, יליד 1909 [להלן - " התאונה" ו - " הנפגע"]. כתוצאה מהפגיעה נפצע הנפגע קשה.
  1. המבקש הועמד לדין פלילי - תעבורתי במסגרת ת.ד. 692/02 [תעבורה  - צפת] והואשם על פי הודאתו, בנהיגה בקלות ראש וחוסר זהירות אשר גרמה נזק לאדם ולרכוש [להלן - " ההליך הפלילי"]. 
  1. כתב האישום בהליך הפלילי מפרט כי הכביש בו נהג המבקש, הינו כביש דו - סטרי שרוחבו 9.4 מטרים וכי התאונה אירעה עת חצה הנפגע את הכביש, היה במרחק 6.2 מטרים משפתו ו - 4.4 מטרים מקו הרכבים החונים שהינו גלוי לעין. עוד מפרט כתב האישום כי התאונה אירעה כתוצאה מנהיגה רשלנית ומאי הבחנת המבקש בנפגע תוך כדי חצייתו, אי מתן אפשרות לנפגע להשלים את החצייה בבטחה ואי עצירה בזמן, מה שגרם לפגיעת חזית ימנית של רכב המבקש בנפגע ולפציעתו הקשה.
  1. כעולה מתיק פמ"צ [משטרה] שצירף המבקש לבקשתו, אושפז  הנפגע החל מיום התאונה ולמשך 5 ימים בבית החולים רמב"ם, הועבר משם לבית החולים השיקומי "אלישע", שם התדרדר מצבו וכעבור 5 ימים [10 ימים לאחר התאונה] - נפטר. עוד עולה כי התביעה סברה שלא תוכל לבסס קשר סיבתי בין פטירת הנפגע לבין התאונה ועל כן הסתפקה בהגשת כתב האישום כפי שהוגש. 
  1. הצדדים להליך הפלילי הגיעו לעסקת טיעון לפיה הודה המבקש בעובדות כתב האישום, הורשע ודינו נגזר [להלן: "פסק הדין הפלילי"].

6. בתובענה שלפני, תובעת המשיבה מן המבקש שיפוי לפי סעיף 9 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

7.  המבקש עותר לאפשר לו הבאת ראיות לסתור את הכרעת הדין בבסיס הפסק הדין הפלילי. לטענתו לאור העובדה שפסק הדין הפלילי התבסס על הודאתו בלבד [על סמך ייעוץ משפטי], לא נגבו ראיות ולא התאפשרה לו פריסת הראיות והעובדות במלואן. בפרט לא התאפשר לו להביא ראיות לעניין שלילת "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים באשר התאונה, שאינה מוכחשת כשלעצמה, אירעה כתוצאה מ"מעשה שעשה במתכוון כדי לגופו של אותו אדם" על ידי הנפגע עצמו וחלה עליה החזקה הממעטת בסעיף 1 לחוק הפיצויים, חזקה השוללת עילת תביעה כלפי המבקש מכוח חוק הפיצויים.   לטענת המבקש מניעתו מהבאת ראיות לסתור תגרום לעיוות דין ולאי גילוי האמת. 

8. המשיבה מתנגדת לבקשה בעיקר מן הטעם שהמבקש לא הצביע על עיוות דין, שלא פירט אילו ראיות בדעתו להביא וכן כי הגנתו מבוססת על "אשם תורם", טענה שאינה בגדר הגנה במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים.

דיון

דין הבקשה להדחות.

9. סעיף 42 א (א) לפקודת הראיות [נוסח חדש] [התשל"א - 1971] [להלן - " פקודת הראיות"] קובע:

                  "הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את                        הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם                      המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע... הוא                 בעל דין במשפט האזרחי"  

10. הסדר זה מהווה איזון בין האינטרס של מניעת הליכים כפולים והכרעות סותרות לבין האינטרס של חשיפת האמת ומניעת עיוות דין. כן נקבע, כי לעניין זה אין משמעות, בין הכרעת דין מרשיעה, אשר ניתנה לאחר שמיעת ראיות לבין הכרעת דין מרשיעה, אשר ניתנה על סמך הודאתו של הנאשם [ע"א 71/85 אריה חברה לביטוח נ' בוחבוט ואח' פד"י מא (4) 327, 331].

11. יחד עם זאת מקנה פקודת הראיות לבית המשפט שיקול דעת להתיר הגשת ראיות לסתור. כך קובע סעיף  42 ג לפקודת הראיות:

                  "הוגשה ראיה כאמור בסעיף 42א, לא יהיה המורשע או חליפו או מי               שחב בחובו הפסוק רשאי להביא ראיות לסתור, או ראיה שכבר נשמעה                       או הוגשה במשפט הפלילי, אלא ברשות בית המשפט, מטעמים                               שיירשמו וכדי למנוע עיוות דין."  [הדגשה שלי, י.ה.]

12. התרת הגשת ראיות לסתור לא תינתן כדבר שבשגרה, באשר  מתן היתר שכזה         ירוקן מתוכן את הוראת סעיף   42 א לפקודת הראיות:

                  "הכלל הוא כי אין להתיר הגשת ראיות לכאורה כדבר שבשגרה, שכן              יש בגישה זו למוטט את הבסיס לסעיף 42א לפקודת הראיות                             [ע.א. 350/74 מ.ל.ט. בע"מ נ' ממן, פ"ד כט(1) 217-218] יחד עם                             זאת, שיקול הדעת המופיע בסעיף זה נתון לבית המשפט היושב                               בתיק אזרחי ומכאן חובתו לשקול את העניין. ייתכן כי מצב בו                               ההרשעה על סמך הודאה בשל שיקולים מעשיים של המודעה                                    בהקשר לאותו הליך פלילי, מצדיק הענקת אפשרות לסתור את                            החזקה הלכאורית של פסק הדין הפלילי בסעיף 42א...

                  ...על המעוניין בכך להגיש בקשה מלווה בתצהיר. הבקשה חייבת                              להיות מבוססת, משכנעת ועומדת בהיגיון הדברים, והתצהיר מחויב                    בפירוט ממשי ולא סתמי".

                        (בר"ע (ב"ש) 758/99  אריאלה אלי נ' וזנר רועי (פורסם במאגרים המשפטיים].

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ