אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 35351/06

החלטה בתיק א 35351/06

תאריך פרסום : 20/12/2007 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
35351-06
12/07/2007
בפני השופט:
קידר אליהו

- נגד -
התובע:
אובולונצ'ב ויקטור
עו"ד קראוס גיל
הנתבע:
קרנית-קרן לפיצוי נפגעי ת"ד
עו"ד מנדלבאום חיים
החלטה

1.      בפניי תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים התשל"ה 1975. הדיון בתיק פוצל כך שפסק הדין יעסוק בעניין החבות בלבד. 

2.      התובע תיאר את אירוע התאונה בה נפגע, מיום 11.11.04, בסעיף 3 א'-ד' לכתב תביעתו באופן הבא: ביום התאונה בסמוך לשעה 21:15 בעת שעבד התובע כמתדלק בתחנת הדלק ביפו, הגיע לתחנה רכב מסוג סובארו לבן, בו ישבו נהג ונוסע וביקשו מהתובע כי יתדלק את רכבם. לאחר שעשה כן, סגר את מיכל הדלק ברכב.

3.      לאחר שהנוסע ברכב וידא כי מכסה הדלק סגור נכנס חזרה לרכב, הנהג הניע את הרכב, אז התובע ניגש לחלון הרכב, תוך כדי שהוא נשען על החלון בסמוך לנוסע, וביקש לקבל את התשלום בגין הדלק שמילא. הנהג התעלם מהתובע העביר הילוך והחל בנסיעה מהירה. באופן אינסטינקטיבי ובכדי שלא ליפול אחז התובע בזרועו של הנוסע והחל להיגרר עם הרכב. תוך כדי נסיעה ובעת שהרכב האט במעט עזב התובע את ידו של הנוסע וכתוצאה מכך נפל על הכביש ונגרמו לו נזקי גוף (להלן: "התאונה").

4.      הנתבעת לא חולקת על אופן קרות התאונה אולם  טוענת כי מדובר ב"תאונה" שאירעה באופן מכוון ועל כן אין האירוע מהווה תאונת דרכים על פי החוק. לשיטתה, גם אם מתקיימות במלואן נסיבות ההגדרה הקבועה בסעיף 1 לחוק, קרי הגדרת תאונת הדרכים, עדיין כאשר מתקיימות נסיבות החזקה הממעטת המנויה בסעיף, האחרונה גוברת ולא ניתן לקבוע כי מדובר בתאונת דרכים.

5.      הנתבעת טוענת כי ככל העולה מן הראיות מדובר בתאונה במתכוון ומבססת את דבריה בעיקר על חקירתו הנגדית של התובע. הנתבעת טוענת כי אין מחלוקת כי הנהג והנוסע (להלן: "העבריינים") ראו את התובע נשען על הדלת בטרם החלו את הנסיעה, אין מחלוקת כי השניים ניסו להימלט ותוך כדי ניסו להפיל את התובע על ידי נסיעה בזיגזגים, הכו את התובע ורק לאחר שהרפה התובע מאחיזתו נפל ונגרר על הכביש.

6.      הנתבעת טוענת כי אלו מעידים שהעבריינים ראו בתובע איום, וגורם שיכול לסכן ולסכל את ניסיון הימלטותם ועל כן עשו ככל שיכלו על מנת להפיל את התובע מאחיזתו ברכב. על כן יסוד ה"כוונה" התמלא במלואו.

7.      הנתבעת מקישה לעניין פרשנות המונח "תאונה במתכוון" מתוך הגדרת "מחשבה פלילית" בחוק העונשין וטוענת כי כוונה זו נבחנת לאור החזקה כי אדם מתכוון לתוצאות הטבעיות של מעשיו. הנתבעת מחזקת דבריה בפסיקה פלילית ומוסיפה כי אדם ייחשב כמי שהייתה לו כוונה פלילית גם אם הוא לא רצה בתוצאה שנגרמה. (הנתבעת מפנה לע"א (מח-ב"ש) קרנית נ' קטני).

8.      הנתבעת כאמור לא חולקת על גרסתו של התובע ועל כן אני קובע כממצא עובדתי כי סיבת נפילתו של התובע וגרירתו על הכביש לאחר הנפילה, הנם תוצאה של הפסקת אחיזתו ברכב, באופן רצוני , על מנת להשתחרר מהנסיעה, בעת שנהג הרכב החל להאט את הרכב בהגיעו לצומת מרומזר.

9.      אין חולק כי מנסיבות אלה ברור כי נעשה שימוש ברכב על פי החוק, שכן כל אותה העת מצוי היה הרכב בתנועה, כאשר התובע נפגע כתוצאה משימוש ברכב המנועי שנעשה על ידי העבריינים . אלא יש צורך לבחון האם חלה החזקה הממעטת כפי טענת הנתבעת.

10.  הגדרת החזקה הממעטת כפי המציינת בסיפא סעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-

"...ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי".

11.  על תחולת החזקה הממעטת עמד בית המשפט העליון פעמים רבות, כך למשל ברע"א 9384/05 מגדל חברה לביטוח נ' דניאל עסאם (פורסם ב"נבו") (להלן: "מקרה עסאם") בדברי המשנה לנשיאה א. ריבלין (כתוארו אז):

" 2. סעיף 1 לחוק הפיצויים קובע "תאונת דרכים" - מהי. בסיפא נקבע, כי "... לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי". חזקה ממעטת זו באה להחריג את ה"תאונה המכוונת" מן ההגדרה של "תאונת דרכים".

תכליתה של החזקה הממעטת היא "לקדם את המבחן התעבורתי ולהוציא מגדר תחולת החוק סיכונים של שימוש ברכב שאינם נובעים באופן טיפוסי משימוש ברכב למטרות תחבורה... בנסיבות בהן נגרמת פגיעה עקב מעשה הנעשה במכוון כדי לגרום נזק לאדם אחר, השימוש ברכב הוא ככלי לגרימת נזק ולא לצרכים תחבורתיים" (ע"א 2199/99 עיזבון המנוח עודד לזר ז"ל נ' רשות הנמלים, פ"ד נו(1) 938 (2001)).

הנטל להוכחת התקיימותה של החזקה הממעטת מוטל על הטוען לתחולתה. רף ההוכחה הנדרש הוא של מאזן ההסתברויות, אולם כפי שכבר נפסק, ביישומו של רף-הוכחה זה יש להתחשב בנסיבות המקרה, במהות הטענות ובחומרתן (ע"א 2976/00 הפניקס הישראלי חברה לביטוח נ' לידאווי, תק-על 2002(3) 2877 (2002)).

בית המשפט יבחן היטב את התרחישים האפשריים, את הגרסאות המובאות בפניו ואת התשתית הראייתית, בטרם יקבע כי ב"תאונה מכוונת" עסקינן. אולם אם בסופה של בחינה זו שוכנע בית המשפט כי תרחיש התאונה המכוונת הוא התרחיש שיש בו כדי ליתן הסבר לראיות כפי שהוצגו, הוא לא יירתע מלקבוע שהתאונה באה בגדר החזקה הממעטת...".

12.  בבש"א (ירושלים) 992/03 - אבראהים מורתג'א נ' קרנית - הקרן , תק-מח 2003(1), 4966. דובר על אדם שנפגע על ידי רכב כאשר הנהגת שנהגה בו הסיטה את רכבה לקבוצת פלסטינים בקרבת מחסום "ארז", בשטח ישראל ופגעה בו. כתוצאה מכך נפגע האיש באורח אנוש ואושפז בבית החולים. נגד הנהגת הוגש כתב אישום בגין ניסיון רצח. באותו מקרה קבע השופט ע. חבש כי מדובר בתאונת דרכים על אף שהוגש כתב אישום פלילי כנגד הנהגת, והוסיף בפסק דינו וקבע-

"...השופט א. ריבלין בספרו "תאונות הדרכים, סדר דין וחישוב הפיצויים, מהדורה שלישית, עמ' 243, מתייחס ל"כוונה" ואומר כי זו כוונה במובן הצר של המילה : "הכוונה הפלילית מתבטאת במודעות בפועל לטיב הפיסי של ההתנהגות...".

קרי, דרושה הוכחה וקביעה עובדתית שאכן הייתה כאן כוונה. כל אשר יש בפנינו איננו עולה על קיומו של חשד בלבד, שהמבקש נפגע במתכוון, ואין די בכך. שנית, גם אם נניח שקיימת הוכחה לכוונה האמורה, הוצאת האירוע דנן מהגדרת תאונת דרכים, כאשר מדובר בנפגע תמים ולא באדם שגרם לתאונה במתכוון, עומדת בניגוד לרוחו של החוק ולמטרות להן נועד ולשמן נחקק. לא אחת נקבע כי חוק הפיצויים הוא חוק סוציאלי, כפי שהדברים נאמרו בדברי הכנסת (דברי הכנסת, כרך 68, עמ' 4000), והפעלת החריג על נפגע תמים יש בה כדי לכרסם במהותו של החוק".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ