אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 3113/99

החלטה בתיק א 3113/99

תאריך פרסום : 01/10/2009 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום באר שבע
3113-99
21/11/2005
בפני השופט:
גדליה טהר-לב

- נגד -
התובע:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ סניף ההסתדרות
עו"ד טל אדם
הנתבע:
1. זכוכית סלע בע"מ
2. סלע יצחק
3. אבני מרדכי
4. מימון נחום

עו"ד סורני אליאב
החלטה
  1. בהמשך להחלטתי מיום 09.12.04 (עמ' 12 לפרוטוקול) הגישו באי כוחם המלומדים של בעלי הדין את סיכומיהם לעניין התנגדות התובע לסעיפים 3, 4, 5, 6, 8, 9, ו-10 לתצהיריהם בעדות ראשית של הנתבעים 2, 3, ו-4 (להלן, "הנתבעים"). בסיכומי התובע נכתב בטעות, שההתנגדות היא, בין היתר, לסעיף 10 א' לתצהיריהם הנ"ל, אך אין בהם סעיף 10 א', וברי כי הכוונה לסעיף 10. צר לי, שהסיכומים, אשר הגשתם הסתיימה ביום 06.03.05, הובאו ללשכתי לראשונה ביום 07.08.05, דבר שהביא לאיחור במתן החלטה זו.
  1. התנגדות התובע לסעיפים הנ"ל בתצהירי העדות הראשית של הנתבעים מעוגנת בהחלטת חברתי, כב' השופטת חיימוביץ, מיום 04.11.01, בה דחתה את בקשת הנתבעים לתקן את כתב הגנתם. לפי טענת התובע, לאחר מתן ההחלטה הנ"ל, ששללה מן הנתבעים הגנות מסוימות, דין הסעיפים 3, 4, 5, 6, 8, 9 ו-10 לתצהירי הנתבעים בעדות ראשית, העומדים בסתירה להחלטה הנ"ל, להימחק.
  1. הנתבעים אינם מכחישים, שתוכן הסעיפים 3, 4, 5, 6, 8, 9 ו-10 לתצהיריהם הנ"ל הוא במהותו זהה לאותן ההגנות, שביקשו להוסיף בבקשתם רשות לתקן את כתב הגנתם, ואשר נדחו על ידי כב' השופטת חיימוביץ בהחלטתה מיום 04.11.01. תוכן הסעיפים הנ"ל מסתמך על המוצג נ/2, אשר הוצג לראשונה על-ידי התובע עצמו בתור מש/1 במהלך הדיון בבקשת הנתבעים רשות להתגונן ביום 13.12.99 (בבש"א 6505/99) ואף היווה את היסוד לבקשת הנתבעים רשות לתקן את כתב הגנתם (בבש"א 9811/00 ובבש"א 10664/00). המוצג נ/2 מוכתר במילים "תיעוד שיחה" מיום 07.12.95. התובע הציגו במהלך הדיון בבקשת הרשות להגן במטרה לסתור את טענת הנתבעים, שהם ערבו להלוואה בסך 180,000 ש"ח בלבד. הרי, המוצג הנ"ל פותח במילים: "מוצע הסדר לכיסוי החוב של זכוכית סלע כדלקמן: הלוואה ע"ס 380 א' ש"ח לתקופה של 5 שנים בריבית 6% שנתי צמוד מדד" (ראה לענין מטרת הסתמכות התובע על נ/2 את עמ' 3 שורות 9 ו-14 לפרטיכל בת.א. 3113/99).

הנתבעים חפצו לתקן את כתב הגנתם בהתבסס על המשך נ/2, שם כתוב תחת הכותרת "בטחונות": "..2) ישועבד בית של מוטי אבגי ושרה בשווי מלא של 300 א' $..." אילו ניתנה הרשות לתקן את כתב הגנתם, כי אז (לפי הבקשה לתקנו) היו הנתבעים טוענים, שעל מנת שתינתן ההלוואה על ידי התובע (לנתבעת 1, זכוכית סלע בע"מ) ועל מנת שתשתכלל ערבותם של הנתבעים להלוואה זו, היה צורך בשיעבוד ביתם של מוטי (הנתבע 3) ושרה אבגי. ואולם, לפי הטענה, מעולם לא שועבד הבית לתובע ולא השתכללו ההלוואה וערבותם של הנתבעים. ודוק: טענות אלו אינם חלק מהגנתם של הנתבעים, שהרי בסעיפים 5, 6 ו-8 להחלטת כב' השופטת חיימוביץ מיום 04.11.01 נדחתה בקשת הנתבעים כך לתקן את כתב הגנתם.

  1. הכיצד, אם כן, באים הנתבעים היום בסיכומיהם וטוענים, שאין לפסול את הסעיפים 3, 4, 5, 6, 8, 9 ו-10 לתצהיריהם בעדות ראשית, המתבססים על נ/2 ועל ההגנות, שלא הורשו לכלול בכתב הגנתם המתוקן? טענו הנתבעים, שהחלטת ביניים אינה מהווה מעשה בית דין וניתנת לשינוי בין ביוזמת הצדדים ובין בהתנהגותם המאוחרת להחלטה. בנוסף, נטען, שאחרי שהתובע עצמו הביא את נ/2 כראיה, אין ראיה על תנאי וגם הנתבעים רשאים לסמוך את טענותיהם על מסמך זה. הסבירו הנתבעים בסיכומיהם, שאחרי שהתובע הציג את נ/2 כראיה, שצרף לתצהיר מטעמו, יש לראות בכך הסכמה מפורשת או משתמעת לשינוי או ביטול ההחלטה, שדחתה את בקשתם לתקן את כתב הגנתם בטענות הסומכות על אותו המוצג נ/2. לבסוף, נטען, שאם לא יורשה לנתבעים להעיד בתצהיריהם בעדות ראשית על כך, שלא ניתנה ההלוואה, ושלא השתכללה ערבותם, כפי שניתן לראות במסמך נ/2, המשמעות היא, כי התובעים התכוונו להציג מסמך זה כראיה מטעמם ולמנוע מן הנתבעים להסתמך על אותה הראיה. התנהגות כזו, כך נטען, נעדרת תום לב ומהווה שימוש בזכויות דיוניות בניגוד להוראות סעיפים 39 ו-61 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973.
  2. אמנם, נכון הוא, שהחלטת ביניים אינה מהווה מעשה בית דין וניתנת לשינוי [ע"א 3604/02 אוקו נ' שמי, פ"ד נ"ו (4) 505, 508 וגם י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) 774]. ואולם, במה הדברים אמורים? בהחלטה הניתנת לשינוי על ידי הפניה החוזרת לבית המשפט לשנות את החלטתו. עד אשר תשונה או תבוטל החלטת הביניים על ידי בית המשפט שנתנה, הרי החלטה זו שרירה וקיימת ואין ניתן להתעלם ממנה. אמנם, החלטת הביניים יוצרת זכות דיונית, שבעל דין רשאי לוותר עליה וניתן להשאיר בצריך עיון את השאלה, אם ויתור זה יכול להתהוות במשתמע מהתנהגות בעל הדין. זאת, כי כל ויתור צריך להיעשות ביודעין. במקרה הנידון, התובע כבר הציג את המסמך נ/2 במהלך בקשת הנתבעים רשות להתגונן בתור מש/2 במטרה להוכיח, שהיה משא ומתן בעניין מתן הלוואה בסך 380,000 ש"ח ולא לקראת ערבותם של הנתבעים על סך 180,000 ש"ח, בה הודו. בנסיבות אלו אין לומר, שבצירופו אותו המסמך לתצהיר העדות הראשית מטעמו, התובע ויתר ביודעין על החלטת הביניים, שאין הנתבעים רשאים לכלול בהגנתם את הטענה, שההלוואה וערבותם לא השתכללו. גם אין מקום, שהתנהגות התובע בצירופו את נ/2 לתצהיר מטעמו, מחד, ובהתנגדותו להסתמכות הנתבעים על מסמך זה להגנתם, מאידך, לוקה בחוסר תום לב. הרי, במקרה דנן כבר בעת הדיון בבקשת הרשות להתגונן הציג התובע את נספח נ/2 אז מש/2 כראיה. לאחר הצגתו, כאמור, טען התובע, שאין לאפשר לנתבעים לתקן את כתב הגנתם ולסמוך את הגנתם על המסמך הנ"ל. בבש"א 9811/00 ובבש"א 10664/00 (בקשות הנתבעים לתקן את כתב הגנתם) לא נטען, שהתנהגות התובע בהתנגדותו לבקשת תיקון כתב ההגנה לוקה בחוסר תום לב. מה נשתנה עתה, שהמשך הסתמכותו של התובע על המסמך נ/2 ייהפך להתנהגות חסרת תום לב? מתקבל הרושם, שהנתבעים, שלא השכילו לערער על החלטת כב' השופטת חיימוביץ, שדחתה את בקשתם לתקן את כתב הגנתם על בסיס המסמך נ/2, מנסים עתה (בתגובתם להתנגדות התובע לסעיפים בתצהיריהם בעדות ראשית, שמנוגדים להחלטה הנ"ל) להשיג את התוצאות, להן יכלו לקוות, אילו הגישו ערעור (ברשות) על ההחלטה הנ"ל. בזאת לא צלחה דרכם.
  3. לאור כל האמור לעיל, הריני פוסל את הסעיפים 3, 4, 5, 6, 8, 9, ו-10 בתצהירים בעדות ראשית של הנתבעים 2, 3 ו-4 בתיק זה. עניין ההוצאות יישקל בסוף ההליך.
  4. המזכירות תמציא עותק לב"כ המלומדים של בעלי הדין עם אישורי מסירה.

ניתנה היום י"ט בחשון, תשס"ו (21 בנובמבר 2005) בהעדר הצדדים                                                                       

ג. טהר-לב, שופט

003113/99א  134 חיה דמרי

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ