אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 32315/04

החלטה בתיק א 32315/04

תאריך פרסום : 07/04/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
32315-04
16/08/2006
בפני השופט:
קוברסקי דורית

- נגד -
התובע:
תורג'מן שרלס
הנתבע:
1. עיריית תל-אביב
2. מגדל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

התובע עבד כמפנה אשפה אצל הנתבעת מס' 1 (להלן: "העירייה"). הנתבעת מס' 2 (להלן: "מגדל") היא מבטחת שביטחה את העירייה בביטוח חבות מעבידים.

ביום 25.6.99 נפגע התובע בזמן עבודתו כאשר טען מיכל אשפה (להלן: "המיכלון") לרכב לסילוק אשפה. תוך כדי טעינת המיכלון ל"מסרק" שעל משאית פינוי האשפה לצורך שפיכת תוכנו לארגז המשאית נתפסה כף ידו השמאלית של התובע בין המיכלון לבין המסרק ואצבעותיו נפגעו (להלן: "התאונה"). 

התובע הגיש לבית משפט זה תביעה (ת"א 4354/99) לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה (להלן: "התביעה הקודמת"), בטענה שהתאונה הייתה תאונת דרכים כמובנה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק"). הנתבעות היו העירייה ואליהו חברה לביטוח בע"מ (להלן: "אליהו") שביטחה את משאית האשפה בביטוח חובה לפי החוק. העירייה ואליהו טענו שהתאונה לא הייתה תאונת דרכים. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית שעליו לא נחקר בחקירה שכנגד ובעלי הדין טענו טענותיהם - זה שמדובר בתאונת דרכים ואלה שאין מדובר בתאונת דרכים. בפסק הדין סקר בית המשפט (חברתי השופטת א. דודקביץ)  את העובדות שפירט התובע בתצהירו, ניתח את טענות הצדדים ואת המצב המשפטי והגיע למסקנה שהתאונה כפי שנטענה לא הייתה תאונת דרכים מפני שמדובר היה בטעינתו של מטען, דבר המוציא את המקרה מהגדרת "שימוש ברכב מנועי" ועל כן גם מהגדרתה של "תאונת דרכים" כפי שביטויים אלה מוגדרים בסעיף 1 לחוק.  בית המשפט הוסיף ובחן את האפשרות שחלה בעניין החזקה החלוטה המרבה ועשה כן לאור ההלכה שנפסקה ברע"א 8061/95 עוזר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ (3) 532, אולם הגיע למסקנה שעל פי האמור בתצהיר התובע טען התובע את המיכלון לפני שהופעל הכוח המכאני של הרכב לצורך ריקון המיכלון, ובמלים אחרות קבע בית המשפט שאין לפניו אפילו ראשית ראיה לטענה שהכוח המכאני של הרכב הופעל עובר לתאונה.  לפיכך דחה בית המשפט את התביעה הקודמת.

לא הוגש ערעור  על פסק הדין והוא היה לחלוט.

חלפו כשלוש שנים והתובע הגיש את התביעה הנוכחית שבה הוא תובע את העירייה ואת מבטחתה מגדל לפיצויי נזיקין בגין נזקי גוף שאירעו לו בתאונה בטענה לרשלנות של העירייה. הפעם טוענות הנתבעות שמדובר בתאונת דרכים.

בקדם המשפט שנערך ביום 21.12.04 החליט כב' השופט ע. אל-יגון לפצל את הדיון באופן שתחילה תידון שאלת סיווג התאונה - אם תאונת דרכים או תאונה אחרת.

התובע שב והגיש תצהיר בדבר נסיבות התאונה, שבחלקיו הרלוונטיים אינו שונה באופן מהותי מהתצהיר בתביעה הקודמת כפי שצוטט בפסק הדין שם, והוא נחקר בחקירה נגדית. לאחר מכן טענו הצדדים בכתב.

הצדדים ריכזו טיעוניהם בשאלה אם פסק הדין בתביעה הקודמת הוא מעשה בית דין, אם במובן של השתק עילה אם במובן של השתק פלוגתא.

ההנחות העומדות ביסוד טיעוני הנתבעות הן שלוש:

א.     שהתביעה הקודמת נדחתה מהטעם שהתובע לא הוכיח את נסיבות אירוע התאונה.

ב.      שהנתבעות דנן אינן זהות לנתבעות בתביעה הקודמת.

ג.       שמתצהירו וחקירתו של התובע עולה שמדובר בתאונת דרכים.

אני סבורה שאין לקבל הנחות אלו.

א.                 התביעה הקודמת לא נדחתה מפני שהתובע לא הוכיח את נסיבות אירוע התאונה אלא מפני שבית המשפט התרשם מהחומר שהיה לפניו שהתובע לא הוכיח את השימוש בכוח המכאני של המשאית בזמן התאונה ממש. אין מדובר בפסק דין שניתן ללא שמיעת ראיות או ללא ממצא.

ב.                  לא יהיה זה נכון לתאר את הנתבעות שלפניי כאחרות מהנתבעות בתביעה הקודמת. הנתבעת העיקרית היא העירייה שנתבעה הן בתביעה הקודמת הן בתביעה הנוכחית. צירופה של אליהו כנתבעת נוספת בתביעה שלפניי אינו משנה את מהות הדברים, ובוודאי שאין בו כדי להשפיע על טיב הטענות של העירייה.

ג.                   לדעתי אין מקום להכריע בשאלה אם מדובר בתאונת דרכים אם לאו, מפני שבין אם מדובר במעשה בית דין ובין אם לאו (ולדעתי יש לפנינו השתק פלוגתה), עדיין קיימת לנו הדוקטרינה של השתק שיפוטי. דוקטרינה זו מונעת מהעירייה, וכל הבא בנעליה, לטעון טענה הסותרת את טענתה בתביעה הקודמת, במיוחד טענה שעל פיה זכתה בתביעה הקודמת. לעניין זה יש להפנות לפרשת רע"א 4424/04 בית ששון בע"מ ואח' נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ ואח' (פדאור (לא פורסם) 05 (3) 698) , שם ניתח וסקר בית המשפט (מפי כב' השופט גרוניס) את ההלכה וסיכם אותה במלים אלו:

"ההשתק השיפוטי הוגדר במילים אלה על ידי השופטת ד' דורנר:

'בעל דין שטען טענה בהליך אחד וטענתו התקבלה, מושתק מלהתכחש לטענתו גם בהליך נגד יריב אחר (שבעניינו לא נוצר מעשה-בית-דין) ולטעון טענה הפוכה' (ע"א 513/89 Interlego נ' Exin-Lines , פ"ד מח(4) 133 (להלן - פרשת אינטרלגו) 194)...

הטענה בדבר השתק שיפוטי יכולה להתעורר מקום בו אחד מבעלי הדין מעלה טענות עובדתיות או משפטיות סותרות באותו הליך עצמו או בשני הליכים שונים (ניתן לראות באיסור על העלאת טענות עובדתיות חלופיות כנגד אותו בעל דין בכתב טענות אחד משום דוגמה של השתק שיפוטי; האיסור קבוע בתקנה 72(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). התכלית שמאחורי ההשתק השיפוטי היא למנוע פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט וכן להניא מפני ניצולם לרעה של בתי המשפט... בעוד שתורת ההשתק מכוח מצג מתמקדת בצדדים ובמערכת היחסים ביניהם, הרי הדגש בהשתק השיפוטי הינו על היחס בין בעל הדין לבין בית המשפט...

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ