אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 32299/07

החלטה בתיק א 32299/07

תאריך פרסום : 16/08/2009 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב
32299-07
02/10/2008
בפני השופט:
רחל ערקובי

- נגד -
התובע:
טק דטה ישראל (טי די) בע"מ
עו"ד בן שלוש רחל
הנתבע:
סרויה עינב
עו"ד בנאי סובוביץ ענת
החלטה

התובעת עתרה לחייב את הנתבע בתשלום סכום התביעה על יסוד מסמך, שעל פי טענתה הינו ערבותו.

הנתבע טען טענות רבות בין היתר כי המסמך הנחזה להיות כתב ערבות, אינו חתום בחתימתו, והחתימה המתנוססת עליו הינה מזויפת.

לאור זאת, פנה הנתבע למומחה לכתב יד, וביקש כי התובעת תמציא את כתב הערבות המקורי, לשם בדיקת החתימה שבמחלוקת.

התובעת, לאחר שב"כ הצהיר כי כתב הערבות יומצא למומחה, הודיעה כי כתב הערבות המקורי אינו בידיה.

משכך הוגשה הבקשה שבפניי לסילוק התובענה על סף, ובו פרט הנתבע שני נימוקים:

1;         הנתבע טוען כי יש לדחות את התובענה על סף, בהעדר כתב הערבות במקורי על יסוד כלל הראייה הטובה ביותר.

2;         הנתבע טוען, כי המסמך שצורף לכתב התביעה , גם אם יתקבל כראייה, הרי אינו מקנה כל עילה לתובעת, באשר אין המדובר בכתב ערבות לטובת התובעת אלא לטובת צד שלישי אחר.

התובעת בתגובתה, צרפה את תצהירו של מר קובי אזיה, שצפוי להיחתם, לטענתה עם שובו של האחרון ארצה, ולטענתה, בהעדר כתב הערבות המקורי שאבד התובעת יכולה להוכיח את גרסתה, על יסוד עדים, ובכלל זה עדותו של מר קובי אזיה שלדבריו הנתבע חתם בפניו, על כתב הערבות.

כלל הראייה הטובה ביותר;

בע"פ 1242/06 - ניסים צור נ' מדינת ישראל . תק-על 2007(2), 3787, פורס בפנינו ביהמ"ש את הכלל וקובע:


"פירושו של כלל הראייה הטובה ביותר, ביחס למסמכים, הוא כי המבקש להסתמך על תוכנו של מסמך כראייה חייב להגיש לבית המשפט את המסמך המקורי, וזאת מתוך חשש שההעתק אינו נאמן למקור. עם זאת, חריג לכלל זה הוא כי ניתן להוכיח את תוכנו של המסמך בעזרת "ראיות משניות", מקום בו המסמך המקורי אבד או הושמד (ראו ע"א 455/85 קצין התגמולים נ' כספי, פ"ד מב(1) 177, פיסקה 12). סבורני כי במקרים דוגמת זה שלפנינו, יש מקום לצמצם את תחולתו של הכלל, כפי שעמד על כך השופט מ' חשין, בציינו כי:

"מגמה זו של הקלה בדרישה להצגת מקורו של מסמך מתחייבת במציאות ימינו. בעידן הטכנולוגי המואץ שאנו נסחפים עימו, דבקות עיקשת בכלל התובע הצגת מקור דווקא - מקור להבדילו מצילום או מפלט של ראיות אלקטרוניות - יש בו כדי להניח מכשולים בלתי ראויים על דרכו של בעל-דין. אכן, כלל נוקשה הדורש הצגתו של מקור כתנאי מוקדם לקבילות, יכול שישמש מכשול בלתי-ראוי להתפתחות טכנולוגית בתחום המסמכים האלקטרוניים ובתחום הסריקה האלקטרונית" (ע"א 6205/98 אונגר נ' עופר, ניתן ביום 15.7.01, פיסקה 20)."

בת"א (ירושלים) 1192/99 - שדה ראובן נ' עיזבון המנוח טסלר מרדכי ז"ל ואח' תק-מח 2006(3), 2569, , מרחיב כב' השופט דרורי את היריעה ומפרט את ההלכות המנחות בסוגיה זו שבה עסקינן, בעניין כלל הראייה הטובה ביותר וכך הוא קובע:


"החלת "כלל הראיה הטובה ביותר" ביחס למסמכים הובילה לקביעה כי "אין להוכיח תוכנו של מסמך, אלא על ידי הצגת המקור גופו בפני בית המשפט. ראיה משנית לעניין זה פסולה, אלא אם כן קבע בית המשפט בהחלטה מיוחדת אחרת" (קדמי, בעמ' 589; ראה גם: ע"פ 105/51 היועץ המשפטי נ' פלד, פ"ד ו, 783).  וכך כותב כבוד השופט (כתוארו אז) מישאל חשין (פרשת אונגר, בעמ' 84-83), באשר לטעמו של כלל זה:

"לכלל עתיק-יומין זה הועלו הצדקים מהצדקים שונים - רובם ככולם מייסדים עצמם על השכל הישר ועל הניסיון האנושי - ועיקר שבהם הוא (לעניין הוכחתם של מסמכים) כי רק המסמך המקורי - על דרך העיקרון - יכול שיאמר (על עצמו) אמת, את כל האמת ורק את האמת".
במהלך השנים נקבעו על ידי בתי המשפט מספר חריגים לכלל זה, שהתירו - בהתקיימן של נסיבות מסוימות - את הבאתן של ראיות משניות. ראוי לציין כי לבית המשפט יש שיקול דעת רחב בעניין זה (קדמי, בעמ' 597). כך למשל התירו בתי המשפט את הבאתן של ראיות משניות כאשר המסמך המקורי הושמד או אבד (ע"א 455/85 קצין התגמולים נ' כספי, פ"ד מב(1), 177), או כאשר הצגת המסמך המקורי הייתה בלתי אפשרית או כרוכה באי נוחות מרובה (ע"א 1046/90 ברוכיאן נ' כלי, פ"ד מה(5), 345). לדוגמאות נוספות לחריגים ראה: קדמי, בעמ' 600-597. עם השנים, הסתמנה בבתי המשפט מגמה להקל ביישומו של הכלל והחריגים הלכו והתרבו, עד שכב' הנשיא שמגר אמר - באמצע שנות השמונים של המאה שעברה - כי: "יש מבין חכמי המשפט שהתבטאו, כי כל שנותר מכלל הראיה הטובה ביותר הוא, כי המקור של מסמך פרטי (להבדיל ממסמך ציבורי) צריך להיות מוגש לבית המשפט כדי להוכיח תוכנו, אלא אם ניתן להסביר את העדרו של המקור, הא ותו לא" (ע"פ 869/81 שניר נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(4) 169, 206 (להלן - "פרשת שניר"); ההדגשות במקור; ראה גם: קדמי, בעמ' 597; פרשת אונגר, בעמ' 84). יתר על כן, בפרשת אונגר (שם), אמר כב' השופט חשין, כי לדעתו המגמה להקל בדרישה להציג דווקא את המסמך המקורי "מתחייבת במציאות ימינו", וזאת לאור ההתפתחות הטכנולוגית המואצת  מגמה פסיקתית נוספת שניתן לזהות ביחס לכלל האמור, הוא המעבר מראיית הכלל ככלל של קבילות לכלל של מהימנות, וזאת כחלק מתהליך רחב יותר בדיני הראיות של מעבר ממבחני קבילות למבחני מהימנות. וכך כותב כבוד השופט מ' חשין (פרשת אונגר, בעמ' 85):

"הדעה המקובלת בחקיקה בת-זמננו היא, שיש להצמית את כלל הראיה הטובה ביותר ככלל של קבילות התובע הצגתו של "מקור", ולשתול תחתיו כלל הנדרש למהימנות המסתברת של הראיה המוגשת לבית-המשפט - מסמך או כל ראיה אחרת - ולרקע של אותה ראיה......

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ