החלטה בתיק א 35507/05

רקע עובדתי

1.         המבקשת הינה חברה לבניה מבין החברות הגדולות בארץ.

2.         המשיבה שימשה כחברת שמירה עבור המבקשת, בין היתר, שמרה על אתרי

            בניה שונים בארץ.

3.         עולה מכתבי הטענות שהיחסים בין הצדדים עלו על שרטון בעקבות ארוע של פריצה וגניבת ציוד ביום 11.2.03 בשעה 04:35. לטענת המבקשת, המשיבה התרשלה בתפקידה בכך שלא פעלה כיאות למניעת הפריצה וגניבת ציוד בשווי 25,000 ש"ח.

4.         ביום 26.3.03 (נפלה טעות קולמוס וכתוב בפרוטוקול 2005). המשיבה הודיעה על קיזוז ערך אובדן הציוד כנגד חשבוניות המשיבה בגין שרות אשר סופק. ההודעה היתה חד צדדית ללא התראה מוקדמת אלא הודעה על המוגמר : fiat accompli .

5.         למרבה הפלא המשיבה לא הגיבה ולו במילת מחאה אחת.

6.         ביום 12.1.05 המבקשת הודיעה על החלטה להפסיק את ההתקשות עם המשיבה. שוב המעשה היה חד צדדי והוצגה כ fiat accompli .

7.         על העובדות הנ"ל אין מחלוקת של ממש בין הצדדים. המשיבה הגישה תביעתה בסדר דין מקוצר ביום 29.6.05, נשוא התביעה הינה דרישת תשלום כנגד חשבוניות שהצטברו במשך השנים.

8.         טענות המבקשת מתחלקות לשניים:

א.    עומדת לרשותה קיזוז בסך 25,000 ש"ח (אף בוצע במהלך השנים כנגד החשבוניות נשוא כתב התביעה).

ב. בין החשבוניות למיניהם היו תשלומים כנגדן או לחילופין החשבוניות לא

    אושרו לתשלום ע"י חשב המבקשת.

דיון

9.         בשלב זה ניתן לציין שהבקשה לרשות להתגונן אינה ערוכה כדי לסייע לבית המשפט להשוות בין הטענה של תשולם/קוזז כנגד טענות של העדר תשלום.

10.       לדוגמא לאמור לעיל: ס' 15 לבר"ל הינו משפט סתמי ללא הסבר או מסקנה כדי להסביר את הנפקות של הסכום הנקוב ביחס לתביעה/בר"ל.

11.       לאחר עיון במכלול המסמכים ובנסיון להשוות בין הנטען ע"י שני הצדדים ברור שקיים יסוד לטענת קיזוז בגין סך של 25,000 ש"ח (יש להשוות עם הסכומים בנספח ב' המוזכר בסעיף 4 לבר"ל). חשבון הפשוט של הסכומים בנספח ב' מגיע ל- 27,053 ש"ח. לכן מתעוררת השאלה באיזה סכום מבקשים קיזוז. 

12.       בנסיון לסכם סכומי חשבוניות של טענת המבקשת אשר לא אושרו (לא ברורה הסיבה למה לא אושרו ולא קיימת טענה שהחוב לא קיים עקב שירות שקיבלה המבקשת) התוצאה היא בערך 3,807 ש"ח.

13.       אשר ליתרת התביעה נטענת ע"י המבקשת שאין יתרה לתשלום. ראיה לכך, צורפו מסמכי חשב המשיבה המבקשים לתעוד תשלומים.

14.       עולה מחקירת המצהיר דניאל בראונשטיין שקיימות סתירות בין הנספחים אשר צורפו לבר"ל ובין עדותו  וחישובים בבר"ל.

15.       בבקשת רשות להתגונן אין בית משפט שוקל  מהימנות או קובע ממצעים  אלא על בית המשפט לצאת בהנחה, שיש אמת בדברים ואין לבחון מהימנות ע"א 356/85 מגן נ' בנק הבינלאומי הראשון פ"ד מא (ד) 319, גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה שמינית, התשס"ה - 2005, עמ' 375) לכן על פי הגישה הנ"ל אין בשלב בר"ל כדי להסיק מסקנות מהסתירות. כלומר על אף האם קיומן של סתירות קיימות ראיות לכאורה לבסס את טענת הקיזוז בסך של 25,000 ש"ח או יותר.

16.       העדר תגובת המשיבה במשך שנתיים וחצי להודעת הקיזוז (החד צדדי) מטעם המבקשת והמשך ההתקשרות בין הצדדים משקל ראייתי המתקרב לרמה של הודיה בצידקת הקיזוז.