אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 37140/07

החלטה בתיק א 37140/07

תאריך פרסום : 27/10/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
37140-07
12/06/2008
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
בנק הפועלים סניף רמת אפעל
הנתבע:
צאיג זוהר
החלטה

1.         בפניי בקשה של הנתבע לביטול פסק דין שניתן נגדו ביום 30.1.2008.  פסק הדין ניתן לאחר שביום 17.12.2007 הוגשה לבית המשפט בקשה בהסכמה, בחתימתם של ב"כ התובע ושל עו"ד פרח יצחק, שהציגה עצמה כבאת כוחו של הנתבע, ולפיה תידחה בקשת הרשות להתגונן שהגיש הנתבע ויינתן פסק דין על פי כתב התביעה, ללא חיוב בהוצאות.

2.         עסקינן בתביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר לתשלום חוב בסך של 57,147 ש"ח, בגין ערבות עליה חתם הנתבע, לטובתו של אדם בשם יוסף כהן ( להלן: "החייב העיקרי"). הנתבע הוא ערב מוגן. לאחר שהחייב העיקרי לא פרע את חובו לבנק התובע ( להלן: "הבנק"), נקט הבנק בהליכים נגדו, עד אשר ביום 19.2.2007 אישר ראש ההוצאה לפועל כי מוצו ההליכים נגד החייב העיקרי. בעקבות אישור זה, הוגשה ביום 3.6.2007 התביעה נגד הנתבע שבפניי.

3.         ביום 23.7.2007 הוגשה בשמו של הנתבע בקשת רשות להתגונן, על ידי עו"ד יצחק. הבקשה נתמכה בתצהיר עליו חתם כביכול הנתבע, וחתימתו אושרה בידי עו"ד יצחק. כמו כן צורף לבקשה טופס יפוי כח, עליו חתם כביכול הנתבע, וחתימתו אושרה בידי עו"ד יצחק.

4.         הדיון בבקשת הנתבע נקבע ליום 17.12.2007. לדיון התייצבה ב"כ הבנק. לא היתה התייצבות של הנתבע ושל עו"ד יצחק. בפתח הדיון הגישה בא כח הבנק לבית המשפט הודעה בהסכמה שנחתמה ע"י ב"כ הבנק ועל ידי עו"ד יצחק, ולפיה מוסכם כי תידחה בקשת הרשות להתגונן של הנתבע ויינתן פסק דין על פי כתב התביעה, ללא חיוב בהוצאות. על יסוד הודעה זו נדחתה בקשת הרשות להתגונן ונקבע כי הבנק זכאי ליטול פסק דין כמבוקש בכתב התביעה. הפסיקתה נחתמה ביום 30.1.2008.

5.         הנתבע טוען כי פסק הדין ניתן עקב קנוניה שנרקמה נגדו, ואשר עו"ד יצחק היתה חלק ממנה. לדבריו, עו"ד יצחק זייפה את חתימתו על גבי התצהיר התומך בבקשת הרשות להגן, כמו גם על גבי יפוי הכח שהגישה לבית המשפט, לפיו הורשתה כביכול לייצגו בתביעה. הוא מוסיף וטוען כי מעולם לא נפגש עם עו"ד יצחק ולא שמע ממנה. רק כאשר הגיעה לידיו בחודש מרץ 2008 אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל, ערך בירור, והתברר לו כי עו"ד יצחק הגישה בשמו בקשת רשות להתגונן, תוך זיוף חתימתו על גבי התצהיר ויפוי הכח, ומאוחר יותר, אף הסכימה למתן פסק דין נגדו על מלוא סכום התביעה. הנתבע מוסיף וטוען כי לגופו של ענין עומדת לו הגנה טובה, שכן הבנק לא הודיע לו מעולם שהחייב העיקרי אינו פורע את חובותיו. אם היתה נמסרת לו הודעה כזו, הוא היה מקזז את סכום ערבותו מתשלום ששילם לאימו של החייב העיקרי, בגין דירה שקנה ממנה, כשם שקיזז חובות אחרים של החייב העיקרי כלפיו בדרך דומה.

6.         לנוכח חומרת הטענות שהעלה הנתבע כלפי עו"ד יצחק, ביקשתי את תגובתה. עו"ד יצחק גם הגישה תצהיר לתמיכה בעמדתו של הבנק מדוע אין מקום לבטל את פסק הדין. עו"ד יצחק אף התייצבה לדיון ונחקרה על תצהירה.

7.         מעדותה של עו"ד יצחק עולה כי היא אכן לא נפגשה מעולם עם הנתבע, וכי הנתבע לא חתם על התצהיר ועל יפוי הכח שהוגש לבית המשפט. עו"ד יצחק הודתה בפה מלא כי היא זו שחתמה במקומו של הנתבע, הן על גבי התצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן והן על גבי יפוי הכח שהוגש יחד עם הבקשה לבית המשפט (ע' 5 לפרוטוקול). למעשה, היא אימתה את חתימתה שלה על גבי שני המסמכים, ויצרה מצג כוזב לפיו מדובר בחתימתו של הנתבע. לדבריה, עשתה זאת רק לאחר ששוחחה טלפונית עם הנתבע, הקריאה לו את נוסח התצהיר והוא אמר לה " שאעשה מה שאני רוצה ומה שאני יכולה, זה בסדר מבחינתו." (ע' 5 לפרוטוקול). אין צורך להרחיב את הדיבור על חומרת מעשיה של עו"ד יצחק. לכאורה, מדובר במעשה זיוף, פשוטו כמשמעו, כהגדרתו בסעיף 414 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977. גם אם אניח לטובתה של עו"ד יצחק כי הנתבע אכן הרשה לה לחתום בשמו על התצהיר ועל יפוי הכח (דבר שהוא מכחיש), הרי שיש בכך משום הצגת מצג כוזב על ידה, בפני בית המשפט, לפיו הנתבע הוא שחתם על התצהיר בפניה, דבר שאיננו נכון. ההצהרה שהצהירה עו"ד יצחק בשולי אותו "תצהיר", לפיו הנתבע הוא שחתם על התצהיר, היא הצהרה כוזבת לכל דבר וענין. למעשה, "תצהיר" כזה כלל איננו תצהיר, ועו"ד יצחק לא היתה רשאית להגישו לבית המשפט, גם אם אניח לטובתה כי הנתבע ביקש ממנה לעשות כן.

8.         יתר על כן, עו"ד יצחק הגדילה עשות, והסכימה שיינתן פסק דין נגד הנתבע, על מלוא סכום התביעה, בלא לקבל את אישורו על כך. לדבריה, הקשר עימו נותק לאחר שהוא ביטל את השיק שמשך לפקודתה בגין שכר טרחתה. השיק בוטל ביום 10.11.2007, ועו"ד יצחק אישרה כי לא עלה בידה ליצור קשר עם הנתבע ממועד זה ואילך. חרף זאת, היא הסכימה משום מה, כביכול בשמו של הנתבע, חודש לאחר מכן, למתן פסק דין נגדו על מלוא סכום התביעה. אין ספק כי בכך היא פעלה בלא כל הרשאה. להצדקת התנהגותה זו היא טענה כי חששה מחיובו של הנתבע בהוצאות, אך טיעון זה רק ממחיש עד כמה לוקה שיקול דעתה של עו"ד יצחק, שהרי החיוב בהוצאות הישיבה, שרק הוא נחסך מהנתבע בזכות אותה הסכמה שנתנה  עו"ד יצחק, הוא זניח לעומת סכום פסק הדין שניתן על יסוד אותה הסכמה- הנתבע חוייב לשלם לבנק את מלוא סכום התביעה, סך של 57,147 ש"ח, וכן הוצאות משפט.

            מבא כוחו של הנתבע למדתי כי הענין כבר הובא לידיעתם של הגורמים המוסמכים לחקור התנהגות מעין זו, וחזקה עליהם כי יבררו את הענין.

9.         יצויין כי הנתבע הכחיש מכל וכל ששוחח אי פעם עם עו"ד יצחק, אך גרסתו אינה מהימנה עליי. הוא דאג לכך שעו"ד יצחק תקבל שיק ע"ס 1,500 ש"ח בגין שכר טרחתה, אותו שלח לעו"ד יצחק באמצעות החייב העיקרי (שיק שביטל מאוחר יותר, משום שטען כי החייב העיקרי הוא שצריך לשאת בהוצאות הגנתו); הוא דאג לכך שכתב התביעה יגיע לידיה של עו"ד יצחק; הוא דאג לכך שצילום תעודת הזיהוי שלו יגיע לידיה. גרסתו, לפיה סמך על החייב העיקרי שיסדיר את הענין, ולכן לא טרח כלל לשוחח בעצמו עם עו"ד יצחק, היא בלתי משכנעת בעליל. הנתבע ידע היטב, כבר בשנת 2002, שהחייב העיקרי נקלע לחובות כבדים ואף עזר לו, לדבריו שלו, במתן הלוואות. אין זה מתקבל על הדעת כי הנתבע יפקיר את גורלו בידי החייב העיקרי, לאחר שכבר נוכח לדעת כי החייב העיקרי סיבך אותו בתביעה בגין ערבותו, וכאשר ממילא הוא נדרש לשלם לעו"ד יצחק שכ"ט עו"ד. בנוסף, עו"ד יצחק הציגה באותו "תצהיר" פיקטיבי שהגישה בשמו של הנתבע, גרסה עובדתית לפיה הנתבע לא קיבל מעולם הודעה מאת הבנק בדבר העובדה שהחייב העיקרי חדל לשלם את חובו. הואיל וזוהי בדיוק גרסתו העובדתית של הנתבע גם כיום, ברי כי היא למדה עליה מהנתבע עצמו. לכן, אני מאמין לעו"ד יצחק כאשר היא טוענת כי הנתבע אכן יצר עימה קשר טלפוני, ביקש כי תייצג אותו ומסר לה גרסה. יחד עם זאת, אין בכך כדי להקל כהוא זה מחומרת מעשיה של עו"ד יצחק, כפי שפורטו לעיל.

10.        מן המקובץ עולה, כי יש להתעלם הן מבקשת הרשות להתגונן שהוגשה כביכול בשמו של הנתבע, שכמוה כחספא בעלמא הואיל ולא נתמכה בתצהיר כדין, והן מן ההסכמה שנתנה עו"ד יצחק כי יינתן פסק דין נגד הנתבע, הסכמה שלא היתה על דעתו או בהרשאתו של הנתבע.

11.        יחד עם זאת, אין בכך כדי להועיל לנתבע. טעמו של דבר הוא שהנתבע מודה כי קיבל את כתב התביעה לידיו בחודש יוני 2007. על כן, שומה היה עליו להגיש בקשת רשות להתגונן תוך 30 יום. לשיטתו שלו, בקשה כזו לא הוגשה מעולם. הבקשה שהגישה עו"ד יצחק אינה יכולה להחשב כבקשה שהוגשה כדין, הואיל ואין היא נתמכת בתצהיר כדין, והנתבע הרי טוען בעצמו כי לא ידע בכלל על הגשתה. על כן, בצדק טענה ב"כ הבנק בסיכומיה כי תהא מערכת היחסים שבין הנתבע לבין עו"ד יצחק כאשר תהא, הבנק היה זכאי בכל מקרה ליטול נגד הנתבע פסק דין בהעדר הגנה כבר בחודש ספטמבר 2007, לאחר תום פגרת הקיץ. גם אם הייתי מאמין לגרסתו של הנתבע, לפיה כלל לא יצר קשר עם עו"ד יצחק (ואינני מאמין לגרסה זו), לא ניתן על ידו כל הסבר כיצד זה הוא לא טרח לשכור שרותיו של עו"ד על מנת להגיש בקשת רשות להתגונן במועד. אם אכן סמך בענין זה על החייב העיקרי, כפי שהוא טוען, אין  לו להלין אלא על עצמו. גם העובדה שכלל לא ידע על הדיון שנקבע בעניינו, אינה מסייעת בידו, שהרי הדיון נקבע רק משום שהוגשה בשמו בקשת רשות להתגונן, שכיום ברור כי דינה היה להדחות על הסף בהעדר תצהיר, ולא היה כל צורך לקבוע אותה לדיון.

12.        עסקינן איפוא בשאלה האם ראוי לבטל את פסק הדין מתוקף שיקול דעתו של בית המשפט, ולא בשאלה של ביטול מתוך חובת הצדק.

13.        בבואו של בית המשפט לשקול האם ראוי לבטל פסק דין שניתן כדין, עליו לשקול שני שיקולים: השיקול הראשון הוא הסיבה למחדלו של בעל הדין, והשיקול השני הוא סיכויי ההגנה לכאורה.

14.        לא מצאתי כל סיבה משכנעת לכך שהנתבע לא טרח להתגונן במועד. כפי שציינתי קודם, אם סמך על החייב העיקרי שיסדיר את הענין, אין הדבר יכול להוות טעם מספיק למחדלו שלו להתגונן במועד. הדבר רק מעיד על זלזול של הנתבע בהליך המשפטי התלוי ועומד נגדו.

15.        באשר לסיכויי ההגנה לגופו של ענין, הנתבע מתלונן על כך שהבנק לא שלח אליו הודעות בדבר אי תשלום החוב בידי החייב העיקרי, אלא שלכאורה, כבר ביום 14.8.2002 שלח הבנק הודעה כאמור לכתובתו של הנתבע ברח' גאולים 11/3 ברמת גן, היא הכתובת שהנתבע עצמו הציג על גבי כתב הערבות ככתובת מגוריו (ראה הודעת הבנק, נספח א' לתגובת הבנק וכן כתב הערבות, בו נרשמה כתובתו של הנתבע, נספח א' לכתב התביעה). בהודעה זו נכתב כי החייב העיקרי לא פרע את חובו לבנק. גם הבקשה שהגיש הבנק לראש ההוצאה לפועל, לפני מתן ההחלטה בדבר מיצוי ההליכים נגד החייב העיקרי, הומצאה לכתובת ברח' גאולים 11, לידי אימו של הנתבע שסרבה לחתום על אישור המסירה (ראה נספח ג' לתגובת הבנק).

            יצויין בהקשר זה כי הנתבע הקפיד שלא לציין היכן הוא התגורר בשנת 2002, אלא רק ציין כי הכתובת ברח' גאולים 11 היא כתובתם של הוריו. מי שמבקש לטעון כי לא קיבל דברי דואר שהיו אמורים להשלח אליו, צריך להכבד ולציין היכן הוא עצמו התגורר באותה עת, דבר שהנתבע לא עשה.  הנתבע גם אישר בחקירתו כי לא הודיע לבנק על שינוי בכתובת מגוריו (ע' 3 לפרוטוקול), ומכאן שאם זו אכן שונתה, הבנק לא היה אמור לדעת על כך.

            עוד יצויין כי כתב התביעה הנוכחי, כמו גם האזהרה מלשכת ההוצאה לפועל, נמסרו לנתבע בכתובת ברח' גאולים 11 ברמת גן, היא הכתובת אליה נשלחה הודעת הבנק באוגוסט 2002.

16.        בנסיבות אלה, בהן לא נמצאה כל הצדקה לאי הגשתה של בקשת רשות להתגונן במועד, כמו גם לנוכח העובדה כי הגנתו של הנתבע לגופו של ענין תלוייה על בלימה, מן הראוי להתנות את ביטולו של פסק הדין בהפקדת מלוא סכום התביעה והוצאות המשפט שכבר נפסקו לחובתו של הנתבע, בקופת בית המשפט. סכום זה מסתכם נומינלית בסך של 63,579 ש"ח.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ