אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 42694/05

החלטה בתיק א 42694/05

תאריך פרסום : 24/04/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
42694-05
30/01/2006
בפני השופט:
ברנר חגי

- נגד -
התובע:
בנק הבינלאומי סניף קרית אריה
הנתבע:
1. חזן יעקב
2. ליבר ברוך- ניתן פסק דין

החלטה

1.         התובע הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעים, בגין ערבותם להלוואה שנטלה הדס ליבר ( להלן: "הדס") ביום 29.7.1998. הנתבע 2 לא התגונן וניתן נגדו פסק דין.

2.         הנתבע 1 ( להלן: "הנתבע"), אביה של הדס, ביקש רשות להתגונן. טענת ההגנה העיקרית שלו היא שההלוואה לה ערב נפרעה על דרך חיוב חשבון העו"ש של הדס. ממילא לא ניתן לתבוע אותו כיום בגין ערבותו להלוואה שנפרעה.

3.         מחומר הראיות שהוצג אגב חקירתו של הנתבע דומה כי אין חולק שהבנק חייב את חשבון העו"ש של הדס בגין תשלומי ההלוואה, אך חשבון העו"ש נותר ביתרת חובה כל העת, שלא נפרעה עד עצם היום הזה. הבנק אף הגיש תביעה כספית נגד הדס בת.א. 34760/00 בגין יתרת החוב בחשבון העו"ש. ביום 16.7.2000 הושג הסדר בין הבנק לבין הדס לפריסה של החוב, אלא שהסדר זה לא קויים, ועל כן הוגשה התביעה נגד הנתבע.

4.         ס' 8 להסכם ההלוואה מיום 29.7.1998 קובע כי ההלוואה תשולם באמצעות חיוב חשבון העו"ש וכי אם לא תהיה בחשבון העו"ש יתרת זכות, הבנק יהיה רשאי לפתוח חשבון הלוואה בפיגור, במקום לחייב את חשבון העו"ש. לו נהג כך הבנק, פשיטא שהנתבע לא יכול היה להשמע בטענה לפיה ההלוואה נפרעה. דא עקא, איני משוכנע כי כך אכן נהג הבנק. לא נסתרה בשלב זה טענתו של הנתבע לפיה הבנק המשיך לחייב את חשבון העו"ש בתשלומי ההלוואה, למרות העדר יתרת זכות בחשבון העו"ש. לא ניתן לקבוע בשלב זה כי חיוב חשבון העו"ש אינו נחשב פרעון של ההלוואה. אכן, הכלל הוא שחיוב חשבון המצוי ביתרת חובה אינו מתפרש כפרעון, אלא אם הוכח על הסכמה אחרת בין הצדדים:

" עוד יש לציין שחיובים בחשבון של חייב, העומד בין כך ובין כך ביתרת חובה, לא יתפרשו כפרעון, אלא אם כן הוכח שהלקוח והבנקאי הסכימו ביניהם אחרת ..."

רע"א 3773/91 ק.ד. תכשיטי דורינה אילת נ' בנק המזרחי   פ"ד מו(3), 177 ,עמ' 179-180.

יחד עם זאת, במקרה דנן נקבע בהסכם ההלוואה כיצד רשאי הבנק לנהוג במקרה של יתרת חובה בחשבון העו"ש, קרי, לפתוח חשבון "הלוואה בפיגור" ולחייבו בתשלומי ההלוואה, אך ככל הנראה הבנק לא נהג כך. בנסיבות דומות למדיי, נקבע בפרשת תכשיטי דורינה הנ"ל, כי זיכוי רישומי בחשבון ההלוואה הוא תקף כל עוד לא בוטל. עוד נקבע כי עצם הגשת התביעה בגין אי פרעון של ההלוואה אינו מהווה ביטול של הזיכוי בחשבון ההלוואה.

5.         זאת ועוד, אינדיקציה מסויימת לכך שהבנק סבר שההלוואה נפרעה עם חיוב חשבון העו"ש ניתן למצוא באופן בו ניסח הבנק את תביעתו כלפי הדס: בס' 4.4 לכתב התביעה תבע הבנק את החוב בחשבון העו"ש , בלי להזכיר כלל את חוב ההלוואה . מובן כי החוב בחשבון העו"ש כולל את החוב בגין ההלוואה (ראה ס' 8.6 לתביעה הנוכחית), אך לכאורה עשוייה להשמע הטענה כי החוב שינה את טיבו ומחוב בגין הלוואה, המובטח בערבות הנתבע, הפך לחוב בחשבון העו"ש, שאינו מובטח בערבות הנתבע.

6.         אין חולק כי הנתבע ערב אך ורק לפרעון ההלוואה ולא ערב לחשבון העו"ש. אלמלא היה זה המצב, הדיון היה אקדמי לחלוטין. מטעם זה אין לקבל את טענתו של ב"כ הבנק לפיה אי כפירתה של הדס בסכום התביעה נגדה מלמדת שההלוואה לא נפרעה. אכן, מפיה של הדס הטענה לא היתה יכולה להשמע, שכן על הדס לשלם את חובה לבנק, בין אם מקורו בחשבון ההלוואה ובין אם מקורו בחשבון העו"ש, ועל כן היא היתה אדישה לשאלה זו, מה שלא ניתן לומר על הנתבע. הואיל וערבותו של הנתבע התייחסה אך ורק להלוואה, נודעת חשיבות רבה לשאלה האם חיוב חשבון העו"ש וזיכוי חשבון ההלוואה מהווים אכן סילוק של ההלוואה.

בנסיבות אלה, יש ליתן רשות להגן בטענה לפיה זיכוי חשבון ההלוואה על ידי חיוב חשבון העו"ש, הביא לפרעונה המלא של ההלוואה.

7.         לא מצאתי כל ממש בטענות הנתבע כאילו הבנק לא הודיע לו על הפיגורים בתשלום ההלוואה. הנתבע לא הכחיש בחקירתו כי קיבל התראות שהבנק שלח אליו בדואר רשום ואשר הוצגו בפניו בעת חקירתו. על כן, אין רשות להגן בטענה זו.

8.         סוף דבר, ניתנת רשות להגן בטענה שפורטה לעיל. הבנק יגיש תצהירי עדות ראשית תוך 30 יום. הנתבע יגיש תצהירי תשובה תוך 30 יום לאחר מכן. נקבע לקדם משפט ליום 27.4.2006 בשעה 08:30.

9.         המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום א' בשבט, תשס"ו (30 בינואר 2006) בהעדר הצדדים הנ"ל.

                                                                                                __________________

                                                                                                        חגי ברנר, שופט

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ