אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 40390/05

החלטה בתיק א 40390/05

תאריך פרסום : 22/09/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
40390-05
06/12/2005
בפני השופט:
ברנר חגי

- נגד -
התובע:
בטוח לאומי-סניף ירושלים
הנתבע:
1. אריה בע"מ - חברה לבטוח
2. אבנר אגוד בע"מ - חברה לבטוח

החלטה

1.         ביום 5.6.2003 התרחשה תאונת דרכים בה נפגעה גב' פניה גונצ'ר ( להלן: "הנפגעת") מרכב המבוטח אצל הנתבעות. בעקבות התאונה שילם התובע לנפגעת קצבת סיעוד בסך של 220,583 ש"ח.

2.         התובע פנה בדרישה לנתבעות לשפות אותו בסכום השווה ל- 80% מסכום הגמלאות ששולמו לנפגעת, וזאת בהסתמך על הסכם החל בין התובע לנתבעות מאז שנות ה-70 (מועד כריתתו של ההסכם אינו ברור, אך עצם קיומו אינו שנוי במחלוקת). בעקבות סרובן של הנתבעות לשלם לתובע, הוגשה התביעה הנוכחית, לתשלום סך של 177,636 ש"ח.

3.         הנתבעות ביקשו רשות להתגונן והעלו שתי טענות הגנה עיקריות, בהן נדון להלן.

4.         הטענה הראשונה של הנתבעות היא שביום 10.4.2005 חתמה הנפגעת על כתב קבלה ושחרור לטובת הנתבעות, ובו הצהירה כי קיבלה מהנתבעות סך של 56,435 ש"ח ותמורתו היא מוותרת על כל תביעותיה, לרבות תביעות מיטיבים אפשריים. וכך קובע ס' 5 לכתב הקבלה והשחרור:

            " הסכום הנ"ל בא לסלק באופן סופי ומוחלט גם תביעות מצידו של כל מיטיב אפשרי מכל מין וסוג שהוא בגין התאונה."

            משנחתם כתב הויתור, כך טוענות הנתבעות, התובע אינו רשאי לתבוע אותן בגין מה ששילם לנפגעת בתור מיטיב.

5.         אין בידי לקבל טענה זו. אדם יכול לוותר על תביעותיו שלו, אך אין הוא יכול לוותר על תביעתו של צד ג', ככל שקיימת לאותו צד ג' עילת תביעה. הנתבעות מן הסתם היו מודעות לכך, ועל כן נדרשה הנפגעת להתחייב בס' 4 לכתב הויתור כי :

" הנני מתחייבת לפצות את מקבל התביעה או הדרישה באם תוגש נגדם תביעה ע"י אדם או גוף בעד כל תשלום שישא בו לרגל התאונה."

            על כן, תרופתן של הנתבעות היא הגשת תביעת השבה נגד הנפגעת, אם אכן הן סבורות באמת ובתמים שהנפגעת הטעתה אותן באופן כלשהו עובר לחתימת כתב הקבלה והשחרור, וכי אם היו יודעות שתוגש נגדן תביעת שיבוב על ידי התובע, לא היו משלמות לנפגעת את הסכום שבפשרה.

            במקרה דנן עומדת לתובע עילת תביעה חוזית נגד הנתבעות, מכוחו של אותו הסכם הסטורי שבין הצדדים. התובע לבדו, ולא הנפגעת, הוא שרשאי לוותר על זכויותיו כלפי הנתבעות על פי הסכם זה.

6.         הטענה השניה של הנתבעות היא שהתובע שילם לנפגעת תשלומים גם בגין מצבה הרפואי הקודם לתאונה ואף עוד קודם לתאונה, ועל כן לגבי תשלומים אלה, התובע אינו זכאי לשיפוי מאת הנתבעות.

7.         על טענה זו משיב התובע כי לפי פירושו הנכון של ההסכם בין הצדדים, מה שקובע הוא סכום הגימלה ששילם התובע לנפגעת, ולא שיעור הנזק בפועל מחמת התאונה. לשיטת התובע, זו הסיבה בגינה הופחת מראש שיעור השיפוי על פי ההסכם ל-80% בלבד מסכום הגימלה, כדי לפשט את ההסדרים בין הצדדים להסכם ולמנוע התדיינויות מיותרות, בהן יהיה צורך לברר ולהוכיח את שאלת הנזק. התובע מפנה להוראת ס' 3 להסכם בין הצדדים, הקובעת:

            " שילם או משלם המוסד- על פי הוראות החוק- גימלאות לנפגע בתאונת דרכים ... והחברה אחראית- על פי הוראות הדין לרבות חוק הפיצויים ופקודת הביטוח- לפצות אותו נפגע מכח היותה המבטחת של השימוש בכלי רכב שהיה מעורב בתאונת הדרכים, בגינה משתלמות הגימלאות לנפגע, בפוליסה שהיתה בת תוקף בעת התאונה, תפצה החברה את המוסד ..."

            משמע, כך טוען התובע, הנתבעות חייבות לשפות את התובע על פי הגימלה ששילם לנפגע, גם אם זו עולה על היקף חבותן הנזיקית של הנתבעות כלפי הנפגע. לביסוס טענה זו מפנה התובע בסיכומיו לשורה של פסקי דין התומכים בעמדתו הפרשנית, אך למרבה הצער, לא טרח לצרף עותק שלהם לסיכומיו, למרות שמדובר בפסקי דין שלא פורסמו.

8.         לכאורה, יש ממש בפירוש המוצע על ידי התובע להסכם בין הצדדים, ולפיו חובת השיפוי נגזרת אך ורק מגובה הגימלה ששולמה בפועל לנפגע בעקבות התאונה, ולא משיעור החבות הנזיקית של המזיק, וכי הסדר זה נועד אכן לפשט את ההתחשבנות בין הצדדים ולמנוע התדיינויות מיותרות בבתי המשפט. יחד עם זאת, אין לי צורך להכריע בכך, מן הטעם שדין טענת ההגנה השניה להדחות מטעם אחר, והוא שהטענה לפיה התובע שילם לנפגעת תשלומים גם בגין מצבה הרפואי הקודם לתאונה ואף עוד קודם לתאונה, נטענה בעלמא, בלא כל פירוט ובלא כל נסיון להבחין בין סכומים ששולמו לנפגעת בגין המצב הרפואי לאחר התאונה (לגביהם לא יכולה להיות כל מחלוקת בדבר חובת השיפוי המוטלת על הנתבעות) לבין סכומים ששולמו בגין מצב רפואי קודם לתאונה (לגביהם עשוייה להתעורר השאלה הפרשנית האם ההסכם בין הצדדים חל גם עליהם). כידוע, מי שמבקש רשות להתגונן חייב להיכבד ולפרט היטב את הגנתו, ואין הוא יכול לפטור את עצמו על ידי העלאת טענות כלליות וסתמיות בעלמא, כפי שנעשה כאן (ראה ע"א 13/80 סמינר למורות בית רבקה נ' סולל בונה בע"מ , פ"ד לו(1) 267; ע"א 396/88 ראובן נ' גן יאשיה , פ"ד מד(1) 549). על כן נפסק כי:

" כלל גדול הוא כי נתבע המבקש רשות להתגונן חייב להכבד ולהיכנס לפרטי הענין שעליו מבוססת הגנתו. טענה סתמית "אינני חייב" אינה מספקת ואינה מזכה ברשות להגן... טענה סתמית "אינני חייב" אינה טענת עובדה שניתן להוכיחה בראיות אלא מסקנה משפטית וספק אם בכלל מקומה בתצהיר בלי שהונחו היסודות העובדתיים לביסוסה."

ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושווק) נ' בנק המזרחי המאוחד פ"ד מה(3), 188 ,עמ' 199-200.

9.         אין בסיס לטענת הנתבעות לפיה ראשית לכל צריך התובע להוכיח את תביעתו, קרי, שהתשלומים ששילם לנפגעת נובעים מאירוע התאונה. בשלב הדיוני הנוכחי די לו לתובע שהוא טוען כי הנתבעות חייבות לשלם לו כספים מכח ההסכם בין הצדדים. עסקינן בתביעה בסדר דין מקוצר, וקודם שהתובע יידרש להוכיח את תביעתו בראיות, שומה על הנתבעות להראות כי הגנה טובה בפיהן, ולצורך כך עליהן לפרט את טענותיהן העובדתיות ולהניח להן תשתית ראייתית מתאימה. כפי שנפסק בע"א 579/85 משה אריאן ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ   פ"ד מ(2), 765 ,עמ' 767-768:

" טענת הקיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדוייק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת. ... יש להעלות טענת קיזוז בצורה מפורטת וברורה כדרך שמנסחים כתב תביעה. דרישת קיזוז בעלמא ועל דרך הסתם, אין בה כדי ליצור תשתית מספקת עליה ניתן לבסס תביעת קיזוז המצדיקה דיון לגופה או הענקת רשות להתגונן."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ