אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 36781/03

החלטה בתיק א 36781/03

תאריך פרסום : 23/10/2008 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
36781-03,36785-03,36788-03,177798-06
07/01/2008
בפני השופט:
צבי כספי

- נגד -
התובע:
בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
הנתבע:
1. לאפקו תעשיות (1997) בע"מ
2. מ. מזוז (1990) בע"מ
3. לאקייל שרון חברה ליבוא-יצוא (1989) בע"מ
4. מזוז גל
5. מזוז יעקב
6. מזוז שמעון

עניינה של החלטה זו הוא בבקשת רשות להתגונן [ להלן: "הבקשה" ] בעניינן של שלש תביעות נפרדות ב"סדר דין מקוצר" שהוגשו על ידי הבנק  התובע [ להלן: "הבנק" ] כנגד שלש החברות, המבקשות 1 עד 3 [ להלן: "החברות" ] ושלושת היחידים, בני משפחת מזוז, מבקשים 5 עד 6 שייקראו להלן לפי סדר רישומם

כ - "גל", "יעקב" ו "שמעון" וביחד "בני מזוז". החברות תקראנה להלן, לפי סדר רישומן, כ - "לאפקו", "מזוז 1990" ו "לקאייל".

הבקשה נתמכת, ככל שניתן לומר שהיא נתמכת, בתצהירו של יעקב אשר לגישתו, מוסר את תצהירו בשם כל המבקשים רשות להתגונן, קרי החברות ובני מזוז גם יחד.

בכל אחת מהתביעות שהוגשו על ידי הבנק [ כפי מספריהן בראש החלטה זו ] הייתה אחת החברות בעלת החשבון ובעלת החוב העיקרית ושתי החברות האחרות נתבעו כערבות; גם בני מזוז נתבעו כערבים בכל התביעות, למעט גל, שנתבע רק בתיק אחד, בעוד בשני התיקים האחרים נתבעו גם יצחק מזוז ו/או אליהו מזוז שעניינם אינו נדון בהחלטה זו.

גל הוא בעל מניות ומנהל בחברת לאפקו, כפי טופסי  רשם החברות [ להלן:  "הרשם" ] שצורפו להודעות הבנק שנמסרו לתיקי בית המשפט לצורך קבלת פסק דין בהעדר הגנה, בשלבים מוקדמים של ההליכים, כנספח ב' להודעות; יצחק ואליהו מזוז הם בעלי המניות ו/או מנהלים של החברות מזוז 1990 ו לקאייל בעוד שליעקב ושמעון אין בהן תפקיד רשמי.

יחד עם זאת, יש לזכור, כי המדובר בבני משפחה אחת, שעושים הסדרים שונים ומשונים ביניהם תוך "פתיחת" חברות למכביר; כל החברות ככל שהיה ידוע לו

 [ כהגדרתן לעיל ] מצויות באותה כתובת באזור התעשייה בנתיבות, בני מזוז גרים אף הם בנתיבות, כפי כתבי הערבות הנספחים לכתבי התביעות; יעקב הגדיר עצמו בסעיף 1 לתצהירו כ "מי שפעל בשם החברות וכמי שהעובדות ידועות לו באופן אישי", הגדרה שאופייה המתחמק אינו יכול למנוע מלייחס ליעקב כל מידע שהיה ידוע לחברות ככל שהיה ידוע לו [ ולעניין זה אדרש בהמשך הדברים ] ושמעון היה הגורם אשר טיפל מטעם החברות בחשבונות הבנק, כפי עדותו של יעקב בחקירתו הנגדית בעמ' 2, 3 לפרוטוקול. מכאן "שהכל ידעו על הכל" מבחינת חובות הגילוי של  הבנק כלפי מאן דהו ובכך ניתן לסכם ולדחות את כל טענותיו של יעקב בכל הנוגע להפרת חובות הגילוי של הבנק כלפי הערבים או מי מהם [ גם בהנחה, שאיני מקבל, שיעקב יכול להצהיר מה גולה או לא גולה לשמעון או גל , אשר לא מסרו תצהיר ללא סיבה; ראה עדות יעקב בעמ' 3 לפרוטוקול שורות 5 עד 10 ובעיקר שורה 10 הנ"ל ].

כפי שמסתבר בני מזוז לדורותיהם ומשפחתם וחברותיהם, מסובכים לא רק עם הבנק התובע כאן אלא גם עם בנק הפועלים בע"מ [ ואולי עם עוד בנקים ]  כפי כעולה מההחלטה נספח ד' לסיכומי המבקשים.

קדם לדיון נשוא החלטה זו הליך ארוך ומתמשך של "גילוי מסמכים" שנדרשו על ידי המבקשים, כביכול על מנת לבסס את טענות ההגנה שלהם, בין היתר באמצעות בדיקת חשבונות הבנק על ידי מומחה מטעמם.

הליך זה שמשכו כשלש שנים! התנהל בפני כב' הרשמת והסתיים בהחלטתה מיום 26.3.06, לפיה "...הסתיים הדיון בשאלת גילוי המסמכים בתיק זה בשלב בקשת רשות להתגונן" [ ראה נספח א' לתצהיר יעקב; להלן: "החלטת הרשמת" ].

כבר ציינתי לא פעם כי הליך גילוי מסמכים הנקוט בהליכי "סדר דין מקוצר", שמקורו בכוונה טובה והיא לאפשר לנתבעים לברר את חשבון הבנק מקום שבירור כזה מקים הגנה ראויה [ ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ ואח' נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פד"י מה3 עמ' 188; ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ ואח' נ. בנק למסחר בע"מ, פד"י מז5 עמ' 133 ], הפך בידי הנתבעים - החייבים מכשיר לעיכוב הליכים ולהתשת הבנק התובע תוך תיקווה שהעדר מסמך כזה או אחר ייקנה להם את הזכות להתגונן כאשר בסופו של יום, לא הביאו המסמכים שגולו כל תועלת ממשית לעניינם של הנתבעים [ ראה, בין היתר, ת.א. (ת"א) 44010/06 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ. דיוק תעשיות מיסודה  ק.ש.ר. בע"מ (בפירוק) ואח', פורסם באתר "נבו" והחלטות נוספות המפורטות שם ].

במקרה זה, לא חדלו המבקשים מלדוש בעניין זה לאורך ולרוחב, ותצהירו של יעקב כולל 3 עמודים, בכתב צפוף, המשתרעים על פני כעשרה סעיפים, לרבות סעיפי משנה רבים, שעניינם במסמכים שטרם סופקו, או לא סופקו, למבקשים על ידי הבנק.

אין לטעמי דבר שיש בו כדי להצדיק דיון נוסף בעניין גילוי המסמכים או מתן סעדים כלשהם למבקשים בעניין זה.

המומחה שמסר חוות דעת מטעמם של המבקשים, מר דוד אברון [ להלן: "המומחה" ] מאשר בחקירתו הנגדית הקצרה כי הוא קיבל מאת ב"כ הבנק ובדק מאות רבות של מסמכים ובכל אותן אסמכתאות שבדק, לא מצא פגם [ עמ' 2 לפרוטוקול שורות 12 עד 17 ].

המסמכים ש"חסרו" למבקשים או למומחה היו בטלים בששים ומהווים 4 אסמכתאות ביצוע [ לא דפי חשבון, לא הסכמים, לא סולמות ריבית אלא דפי אסמכתאות הביצוע ] מתוך 160 אסמכתאות שנמצאו, ולא נמצא בהם כל פגם וכן טופס נכיונות למועד של יום אחד! כך עולה מהמכתבים נספחים יא' ו יב' לתצהירו של יעקב.

יצוין כי הדרישה [ וההיענות של הבנק ] לחפש מסמכים נוספים, שמתוכם חסרו רק מספר זעום של מסמכים, בשנים רבות של פעילות, באה לאחר שניתנה כבר החלטת הרשמת ואין לי אלא לקבל כי כל המסמכים הדרושים, הנדרשים והרלבנטיים, אם עשויים היו להיות רלבנטיים להגנת המבקשים, הומצאו ודי בהם.

"...ברור כי אין מקום למתן רשות להתגונן בשל סירוב להיעתר לדרישה בלתי סבירה ובלתי מוצדקת של לקוח לקבלת מסמכים מן הבנק. בענייננו מצא כבוד הרשם, כי המערערים קיבלו את עיקר המסמכים שביקשו [ הדגשה שלי - צ.כ ]וכי לא היה יסוד לדרישה הנוספת. בחנו את החומר הנוגע לעניין זה ומסכימים אנו עם כבוד הרשם. הרושם המתקבל מן הדרישה למסמכים הוא, כי כל מטרתה הייתה לבסס טענה שבשל מחדל למסור מסמכים יש ליתן רשות להתגונן..." [ ע"א 3376/05 ישראל משולם ואח' נ. בנק איגוד לישראל בע"מ "פדאור" (לא פורסם) 06 (10), 796 בעמ' 2 ].

בנסיבות אלה, כל הגנה נטענת בגין אי גילוי מסמכים דינה להדחות; הדברים נאמרים הן לעניין הטענה, הנסמכת על הפסיקה [ "פסק הילולים" ו "פסק רלפו" הנ"ל ואחרים ] לפיה בהעדר מסמכים זכאי הנתבע לקבל רשות להתגונן בלא בחינת טענותיו מחד, והן לעניין דרך הקביעה של המסקנות שבחוות דעת המומחה, כפי שיובהר להלן.

פרק נכבד בתצהירו של יעקב [ סעיפים 15 עד 23 ] ובסיכומי טענות המבקשים  [סעיפים 13 עד 16 ] הוקדש לכך שהבנק לא כיבד הסכמה שהגיע אליה עם המבקשים, לפיה המחאות של צדדים שלישים  שנמסרו על ידי המבקשים או מי מהם לבנק ולא כובדו על ידי מושכיהן [ להלן: "ההמחאות" ], יגבו על ידי הבנק לפי הסכמי פריסה שהבנק יכרות עם מושכי ההמחאות, אשר יובאו על ידי המבקשים לבנק, או לפי הסכמים כאמור שהמבקשים עצמם יגיעו להם עם מושכי ההמחאות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ