אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 372/04

החלטה בתיק א 372/04

תאריך פרסום : 12/09/2006 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית המשפט המחוזי חיפה
372-04,1645-05,11713-05
22/03/2006
בפני השופט:
ר. חפרי - וינוגרדוב

- נגד -
התובע:
מטוסוב ויקטוריה
עו"ד בר ניר
הנתבע:
1. גרוסמן יעקב
2. עו"ד טולידאנו יצחק
3. גב' ראיסה חולודוב

עו"ד רפאל רויטגרונד
עו"ד טולידאנו יצחק
עו"ד אטיאס
החלטה

1.         תביעה זו הוגשה במקורה כנגד יעקב גרוסמן ועו"ד יצחק טולידאנו.

התובעת, עולה מברית המועצות לשעבר, טוענת כי ב-30.3.93 רכשה בחלקים שווים יחד עם אמה את מלוא הזכויות בדירת מגורים ברח' מיכאל 8 חיפה (גוש 10865 חלקה 34/5).

לכתב התביעה צורף נסח טאבו בו מצויינת התובעת מטוסוב ויקטוריה כבעלים של הדירה על פי רישום מ-16.10.94 בגין פעולת מכר.

בהמשך, תוקן כתב התביעה באופן שננקבו בו חמישה נתבעים בצרוף נתבע פורמלי, ניתן פסק דין בהסכמה בעניין הנתבע מס' 5 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ והוגשה הגנה מתוקנת מטעמו של נתבע 2, עו"ד יצחק טולידאנו.

2.         על פי כתב התביעה נטלה התובעת משכנתא על הדירה לצורך מימון הרכישה מבנק לאומי למשכנתאות בע"מ והתגוררה בדירה עם ילדיה ואמה במשך מעט יותר משנה. לאחר מכן, נפטרה האם והתובעת עצמה עברה ניתוח קשה, נקלעה למצוקה נפשית והחליטה לנסוע לזמן ממושך לאחיותיה שהתגוררו ברוסיה. משכך, החליטה להשכיר את הדירה לתקופה בה תשהה ברוסיה, כאשר מדמי השכירות הרישומים תרכוש כרטיסי נסיעה להפלגה ותשלם את תשלומי המשכנתא החודשיים.

במאי 94, פנתה למר יעקב גרוסמן, הנתבע 1, שהציג עצמו בפניה כמתווך נדל"ן מוסמך ורשום, כדי שימצא שוכר לדירה טרם נסיעתה לרוסיה.

התובעת טוענת כי הנתבע 1, יעקב גרוסמן, רכש עבורה, על חשבון דמי השכירות שישתלמו בעתיד, כרטיסי נסיעה והסביר לה כי בטרם נסיעתה ומאחר ולא נמצא שוכר לדירה עדיין, עליה לחתום על הסכם שכירות איתו, כדי שיוכל להשכיר את דירתה בזמן העדרותה מן הארץ. הנתבע אירגן פגישה במשרדו של נתבע 2, עו"ד טולידאנו. על פי הנטען בתביעה, לא נדרשה לכך אצל עו"ד טולידאנו ולא חתמה על כל מסמך, אלא התייעצה עימו בשאלה האם היא יכולה לחתום על חוזה שכירות מול גרוסמן. התובעת טוענת כי אותה תקופה - 1994 - היתה בארץ שנה אחת בלבד לאחר שעלתה מרוסיה ולא שלטה בשפה העברית או בשפתם של מסמכים משפטיים, וביקשה מגרוסמן להעביר לה את המסמכים לחתימה די זמן טרם נסיעתה כדי שתוכל לדאוג לתרגומם. התובעת ביקשה ליצור קשר עם גרוסמן כדי לחתום איתו על הסכם השכירות, אך הוא התחמק ממנה עד שביום ההפלגה עצמה הגיע לדירתה, ללא הודעה מוקדמת, ודרש ממנה לחתום על כל המסמכים לצורך השכרת הדירה.

על פי הנטען בתביעה, התובעת הביעה בפניו מורת רוח מכך שעליה לחתום על מסמכים שאיננה מבינה, ללא תרגום לרוסית, אך כי גרוסמן אמר לה כי אין לה ברירה ועליה לחתום, והוסיף שאין לה מה לדאוג שכן עו"ד טולידאנו בדק את כל המסמכים שנמצאו תקינים, ואילו הוא, גרוסמן, יתרגם לה את האמור בהם. התובעת טוענת כי בכפיה מצידו של גרוסמן ותחת לחץ של הנסיעה הקרובה מאוד, חתמה על כל המסמכים בחוסר ברירה ובחוסר אונים, ברוסית. התובעת מוסרת כי הסכימה עם גרוסמן שתשלום חודשי של שכר הדירה יעמוד על 375 דולר ומאחר וביקשה להשכיר את דירתה למשך 3 שנים, דרשה מגרוסמן דמי שכירות עבור 36 חדשים ובסך הכל 13,500 דולר. לדבריה, הציע גרוסמן כי בזמן העדרותה ישלם מתוך דמי השכירות שיתקבלו את תשלומי המשכנתא בתוספת שכר טרחתו של עורך הדין ושלו כמתווך בהשכרת הדירה. לאור הסדר תשלומים זה, הסכימו הצדדים שגרוסמן ישלם לתובעת 5,000 דולר בלבד, וכך עשה הכל שעות ספורות לפני הפלגתה.

התובעת שבה ארצה לאחר כשלושה חדשים ופנתה לגרוסמן לבדוק האם ולמי מושכרת הדירה ופגשה בדירה שוכר והבחינה שמצב הדירה והרהיטים טוב. לאחר מספר שבועות פנה אליה גרוסמן והערים עליה כאשר ביקש ממנה לחתום על מסמכים נוספים הקשורים להשכרה. היא חתמה ולא ידעה מהם המסמכים. על פי הנטען מדובר בהסכם הכתוב רוסית שעותק ממנו לא הושאר בידי התובעת. כעבור כשנה פנתה לגרוסמן וביקשה לסיים את חוזה השכירות, וזה הבהיר לה כי החוזה נחתם לשלוש שנים ולא ניתן לבטלו באמצע תקופת השכירות.

3.         התובעת מוסרת כי משותפו של גרוסמן במשרד התיווך שמעה כי גרוסמן רימה אותה ומכר את דירתה, וכי בדיעבד התברר לה כי החתים אותה ללא ידיעתה והסכמתה על הסכם מכר לפיו מכרה לו את זכויותיה בדירה ואף חתמה על יפוי כח בלתי חוזר להבטחת זכויותיו בדירה. עוד היא טוענת כי שני הנתבעים הגישו בשמה בקשה לקבלת צו ירושה ביחס לירושת אמה והגישו לטאבו את צו הירושה על פיו, ב-16.10.94 נרשמו מחצית זכויות האם המנוחה בדירה על שם התובעת.

התובעת טוענת כי מעולם לא ביקשה מהנתבעים למכור את הדירה ולהוציא בשמה צו ירושה, ואם חתמה על בקשה כזו, התבצע הדבר ללא ידיעתה או תוך זיוף חתימתה.

התובעת התלוננה במשטרה ובלשכת עורכי הדין ומציינת כי עד היום קיבלה עבור השכרת חלקה או עבור עיסקת המכר, כטענת הנתבעים, סכום של כ-5,000 דולר בלבד.

משכך, הגישה תביעה זו בגין תרמית, ניצול מצוקותיה, מרמה וזיוף, עשית עושר שלא כדין, עילות חוזיות ונזקיות וביקשה סעדים שונים שעיקרם הכרזה כי הסכם המכר

מ-27.6.94 ויפוי הכח הבלתי חוזר בטלים כמו גם צו הירושה אשר הוצא בתיק עזבונות 1316/94, התובעת מבקשת הצהרה כי היא זכאית להרשם כבעלים של מחצית הזכויות בדירה וכבעלים של 4/6 מהזכויות על פי דין הירושה או אף מלוא הזכויות בכפוף לקבלת תצהירי הסתלקות של אחיותיה (נתבעות 3 ו-4) והוצאת צו ירושה כדין. עוד מבקשת התובעת להורות על השבת החזקה בדירה לידיה, קבלת פירוט ההכנסות שצמחו מהדירה והשבתם אליה כמו גם קבלת פירוט של כל התשלומים שבוצעו לצורך כיסוי המשכנתא, וסעדים נוספים.

4.         הנתבע 1 יעקב גרוסמן, מתגונן בפני התביעה, כופר בטענות נגדו, וטוען בעיקרו כי העסקה בין הצדדים היתה עיסקת מכר לכל דבר, כאשר רכש את הדירה בכסף מלא ב-27.6.94. בהגנתו מוסר הנתבע כי עיקר התמורה היה תשלום משכנתא שרבצה על הדירה, והוא עושה זאת מאז ועד היום כאשר מדובר בסכומי עתק. עוד מסר כי כל הניירת עליה חתמה תורגמה לה מעברית לרוסית על ידי מכר שלה. הנתבע טוען להתיישנות.

הנתבע 2, עו"ד טולידאנו, טוען כי כל הפעילות שנעשתה בפועל על כל המסמכים שחתמה היו למעשה לטובתה, כמו קבלת צו ירושה ורישום הזכויות בדירה על שמה, כי המסמכים כולם נחתמו על ידי התובעת בנוכחות הנתבע, שזיהה אותה  ואימת חתימתה, וכי טענתה כאילו חתימתה זוייפה או ניתנה על החלק מוכחשת מכל וכל. הנתבע מזכיר כי טענות התובעת כבר הועלו במשטרה ובלשכת עורכי הדין, נבדקו ונדחו.

שני הנתבעים מזכירים כי התובעת הגישה כבר בעבר תביעה דומה בהמ"פ 291/98 בבית משפט זה, תובענה שנמחקה.

5.         לאחר שניתנה החלטה בדבר צרופו של בנק לאומי לישראל לטובתו רשומה המשכנתא על הנכס ולצרוף שתי נתבעות נוספות, תוקנה התביעה, ולאחר שתוקנה, תיקן הנתבע 2 את הגנתו, טען אף הוא להתיישנות ושב וטוען כי כל שנעשה, כדין נעשה.

6.         התביעה הוגשה במקורה ב-21.3.04. ב-23.8.05 הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני במהלך הפגרה (בשא 11713/05) ועוד קודם לכן, ב-26.1.05, הוגשה בקשת הנתבע 1 להורות על הפקדה להבטחת הוצאותיו (בשא 1645/05).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ