אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 42425/05

החלטה בתיק א 42425/05

תאריך פרסום : 01/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
42425-05
13/07/2006
בפני השופט:
ד"ר אחיקם סטולר

- נגד -
התובע:
גואטה יונה
עו"ד ברכה עמוס
הנתבע:
1. הדר בע"מ - חברה לבטוח
2. אבנר אגוד בע"מ - חברה לבטוח

עו"ד רפפורט צבי
החלטה

1.                  לפני בקשה שהוגשה מטעם התובע להביא ראיות לסתור את קביעתו של המוסד לביטוח לאומי (להלן: " המל"ל") מיום 14.6.00.

העובדות והמחלוקת

2.                  התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 19.8.98, בגינה הגיש תביעה לפצותו.

3.                  התאונה הנדונה הוכרה כתאונת עבודה ע"י המל"ל וועדה רפואית ראשונה מטעם המל"ל שבדקה את התובע ביום 19.12.99 קבעה כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 12.5% בעקבות התאונה מיום 27.8.99, תוך הפעלת תקנה 15 ברבע.

4.                  ביום 22.12.99 הגיש המוסד לביטוח לאומי ערר על הועדה. לשיטתו, " טעתה הועדה בקובעה כי לתובע נכות זו. לדעת המוסד אין מקום לתוספת של רבע בגין תקנה 15. התובע חזר לעבודה מלאה".

5.                  ביום 14.6.00 קבעה הועדה לעררים כי לתובע 10% נכות צמיתה תוך שמקבלת את ערר המוסד לביטוח לאומי וקובעת שאין להפעיל את תקנה 15 משהתובע חזר לעבודתו וזאת לאחר שעיינה, לטענתה, במכתב המעביד אשר אינו מצביע על ירידה בהכנסותיו.

6.                  לתובע עמדה הזכות לפנות לבית הדין האזורי לעבודה, בערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מטעם המל"ל, אך נראה שבחר ופנה לבית משפט זה.

הבאת ראיות לסתור

7.                  לטענת התובע, " מעיון בחומר הרפואי הרב שצורף עולה כי לתובע נגרמה פגיעה בחוליות הצוואריות עקב התאונה ואולם השבר בחוליות הצוואריות התגלה רק ביום 20.2.00 ולכן הממצא הנ"ל לא עמד בפני הוועדה הרפואית כאשר קבעה את נכותו של המערער".

בהמשך טען התובע כי, " עיון בפרוטוקולי הוועדה הרפואית שצורפו לבקשה זו מלמד כי התובע מתלונן על כאבי ראש וצוואר בפני הוועדה הרפואית והוועדה הרפואית לעררים. אין חולק כי הוועדה כלל לא התייחסה לתלונותיו בתחומים אלו. אין חולק כי התובע פנה לקבלת טיפול רפואי באשר לתלונותיו אלו החל מיום התאונה ורק בחודש 2/00 התגלה שבר בחוליות הצוואריות אשר מאשר את מקור תלונותיו של התובע לאורך כל התקופה. עוד אין חולק כי בזמן שישבה הועדה הרפואית, טרם התגלו הממצאים הללו אלא רק לאחר מכן. לאור האמור לעיל נראה כי... חל שיניו מהותי במצבו של התובע והתגלתה נכות רפואית חדשה. לאור המקובץ לעיל נראה כי יש להתיר לתובע להביא ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית של המל"ל הן בתחום האורטופדי והן בתחום הנוירולוגי".

8.                  הנתבעות מתנגדות לבקשה.

לשיטתן, " המבקש אינו עומד במבחן הפסיקה, ואין בבקשתו משום נימוקים מיוחדים שבגינם אפשר, רק במקרים חריגים ביותר, להביא ראיות לסתור. המל"ל לא הכיר בכל פגיעה בצוואר אצל התובע והתובע לא טען בפני הוועדות הרפואיות כי נפגע בצווארו אלא טען לפגיעה בגב".

עוד טוענות הנתבעות כי " טענתו של המבקש בדבר פגיעה, כביכול, בכללי הצדק הטבעי, הינה מלאכותית ונועדה ליצור טיעון משפטי, כאמור מלאכותי, על מנת להתמודד עם המכשול הניצב בפניו המונע הגשת בקשה להבאת ראיות לסתור. כל כלל של צדק טבעי, כביכול, לא נפגע, והמבקש קיבל את הנכות לה הוא זכאי ולא מעבר לכך".

9.                  בטרם מתן החלטתי זו הגיש התובע הודעה על צירוף מסמך נוסף של ד"ר רמי דוד.

10.              הנתבעות הגישו מטעמן בקשה להוצאת המסמך מתיק ביהמ"ש בטענה כי המדובר הוא במסמך המהווה חוות דעת ואסור הוא בהמצאה לפי חוק הפלת"ד.

11.              לטענת התובע המדובר הוא במסמך רפואי אשר נערך על ידי הרופא המטפל בתובע במסגרת קופת החולים וכי מסמך זה אינו מהווה חוות דעת רפואית ואף אינו עונה על הקריטריונים לכך וכל המדובר הוא במסמך המסכם, מבחינה רפואית, מדוע יש ליתן לתובע להביא ראיותיו לסתירת קביעת המל"ל.

דיון

12.              בטרם אדון בבקשה להבאת ראיות לגופה, אני נדרש לדון במסמך המדובר.

לאחר עיון במסמך המדובר אני קובע כי המדובר במסמך רפואי המהווה חוות דעת רפואית אשר קובעת ממצאים ואחוזי נכות ועל כן דינו של המסמך להיפסל באם יוחלט בסופו של יום להתיר הבאת ראיות לסתור. עם זאת, המסמך ישמש בתמיכה למתן ההחלטה בבקשה.

13.              כעת אדון בבקשה להבאת ראיות לסתור לגופה.

14.              התובע מעלה בבקשתו שני טעמים אשר לדידו יש בהם כדי להתיר הבאת ראיות לסתור. האחד, כי הוועדה לא התייחסה לתלונותיו באשר לכאבי הראש והצוואר. השני, כי חל שינוי מהותי במצבו של התובע מיום הבדיקה.

15.              בית המשפט העליון כבר חזר ונתן דעתו בשאלה, מתי ראוי, כי בית המשפט יתיר להביא ראיות לסתור קביעה קודמת של דרגת נכות על פי דין. בפסקי הדין המנחים, אשר ניתנו בעניין בר"ע 634/85 עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ , פ"ד לט(4) 505 ובעניין בר"ע 721/85 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' פתייה , פ"ד לט(4) 839, קבע בית המשפט העליון, כי היתר שכזה יינתן רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן, ובקווים כללים הצביע על שני סוגים של טעמים, שיהיה בהם כדי להצדיק מתן ההיתר:

א.     טעמים משפטיים, לדוגמא כשהליך קביעת הנכות היה נגוע בפגם מהותי כמו תרמית;

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ