א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
42677-03
02/01/2006
|
בפני השופט:
אליהו בכר
|
| - נגד - |
התובע:
וטורי שלום
|
הנתבע:
1. סהר חברה לביטוח בע"מ
2. אבנר אגוד בע"מ - חברה לבטוח
|
| החלטה |
בפניי בקשת התובע להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל לפי ס' 6ב' לתיק הפלת"ד, התשל"ה - 1975.
לטענת התובע יש להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל לאור הפערים הגדולים שבין קביעת 0% נכות צמיתה ע"י הוועדה הרפואית לנפגעי עבודה לבין קביעת 20% נכות צמיתה בגין הגבלת תנועות עמ"ש צווארי ע"י וועדת נכות כללית של המל"ל.
התובע טוען, כי לא סבל בעברו מכאבים או הגבלה בתנועות צוואר, ועל כן לאור הגבלת התנועות הצוואריות הנובעות מהתאונה נשוא כתב התביעה בלבד ופער הנכויות הגבוה בין קביעת שתי ועדות המל"ל קיימת עילה להבאת ראיות לסתור.
הנתבעות מנגד טוענות, כי בפני הוועדות השונות עמדו אותם צילומים ואותם ממצאים רפואיים, אלא שהוועדה לקביעת נכות כללית קבעה 20% נכות צמיתה בגין עמ"ש צווארי לנוכח שינויים ניוונים שאינם קשורים לתאונה.
מכאן שלא היתה סתירה בין קביעות הוועדות השונות ולא קיימת עילה להבאת ראיות לסתור.
דיון
ס' 6ב' לחוק הפלת"ד קובע, כי:
"בית המשפט יהא רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו".
הפסיקה קבעה, כי על בית המשפט לעשות שימוש בסיפת סעיף 6ב' במסורה וכלשון כב' השופט אור בע"א 5779/90
הפניקס נ' טיארה פ"ד מה(4) 77:
"אכן פסיקתו העקבית של בית המשפט היא שיש למעט במתן רשות להביא ראיות לסתור על פי הסיפא של ס' 6ב', ולצמצם את ההיתר למקרים נדירים בלבד".
מפי כב' השופט בן פורת בע"א 634/95
עודה נ' רותם, פ"ד לט(4) 505 למדנו, כי סטיה מהכלל האמור לעיל, תהיה בנסיבות יוצאות דופן, אך במקרים בהם יהא מקום לכך, הטעמים יהיו טעמים משפטיים או עובדתיים וכלשונה:
א. טעמים משפטיים כגון: האם נראה לביהמ"ש, כי הליך הקודם היה נגוע בפגם מהותי כגון תרמית קל וחומר - בטלות מדעיקרא (כגון פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי).
ב. טעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים כגון: אם חל שינוי מהותי במצבו של התובע או שנתגלתה נכות נוספת לאחר הקביעה הקודמת.
"נטל ההוכחה של הנסיבות יוצאות הדופן רובץ, כמובן לפתחו של הטוען לקיומן". (שם, עמ' 509).
בהיות רשימת הטעמים רשימה לא סגורה, התירו ביהמ"ש להביא ראיות לסתור, כאשר החומר הרפואי בועדה אינם שלם ואינו משקף את המצב הרפואי לאשורו (רע"א 3233/94
קרנית נ' פלבינסקי, תק- על 94(3) 847, מפי כב' השופט אור).
או כשחל שינוי משמעותי במצב הנפגע מיום קביעת הועדה ועד לדיון בביהמ"ש או כי לא היו בפני הועדה עובדות רלוונטיות הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם לתאונה, שלו היו בפניה, היו מביאים לתוצאה שונה (ראה:פס"ד
הפניקס נ' טיארה לעיל).
לענייננו:
לא מצאתי טעמים עובדתיים ו/או משפטיים כבדי משקל המעידים על פגם מהותי ויוצא דופן בקביעת הוועדה הרפואית של נפגעי עבודה או כי חל שינוי מהותי במצבו של התובע מיום קביעת הוועדה את נכותו של התובע ועד היום.
הוועדה לנפגעי עבודה בדקה את התובע, עיינה במסמכים רפואיים רלוונטים ועדכניים, פעלה בסבירות וקביעתה ניתנה תוך הפעלת שיקול דעת מלא.
מעיון בדוחות הועדה לנכות כללית והועדה לנפגעי עבודה קל להבין כי קיים פער גבוה בין נכויות התובע שנקבעו לצמיתות (20% נכות צמיתה ע"י וועדת נכות כללית ו 0% נכות צמיתה ע"י הוועדה לנפגעי עבודה) ואולם עיון בבדיקות, ובממצאים מעלה, כי לא קיימת סתירה בין קביעת הוועדה , ודאי שלא כזו המצדיקה התרת הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל.
