אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 4103/02

החלטה בתיק א 4103/02

תאריך פרסום : 16/08/2007 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי ירושלים
4103-02
05/12/2005
בפני השופט:
אהרן פרקש

- נגד -
התובע:
1. עיזבון המנוח ג'סאן יוסף מוסא עזיזה ז"ל
2. סוהה סמיר
3. ג'סיקה ג'סאן עזיזה (קטינה)

עו"ד ס. עוונאללה ואח'
הנתבע:
1. אמגד עיסא מוחמד אלעזה
2. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ
3. קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
4. הקרן הפלשתינית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
5. החברה הערבית לביטוח בע"מ

עו"ד מ. כפרי-קהן ואח'
עו"ד א. בלגה ואח'
החלטה

1.         לפניי בקשת ב"כ התובעים ליתן פסק דין כנגד נתבעת מס' 4 בהעדר כתב הגנה מטעמה.

2.         כעולה מכתב התביעה המתוקן, ביום 23.3.01, בסמוך לשעה 14:30, נפגע ג'סאן יוסף מוסא עזיזה ז"ל (להלן: "המנוח"), בכביש ירושלים- בית לחם, בהיותו הולך רגל, על ידי רכב מספר רישוי 08-349-66 (להלן: "הרכב"). כתוצאה מהפגיעה האמורה הועף המנוח אל כיוון טרקטור מספר רישוי 044-59 (להלן: "הטרקטור"), שלא היה בנסיעה. המנוח נמחץ בין כף הטרקטור לרכב ומת מפגיעתו (להלן: "התאונה").

3.         בכתב התביעה המתוקן נטען, כי בעת התאונה היה הרכב נהוג על ידי אמגד עיסא מוחמד אלעזה- נתבע מס' 1, וכי בעת התאונה ולפניה היה הרכב מבוטח אצל הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ- נתבעת מס' 2, ואילו הטרקטור בעת התאונה ולפניה היה מבוטח אצל החברה הערבית לביטוח בע"מ- נתבעת מס' 5.

לחילופין טוענים התובעים, כי במידה ויתברר, כי הרכב לא היה מבוטח, או כי לא היה כיסוי ביטוחי לשימוש בו, או כי הטרקטור לא היה מעורב בתאונה, או כי השימוש בו לא היה מבוטח, כי אז קרנית- הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, נתבעת מס' 3, חייבת לפצותם על הנזקים שנגרמו כתוצאה מהתאונה.

לחילופי חילופין, נטען, כי במידה ויתברר כי הרכב לא היה מבוטח, או כי לא היה כיסוי ביטוחי לשימוש ברכב, או כי הטרקטור לא היה מעורב בתאונה, או כי השימוש בו לא היה מבוטח, ובמידה והדין החל הינו דין האזור, לאור מיקומה של התאונה, שאז על הקרן הפלשתינית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "נתבעת מס' 4"), לפצות את התובעים בגין נזקיהם.

3.         נתבעות 2 ו-3 טענו בכתבי הגנתן, כי אין הן חייבות לפצות את התובעים משני נימוקים עיקריים: האחד, הרכב אינו רכב ישראלי, שכן לוחיות הרישוי שלו זויפו באופן שיכול היה להראות כאילו מדובר ברכב ישראלי, וכי הרכב מבוטח ע"י נתבעת מס' 2 בשעה שאין הדבר כך. השני, התאונה כלל לא התרחשה בשטחי מדינת ישראל אלא בשטח    "A", שטח שבשליטת הרשות הפלשתינית.

4.         ביום 3.3.05 הגישה ב"כ התובעים בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד נתבעת מס' 4. בית המשפט (כב' השופט יוסף שפירא), קבע, כי לאור קיומו של אישור מסירה לנתבעת מס' 4, פסק דין כנגדה יינתן עם קבלת תצהיר לגבי הנזק בצירוף ראיות. ביום 2.11.05 הגישו התובעים בקשה נוספת למתן פסק דין בהעדר הגנה. ביום 8.11.05 קבעתי, כי בשלב זה אין מקום ליתן פסק דין סופי כנגד נתבעת זו, וכי פסק דין שכזה יינתן בסיום ההליכים בתובענה. ביום 22.11.05 הגישו התובעים בקשה לעיון מחדש בהחלטתי זו, שכן לטענתם בית המשפט כבר נעתר לבקשתם הראשונה למתן פסק דין בהעדר הגנה, כאשר קבע, כי פסק הדין יינתן עם הגשת תצהיר בדבר הנזק.

5.         אינני מוצא לנכון לשנות מהחלטתי מיום 8.11.05. אבהיר.

תקנה 97(א) לתקנות סדן הדין האזרחי, התשמ"ד 1984, קובעת ,כי " נתבע שלא הגיש כתב הגנה תוך המועד שנקבע לכך, יתן בית המשפט או הרשם פסק דין שלא בפניו על יסוד כתב התביעה בלבד" (ההדגשות אינן במקור-א.פ.)    

על כך נאמר אצל י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, הוצאת אמינון בע"מ, עמ' 263:

" בתביעה חלופית שכזאת, כאשר תבע התובע שני אנשים לחלופין ולא ביחד, אין הוא זכאי אלא לפסק דין נגד אחד מן השניים. אך כיצד יקבע בית המשפט, "על יסוד כתב התביעה בלבד", מי משני הנתבעים חייב? הואיל ולא ניתן להכריע בשאלה זו "על יסוד כתב התביעה בלבד", וגם מן הנמנע לחייב את שניהם, הדעת נותנת שבית המשפט ידרוש מהתובע מידה מסוימת של הוכחה"(ההדגשות אינן במקור-א.פ)

כעולה מכתב התביעה עצמו, לתובעים ישנו ספק מי מבין הנתבעים חייב לפצותם, לפיכך תבעו הם לחילופין את הנתבעים השונים. על שאלה זו לא ניתן להשיב על יסוד כתב התביעה בלבד.

בשלב זה לא ניתן לקבוע, על יסוד כתב התביעה בלבד, על מי מבין הנתבעים מוטלת החובה לפצות את התובעים, שכן נדרשת מידה מסוימת של הוכחה, וזו כלל לא ניתנה. התצהיר שהוגש מטעם התובעים עוסק אך בנזקים שנגרמו להם לטענתם, ואין בו מאומה על מי להחיל את החבות בגין נזקים אלו.

6.         לאור האמור לעיל, מסקנתי היא, כי יש לדחות את בקשת התובעים למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד נתבעת מס' 4, כאמור בהחלטתי מיום 8.11.05. פסק דין שכזה במידה ויינתן, יינתן במסגרת התובענה בסיום ההליכים.

7.         בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

8.         המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום ד' בכסלו, תשס"ו (5 בדצמבר 2005) בהעדר הצדדים.

אהרן פרקש, שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ