אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 35096/03

החלטה בתיק א 35096/03

תאריך פרסום : 04/09/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
35096-03
26/06/2005
בפני השופט:
צבי כספי

- נגד -
התובע:
הבנק לפיתוח התעשיה בע"מ
הנתבע:
1. אולטימתי בע"מ
2. טיטלבאום מתתיהו
3. מנדל אברהם

החלטה

הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") היא חברה שניהלה חשבון בסניף הבנק התובע (להלן: "הבנק") כפי המפורט ב"הסכם תנאי עסק כלליים", נספח א' לכתב התביעה שהוגש ב"סדר דין מקוצר".

הנתבע מס' 2 (להלן: "טיטלבאום")  הוא בעל מניותיה של הנתבעת כפי המפורט בסעיף 1 לתצהירו שניתן בתמיכה לבקשתו ולבקשת הנתבעת למתן רשות להתגונן; הנתבע מס' 3 (להלן: "מנדל") הוא מנהלה של הנתבעת, כפי המבואר בסעיף 1 לתצהירו התומך בבקשתו הנפרדת למתן רשות להתגונן ובסעיף 3 לתצהירו של טיטלבאום (להלן יקראו שני האדונים הנ"ל: "הנתבעים").

הנתבעים אינם כופרים בחוב החברה (למעט טענות לעניין חישוב הריבית, שאמור להשתנות, לגישתם, אם תתקבלנה טענותיהם או חלקן), כאשר לטענתו של טיטלבאום, עיקר החוב נוצר כתוצאה ממה שניתן לקרוא מעילה שביצע מנדל בחשבון בכך שמשך כספים מהחשבון לצרכיו הפרטיים (סעיפים 8 עד 10תצהירו של טיטלבאום).

מנדל וטיטלבאום, בנפרד, ערבו לחובות החברה לבנק בסכום של -.472,000 ש"ח כ"א (נספחים ב'1 ו ב'2 לכתב התביעה) ואין הם מכחישים את חתימותיהם על כתבי הערבות ואת עצם ערבותם.

טענתם הראשונה של הנתבעים היא שערבויותיהם אינן אמורות להיות "ביחד ולחוד" אלא שהן מצטברות, היינו נאמר להם שסה"כ הערבויות שלהם תהיינה בסכום הנ"ל, כך שכל אחד מהם יהיה ערב רק למחצית החוב והם סברו, כ"א לחוד כמובן, כי ערבות כל אחד מהם אינה חורגת ממחצית הסכום הנ"ל.

יצויין, שלמרות ה"יריבות" לכאורה שצריכה להיות קיימת בין מנדל לטיטלבאום בהתחשב בטענותיו של האחרון כלפי מנדל, אין מנדל עונה לטענותיו של טיטלבאום בתצהירו מחד, והוא עושה שימוש בתצהירו של טיטלבאום מאידך, תוך התאמות שונות, כאשר לעניין הטענות המשותפות, מהווה תצהירו העתק מדויק של תצהירו של טיטלבאום (ראה לעניין הטענות הנ"ל הנוגעות לערבות סעיפים 7 ו 17 לתצהירו של טיטלבאום וסעיפים זהים בתצהירו של מנדל, סעיפים 6 ו 15).

האמור לעיל וודאי שאינו מוסיף נופך של אמינות לטענותיהם, מה גם שאותו העדר פרוט ש"סובל" ממנו תצהירו של טיטלבאום, מועתק גם אל תצהירו של מנדל.

טיטלבאום אינו יודע למסור פרטים כלשהם שיש בהם כדי לשפוך אור על הטענה, הנוגדת לחלוטין את כתב הערבות: עם מי בא בדברים בבנק על כך שהערבות תהיה ערבות נפרדת, מתי, מדוע נחתם כתב הערבות על ידיו כפי שנחתם, מדוע לא העיר את תשומת לב הבנק לכך מאז ועד להגשת הבקשה והתצהיר התומך בה ולפחות מעת שבנק התרה בו על גובה החוב (אין הכחשה לכך שהבנק פנה אל הנתבעת ו/או הנתבעים לפני הגשת התביעה, כפי המפורט בסעיף 6 לכתב התביעה, הגם שלא צורפו מכתבי הפניה של הבנק).

טענה סתמית זו, מאבדת עוד יותר מתקפה המועט בהתחשב בכך שאין המדובר בסתם אנשים מהרחוב שאינם יודעים על מה הם חותמים (אם יש כאלה בכלל) ואינם מתמצאים בעסקים.

הנתבעים הם בעלי תארים אוניברסיטאיים בראיית חשבון, כלכלה ומנהל עסקים והחברה שהוקמה על ידיהם, הנתבעת, נועדה להלך גדולות בעולם העסקים, כאשר מהות עסקיה היא מתן שירותי חשבות הנהלת חשבונות וניהול פיננסי לחברות שונות באירופה, כפי מכתבם לבנק, מוצג במ/2 (להלן: "מכתב הכוונות").

כבר כתבתי במקרה אחר, בעניין דומה, שיש גבול לטמטום שבית המשפט מוכן לייחס לנתבעים, לבקשתם, כאשר מדובר באנשי עסקים בעלי השכלה כהשכלתם.

 כאמור אין פרוט הולם לטענותיהם של הנתבעים באשר לנסיבות חתימת כתבי הערבות באופן שאינו תואם את הכתוב בהם ודי בכך כדי שלא לקבל את טענותיהם אלה, מה גם שהן "הגנת בדים" על פני הדברים ומכאן קצרה הדרך לקביעה שאין מקום לתת את הרשות להתגונן בטענה האמורה; כלל הוא כי "לא תינתן רשות להתגונן למבקש שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו"

[ ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ פד"י מב(1) עמ' 721 בעמ' 722; ע"א 217/85 מרכז פרץ לרשתות (1971) בע"מ נ' בנק צפון אמריקה בע"מ, פד"י מג(4) עמ' 614 בעמ' 615; ע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה (1973) בע"מ נ'  WARNER HOME VIDEO (U.K.) LTD. פד"י מו(2) עמ' 273 בעמ'  278; ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ ואח' נ. בנק למסחר בע"מ, פד"י מז5 עמ' 133); לעניין האפשרות לדחות בקשת רשות להתגונן בגין היות ההגנה הנטענת "הגנת בדים" ראה: ע"א 356/85 משה מגן נ. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פד"י מא3 עמ '319 בעמ' 322; ע"א 434/86 נאות מרינה בת ים בע"מ ואח' נ. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח', פד"י מג2 עמ' 355; ע"א 1266/91 יעקב קרן נ. בנק איגוד לישראל בע"מ ואח' פד"י מו4 עמ' 193)  ].

הדברים האמורים מתייחסים גם לטענת הנתבעים לפי "נעשה להם מצג" (איזה מצג? על ידי מי? מתי? וכו') לפיו לא תהיה ערבותם, למרות הרשום בה, עולה על סכום מחצית מסכום מסגרת האשראי המאושרת (ראה סעיף 17.4 לתצהיר טיטלבאום והמקבילה לו בתצהיר מנדל).

כל האמור לעיל מקבל משנה תוקף למקרא טענותיהם של הנתבעים על כך שמנדל הופטר מערבותו, שהיא טענה שקרית ממש ככל שנוגעת לתצהירו של מנדל וחסרת שחר ככל שנוגעת לטיטלבאום, הטוען שעקב הפטרו של מנדל יש לפטור אותו גם כן (סעיף 7 לתצהירו של מנדל ו"אישור היתרה" הנספח לו וסעיף 24 לתצהירו של טיטלבאום, המתייחס לאותו מסמך).

מסתבר בחקירתו הנגדית של מנדל כי לא היו דברים מעולם והמסמך הנ"ל מתייחס לחשבונו הפרטי שנפתח גם הוא בסעיף הבנק (עמ' 3 לפרוטוקול שורות 10, 11 ומוצגים במ/6, במ/7).

טיטלבאום טוען גם לכך שהבנק הפר כלפיו חובות נאמנות וגילוי בכך שלא העיר את תשומת לבו למשיכות שביצע מנדל בחשבון.

טענה זו חסרת כל שחר; גם אם הייתי סבור שהבנק צריך להעיר את עינו של אחד מבעלי החשבון למשיכות של שותפו, ואיני משוכנע בכך, נשכח ככל הנראה מטיטלבאום מי הוא בעלי החשבון במקרה זה.

בתצהירו מייחס טיטלבאום את חובות הגילוי של הבנק אליו, כמי שהוא שותף בחשבון (סעיף 16 לתצהירו) אולם טיטלבאום "שוכח" שהבעלים בחשבון הייתה הנתבעת, ואילו מנהלה של הנתבעת היה מנדל, וככל שפעל מנדל בחשבון בשמה של הנתבעת, לא הייתה לבנק כל סיבה לחשוד בו במעילה או בחוסר יושר; ושאלה היא אחרת, מדוע לא בדק טיטלבאום בעצמו את מצב החשבון של החברה, שהיא בבעלותו ומדוע לא שם בעצמו רסן למנדל ומדוע יבוא בטענות ודרישות לבנק במקום לעצמו?

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ