אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 36287/04

החלטה בתיק א 36287/04

תאריך פרסום : 25/12/2007 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
36287-04
07/08/2007
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
בנק הפועלים סניף לב דיזנגוף
הנתבע:
אדני ארז
החלטה

1.         בפניי בקשת רשות להתגונן מפני תביעה כספית לתשלום חוב בסך של 499,934 ש"ח שהצטבר בחשבון הבנק של הנתבע, אשר התנהל בסניף לב דיזנגוף של הבנק התובע ( להלן: "הבנק"). החוב נובע מיתרת חוב בסך של 232,459 ש"ח בחשבון העו"ש השקלי, וכן מיתרת חוב בסך של 267,474 ש"ח בחשבון המט"ח (סכום המשקף חוב של 25,524 פרנקים שוויצריים וחוב נוסף של 31,424 יורו).

2.         הנתבע ביקש רשות להתגונן. בתצהיר התומך בבקשתו, טען הנתבע כי הוא תושב חוץ המתגורר דרך קבע בגרמניה, וכי לא ברור לו כלל ועיקר כיצד נולד החוב נשוא התביעה. לדבריו, הוא לא ידע כלל על התביעה אלא לאחר שדבר הגשתה פורסם בעיתון בגרמניה במסגרת תחליף המצאה שביצע הבנק. מעולם גם לא נדרש על ידי הבנק לפרוע את החוב בטרם הגשת התביעה.

3.         לאחר הליך של גילוי מסמכים מוקדם, הגיש הנתבע בקשה מתוקנת למתן רשות להתגונן, בצירוף חוות דעת של מומחה לבדיקת חשבונות בנקים. בבקשה המתוקנת טען הנתבע כי החשבון שימש אותו לצורך פעילות עסקית ספציפית של קבלת הלוואות לשם רכישת נכס נדל"ן. בחשבון לא היתה כל פעילות למעט העמדת הלוואות שנפרעו וכן קניית מט"ח כנגד הפקדת כספים במזומן, והכל באופן שלא הותיר יתרת חובה בחשבון. לדבריו, הפעילות בחשבון פסקה ביום 18.12.2000 ובמועד זה לא נותרה בחשבון יתרת חובה כלשהי. כראיה לכך הוא מצביע על השורה התחתונה בדף החשבון מס' 23 לחודש דצמבר 2000. והנה, לפתע פתאום, בדף החשבון של חודש ינואר 2001  צץ לו חוב בסך של 126,863 ש"ח, בבחינת יש מאין. הנתבע טוען כי חוב זה, עליו לא נמסרה לו הודעה כלשהי, הלך ותפח במרוצת השנים כתוצאה מחיובי ריבית ודמי ניהול בלבד.

            הנתבע מציין כי ברשות הבנק היה מספר של מכשיר פקסימיליה במשרדו של הנתבע בתל אביב, והבנק אף נהג לשגר למכשיר זה טפסי הלוואה שונים לחתימתו של הנתבע, אך משום מה, לא טרח לשגר לשם הודעה כלשהי בדבר קיומו של חוב שיש לפרוע. אם הבנק היה פונה אליו, כך טוען הנתבע, הוא היה דואג לסלק את חובו.

4.         לתמיכה בבקשה המתוקנת למתן רשות להגן הוגשה חוות דעתו של יאן קליימן, מומחה לבדיקת חשבונות בנקים. המומחה קליימן קובע בחוות דעתו כי לנתבע נגרם נזק בסך של 813,682 ש"ח, משום שלדעתו הנתבע היה אמור לקבל הטבה בשיעור הריבית, הואיל והיו לו בטחונות מספקים שכיסו את כל האובליגו, ולכן לא היתה הצדקה לגבות ממנו תוספת סיכון כלשהי. בנוסף, חלק מהנזק נגרם משום שהבנק לא העמיד לנתבע מסגרת אשראי, ועל כן החשבון חוייב כל העת בריבית חריגה.

5.         אין בידי לקבל את חוות דעתו של המומחה קליימן, הואיל והיא מושתתת כל כולה על הנחות של המומחה, ולא על החוזה הקיים בין הבנק לנתבע. נפסק לא אחת כי חוות דעתו של מומחה לבדיקת חשבונות בנקים אינה בבחינת חי הנושא את עצמו, אלא היא צריכה להתבסס על המערכת החוזית הקיימת בין הצדדים. הבנק סוברני לחלוטין בבואו להחליט האם להעמיד אשראי ללקוחותיו, ואם כן, באיזו ריבית, משום שלפי חוק הבנקאות (שירות ללקוח) התשמ"א- 1981, בנק אינו חייב ליתן אשראי ללקוח. אם שיעור הריבית אינו נושא חן בעיני הלקוח, הוא יכול לפנות אל בנק אחר, או לנסות ולדון עם הבנק בדבר הפחתה של הריבית, אך כל זמן שהבנק אינו מסתיר מהלקוח את שיעור הריבית בה הלקוח מחוייב, ואינו מבטיח לו הבטחות שווא, אין מקום שמומחה מטעמו של בעל דין, ואפילו לא בית המשפט, יכתיב בדיעבד לבנק מהי הריבית שהבנק צריך היה להסתפק בה. ראהת"א (שלום ת"א) 37006/05 - בנק מרכנתיל דיסקונט סניף יהודה נ' ש.י.ישר קבלנים 1989 בע"מ , תק-של 2006(4), 20812 , 20814 (2006):


" ... הלכה למעשה, חוות דעתו של המומחה סולומון מנותקת לחלוטין מעובדות המקרה, ויש בה משום נסיון שלא יצלח להכתיב לבנק בדיעבד הסכם אשראי שתנאיו הכלכליים שונים מאלו שבאו לביטוי במערכת ההסכמים שבין הבנק לחברה. בבסיס חוות הדעת עומדת השקפתו של המומחה שהוא רשאי לקבוע מהי הריבית שראוי היה להחיל על האשראי שקיבלה החברה, גם אם הדבר עומד בניגוד גמור להסכמים עליהם חתמה החברה, המציינים ריבית אחרת. כך למשל, המומחה החליט על דעת עצמו כי לא היתה הצדקה לגבות תוספת סיכון. אין עסקינן במקרה בו הבנק התחייב בהסכם לגבות ריבית מסויימת, ובפועל גבה ריבית גבוהה יותר, אלא במקרה בו המומחה סבור שהבנק צריך היה להגיע להסכם אחר, עם ריביות מופחתות. על כן, לא ניתן לקבל את תחשיב הנזק העומד בבסיס חוות דעתו של המומחה."

אין זה מתפקידו של בית המשפט לנהל את עסקיו של הבנק במקומו, ולקבוע מהי הריבית שהבנק צריך להסתפק בה. הבנק הוא גוף עסקי המתנהל למטרת רווח, והוא רשאי לקבוע באיזה מחיר הוא מוכר את מוצריו הפיננסיים, קרי, איזו ריבית הוא דורש בגין האשראי הבנקאי.

יפים לענין זה הדברים שנאמרו בת.א. (ת"א) 36365/06 בנק דיסקונט נ' שרנוע (פורסם באתר נבו):

" זוהי חוות דעת שהנחות היסוד שלה מנותקות מן המציאות העובדתית, תוך התעלמות מן ההסכמה החוזית בין הצדדים באשר לשיעורה של הריבית שתחול על האשראי. רו"ח סולומון יוצא מתוך נקודת מוצא שגוייה בעליל, לפיה הבנק אינו אמור לגבות תוספת סיכון מלקוחות דוגמת החברה, ועל כן הוא עורך חישוב משוחזר של החשבון, בו הוא מזין את הריבית שלדעתו הבנק היה צריך להסתפק בה. דא עקא, לא רו"ח סלומון וגם לא בית המשפט יכולים או רשאים לכרות חוזה חדש בין הצדדים, השונה מן החוזה שנכרת ביניהם מלכתחילה. הבנק, ולא בית המשפט או רו"ח סלומון, הוא שאמור להחליט האם יש סיכון במתן אשראי ללקוח, ומהי פרמיית הסיכון שיש לגבות מאותו לקוח. כידוע, "אין בית המשפט רשאי לעשות חוזה במקום בעלי הדין" (ע"א 825/79 אחים שרבט חברה לבנין בע"מ נ' שרה שוורצבורד  פ"ד לו(4), 197 ,עמ' 214-215). וכן: "שומה על בית המשפט להיזהר מפני התערבות מופרזת בתוכן העיסקה כדי לא "ליצור" חוזה במקום הצדדים" (ע"א 3102/95 יגאל כהן נ' שמואל כהן ואח'  פ"ד       מט(5), 739 ,עמ' 746-747)."

            אציין כי גם לגופו של ענין, המומחה קליימן יצא מתוך נקודות מוצא מופרכות, כגון סברתו כי ערבות אישית של בעל החשבון לפרוע את החוב בחשבון כמוה כבטוחה בחשבון (ע' 11 לפרוטוקול).

6.         בנוסף, הכלל הוא שהמומחה חייב להשתית את חוות דעתו על נתונים עובדתיים הנתמכים בתצהירו של הנתבע, ואין הוא יכול להניח הנחות מוצא שאין להן כל בסיס עובדתי:

            " המצהיר לא יכול היה להפנות בתצהירו לאירוע קונקרטי ולכן גם התשתית שבנה המומחה מטעם המערערים הייתה ללא בסיס. ואכן, מסקנות מומחה שאין להן עיגון עובדתי בתצהיר בעל הדין, ושלפי הנטען פרטיהן נמסרו למומחה על-ידי בעל הדין, אינן יכולות לשמש בסיס לרשות להתגונן."

ע"א (ירושלים) 2485/01 חממי מנשה נ' בנק לאומי לישראל תק-מח 2002(1), 11158 ,עמ' 11159.

 
וכן:

 
" אף שאין להקפיד עם צד המבקש רשות להתגונן, לגבי נתונים המפורטים על-ידי המומחה מטעמו, לא ניתן לקבלם כאשר אלה מועלים על דרך הסתם, ללא כל תשתית ובסיס עובדתיים, בבחינת הפרחת נתונים מספריים בחלל האוויר בלבד ..." (שם, ע' 11160).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ