אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 31310/04

החלטה בתיק א 31310/04

תאריך פרסום : 12/08/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
31310-04
07/04/2005
בפני השופט:
צבי כספי

- נגד -
התובע:
בנק לפיתוח התעשיה בישראל בע"מ
הנתבע:
1. אמן יציקות - בלחץ גבוה (שותפות מוגבלת)
2. חברי חצור - אגודה שיתופית חקלאית בע"מ

החלטה

הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") נטלה הלוואה מהבנק התובע (להלן: "הבנק") לה ערבה הנתבעת מס' 2.

בהגיע מועד פירעון ההלוואה, שעל סכומה אין מחלוקת והוא הסכום הנתבע בתובענה זו ב"סדר דין מקוצר", מסרה הנתבעת לבנק הודעת קיזוז לפיו היא מקזזת את חוב ההלוואה כנגד חוב נטען של הבנק בסך של-.350,000 $, נספח י' לכתב התביעה (להלן: "הודעת הקיזוז").

במאמר מוסגר יצוין כי הודעת הקיזוז מאשרת למעשה את חוב ההלוואה של הנתבעת לבנק ויש בה משום "הודאת בעל דין" אך אין לדבר משמעות לאור כך שאין ההלוואה והסכום הנתבע להחזרה מוכחשים.

בהודעת הקיזוז מציינת הנתבעת את מקור חוב הבנק לה בהמחאת זכות שנעשתה לה על ידי חברה בשם סולבר חצור בע"מ (להלן: "סולבר חצור") נספח ג' לתצהירו של מר מיכה הררי (להלן:  "הררי") התומך בבקשת הנתבעת למתן רשות להתגונן (להלן: "כתב ההמחאה"); יצוין כי הודעת הקיזוז מצורפת גם לתצהירו של הררי כנספח ה'.

הררי משמש כמנכ"ל סולבר חצור והוא גם דירקטור בנתבעת וכן משמש כמנכ"ל של חברה נוספת הקשורה לעניין, סולבר תעשיות בע"מ (להלן: "סולבר תעשיות"; סעיף 1 לתצהירו של הררי ודבריו בעמ' 2 לפרוטוקול באמצע העמוד).

כפי העולה מכתב ההמחאה, זכותה הנטענת של סולבר חצור כנגד הבנק נובעת, לטענתה, מזכותה לקבל החזרי עמלות מיוחדות שקבל ממנה הבנק עבור התחייבותו להעמיד 50% מצרכי המימון של "קבוצת סולבר", התחייבות שלטענתה של סולבר חצור הופרה.

די בכך כדי להסיר מעל הדרך כל טענה לפיה זכותה הנטענת של  סולבר חצור היא בגדר תביעת נזיקין או זכות לפיצוי וכיו"ב.

יאמר עוד שהמונח "קבוצת סולבר" לא הוברר במלואו, אם כי ניתן להניח שהוא כולל את החברות המפורטות בתשקיפים במ/1 ו במ/2 ומכל מקום את סולבר חצור וסולבר תעשיות ובסופו של דבר אין בירור העניין משמעותי שכן מקובל על הכל שהבנק הפסיק להעמיד לקבוצת חצור את האשראי שנדרש לה ואשר העמיד לטובתה קודם לכן, תהא זו אשר תהא, כפי המפורט במכתבי הבנק  נספחים יא' ו יג' לתצהירו של הררי.

ההסכם בין סולבר חצור לבין הבנק בכל הנוגע לתשלום העמלות המיוחדות הוא מוצג במ/1, מפרט את תשלומי העמלות הנ"ל ומועדיהן ותו לא; אין בו איזכור של השירותים שנמסרו או ימסרו על ידי הבנק בגין אותן עמלות; מאידך, מוסכם על הכל  שהבנק נתן לקבוצת סולבר שני שירותים: האחד: מתן שיעור של 50% מהלוואה בסכום של 7.7 מליון דולר למימון רכישת מניות סולבר חצור על ידי סולבר תעשיות  שניתנה לה על ידי קונסורציום של בנקים (סעיפים 17, 18 לתצהיר הררי וסעיף 3 לסיכומי טענות הבנק וראה מוצג במ/4); השירות השני: מתן אשראי לקבוצת סולבר, כאשר לפי טענת הנתבעת מדובר בשיעור של 50% מהאשראי הדרוש  לה, כפי שצוין לעיל (סעיפים 19, 20 לתצהיר הררי) בעוד שהבנק במכתביו הנ"ל מכחיש את השיעור הנ"ל אם כי עולה מסעיף 3 לסיכומי טענותיו כי אכן מדובר במחצית האשראי שנדרש על ידי  קבוצת סולבר חצור; לטעמי, לצרכי בקשה זו, אין לעניין זה משמעות, כל עוד מקובל על הכל שעד למועד מסוים, קרי 22.12.2002, כפי המפורט במכתב הבנק נספח יא' הנ"ל, העמיד הבנק לקבוצת סולבר את האשראי שהיה מקובל עליהם ומאותו מועד הופסק האשראי.

טענתה של סולבר חצור , והיא הועברה (אולי) לנתבעת במסגרת המחאת החוב, היא שהבנק הפר את התחייבויותיו לגבי מתן האשראי, בהפסיקו אותו באופן חד צדדי ועל כן זכאית היא להחזר מלא של העמלות ששילמה לו עד אז, בסך של -.300,000 $.

יכול אני לצאת מתוך הנחה, המקבלת את טענות הנתבעת וסולבר חצור, כי העמלות לפי הסכם העמלות, שולמו עבור העמדת האשראי השוטף הנ"ל על ידי הבנק, ולא כטענת הבנק כי  אלו שולמו עבור ההלוואה לסולבר תעשיות; הנחה זו אינה מסייעת לנתבעת בדרישת הקיזוז.

על פי הסכם העמלות, סכום עמלה של -.200,000 $ שולם לבנק בעת העמדת ההלוואה הנ"ל לרכישת מניות סולבר חצור, דבר המעמיד בסימן שאלה כמובן את טענותיה של זו ושל הנתבעת, אך כאמור, נכון אני להניח שקשירת המועד היא "טכנית".

שני סכומים נוספים בסך כולל של -.100,000 $ שולמו עד לאחר שנה וחצי מהמועד הנ"ל והררי מסכים בעדותו כי עד למועד של שנתיים לאחר העמדת ההלוואה הנ"ל, היינו לאחר תשלום העמלות נשוא התביעה, לא הייתה לו טענה כלפי הבנק באשר לעמידה בהתחייבויותיו לקבוצת סולבר.

כאן נעוץ הכשל  הלוגי בהגנת הנתבעת; הסכם האשראי, שאין לו כאמור ביטוי בכתב, אינו נוקב מועדים, ועל כן, חזקה היא שיכול הבנק לבטלו בכל מועד סביר (ע"א 47/88 מנחם הרשטיק ואח' נ. יכין חק"ל בע"מ, פד"י מז2 עמ' 429); גם אם מדובר בחזקה ניתנת לסתירה או בכלל פרשנות, לא סביר לקבוע שמתן אשראי או הספקת שירות כזה או אחר, לתקופה שלא נקבעה לה מועד סיום, היא לעולמי עד ולא ניתנת לסיום חד צדדי על ידי הספק [ ראה, ה"פ (ת"א) 748/01, סקיולייף ישראל בע"מ  נ. סקיוטק אלחוטית (80) בע"מ, פס"מ תש"ס חלק ב' עמ' 933 והאסמכתאות הנזכרות שם ].

במקרה זה, גם הררי מסכים שאם הבנק  היה מפסיק את האשראי לאחר תום תקופה של 3 שנים, לאחר תשלום כלל העמלות, "...היה לי קשה מאוד לבוא בטענות..." (סוף עמ' 3 לפרוטוקול).

מי שמייצג את הנתבעת ואת קבוצת סולבר, מבין, ולפי אומד דעתו, שלבנק הייתה הזכות לבטל את מתן האשראי, אלא שלטעמו, זכות זו יכול היה הבנק להפעיל רק לאחר גמר תשלומי העמלות.

אם הייתי מקבל את דבריו של הררי "אחד לאחד" הרי שבפועל, אין לסולבר חצור טענה של ממש לגבי עמלות ששולמו בתקופות שהבנק עמד בהתחייבויותיו, שהרי לא ניתן לומר שלא ניתנה התמורה בגין אותן עמלות (דבר זה מעמיד בסימן שאלה את הטענה באשר לעמלה של -.200,000 $ שניתנה, כאמור, במועד מתן הלוואת הרכישה).

אם להתייחס לעובדה שסולבר חצור קבלה שירות חלקי מכך שהבנק העמיד לקבוצת סולבר חצור את האשראי הנ"ל, תקופה של כשנתיים, אזי יתכן ויש לסולבר חצור טענה של ממש על כך שלא קבלה את מלוא התמורה שהייתה אמורה לקבל, והיא זכאית להחזר של עמלות, אך בוודאי שלא להחזר של כלל העמלות (ואני מתעלם משאלת אפשרות של תביעה בגין נזקים שנגרמו, אם נגרמו, שאינה נוגעת לעניין כאן כפי כתב ההמחאה, בלא להתייחס לשאלת "קציבותה" של תביעה כזו).

שאלת ההחזר המגיע לסולבר חצור טעונה אם כן ראיות והערכות וההחזר אינו בגדר של "סכום קצוב"; למעשה, אין הוא בגדר של סכום מוגדר כלשהו, בשלב זה, כאשר הדבר היחיד הנחזה לעין הוא שאם מגיע לסולבר חצור החזר של עמלות הרי שלא מדובר בכלל העמלות ששולמו על ידיה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ