אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 30885/06

החלטה בתיק א 30885/06

תאריך פרסום : 26/03/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
30885-06
29/11/2006
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל

- נגד -
התובע:
ע.ר יצחקי ובניו חברה לבנין ולעבודות ציב
הנתבע:
1. אברהם זיסו
2. אברהם מיכאל

החלטה

בפניי בקשת התובעת (להלן "המבקשת") לתיקון כתב תביעתה בסעיפים 3 ו-26, לאור טענת המשיב 1  שהזמנת השמשיות לא נעשתה על ידו אלא ע"י ברהמס. לטענתה, לאחר חיפוש במסמכיה גילתה את הצעת המחיר ששלחה למשיב 1 המופנית אליו באופן אישי וזו אושרה על ידו בחתימת ידו. ממסמך זה עולה שהמשיב 1, מחויב בתשלום סכום התביעה לא רק מכוח הרמת המסך או בהתנהגותו כנושא משרה בתאגיד, אלא גם מכוח התחייבותו האישית.

לטענתה, התיקון מתייחס רק למשיב 1, מאחר ורק עתה הגיש את כתב הגנתו ולגביו עדין לא התקיים דיון ולא ייגרם כל נזק.

לטענת משיב 1, דין הבקשה להידחות מאחר והוגשה בחוסר תום לב ובתיקון  המבוקש יהיה בכדי לסבך את התובענה.

לטענתו, כתב התביעה, שהוגש כנגד שני מנהליה ובעלי מניותיה של חברת "ברהמס אורינטל פוד", מושתת על עילת "הרמת מסך ההתאגדות".

בסעיף 3 לכתב התביעה, נטען שהשמשיות הותקנו ע"פ הזמנתו של מנהל החברה "ברהמס". מסעיף זה ניתן ללמוד שההזמנה בוצעה ע"י החברה באמצעות מנהלה.

כל שטען בכתב הגנתו, שהפעולות בוצעו על ידו מתוקף תפקידו כמנהל החברה, כמפורט גם בסעיף 3 לכתב התביעה  וכעת מבקשת המבקשת לערוך מקצה שיפורים לאחר שנוכחה שסיכויי תביעתה בעילת הרמת המסך נמוכים.

לגרסתו, המבקשת  מנסה לטעון שההזמנה בוצעה על ידו ולא ע"י החברה, כאשר המילים "מנהל ברהמס" נמחקו והמבקשת הוסיפה טענה, לפיה לא הכירה את החברה אלא אותו בלבד ומולו בוצעה ההזמנה , העבודה והתשלום. דהיינו לחברה לא היה יד בהזמנת השמשיות, אלא לו בלבד, למרות שהעבודה בוצעה בנכס של החברה (המסעדה) ומנוהל ע"י החברה שאף שילמה למבקשת.

לטענתו, התיקון המבוקש יוצר מצב אבסורדי שבו נטענים בכתב התביעה דברים והיפוכם וזאת בניגוד לתקנה 72 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, האוסרת לטעון טענות עובדתיות חלופיות כנגד אותו בעל דין.

לגרסתו, התיקון המבוקש נועד להוסיף עילת תביעה חוזית חדשה כנגדו מכוח המסמך שצורף כנספח א' לבקשה ומאחר ומדובר בתיקון שיש בו משום סתירה לטענות שנטענו בכתב התביעה המקורי ואף אומתו בתצהיר.

דיון

"העקרונות הכללים המנחים את בית-המשפט בסוגיית תיקון כתבי טענות, הן תרומת התיקון ליעילות ההליך המשפטי, ולגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין",(אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, סיגא, עמ' 120).

 סמכות זאת מוקנית לבית-המשפט מכוח תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984:

92. רשות לתקן [97] (תיקון תשנ"א)

בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין.תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות.  

מלשון תקנה זו עולה שכאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית-המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת נעתרים לו ברוחב לב, אך זאת בחריגים.

רע"א 2345/98 - סלים דנגור ו-3 אח' נ' חנוך ליבנה ו-3 אח' . פ"ד נב(3), 427 ,עמ' 431-432.

"מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין - נעתרים לו ברוחב לב (ע"א 3092/90 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי, פ"ד מו(214 (3, רע"א 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"דלט (556 (2). ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכל. חריגים לכלל זה הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש".

החריגים, קרי הסייגים וההגבלות הקשורים במבקש התיקון סובבים סביב התנהגות בעלי הדין טרם הגשת בקשת התיקון, ושיהוי יתר בהגשת בקשת התיקון (329/60 פנחס נ' תעשית אבן וסיד, פ"ד ט 487, 490).

וכן בע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו (3) 214.

"הלכה היא כי בית המשפט מאפשר לתובע לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. ברם, אם לא שוכנע בית המשפט כי בלעדי התיקון לא תבוא הפלוגתא האמיתית לדיון, דין הבקשה להידחות. הגישה הנקוטה על ידינו בכגון דא היא ליברלית ביותר, ולפיה אפשרו תיקונים אף במקרים שבהם כתב התביעה המקורי כלל לא הקים עילה (ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה ששית, 1991,בעמ' 328). כן אפשרו תיקון כתב תביעה בשלבים מתקדמים של הדיונים ואפילו בשלב הערעור. בע"א 721/84(משען נ. מדינת ישראל, פד"י מ"א(1), 748, 755)... לא תמיד יאפשר בית המשפט תיקון כתב תביעה. במקרים שבהם נקט המבקש בשיהוי רב או נהג בחוסר תום לב, לא יעתר בית המשפט לבקשת התיקון. כמו כן לא יאפשר בית המשפט תיקון כתב תביעה אם התיקון ימנע מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש".

על הפלוגתא האמיתית לבוא לדיון בפני בית המשפט, והוא אשר יחליט בעניינה.

הן בכתב התביעה המקורי והן בכתב התביעה המבוקש לתיקון נכתב בסעיף 2: "הנתבעים הינם בעלי מניות בחלקים שווים של חברת "ברהמס אורינטל פוד בע"מ" אשר ניהלה את מסעדת "קוקויה" במרינה בהרצליה".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ