אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 27799/07

החלטה בתיק א 27799/07

תאריך פרסום : 27/12/2007 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
27799-07
16/10/2007
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
בנק המזרחי סניף אשקלון
הנתבע:
1. אלייב בנימין
2. אלייב שימון
3. פיזיילב אליק

החלטה

1.         בפניי בקשת רשות להתגונן מפני תביעה לתשלום חוב בסך של 234,625 ש"ח.

2.         התובע, בנק למשכנתאות ( להלן: "הבנק") העניק הלוואה לבני הזוג שמחה ובלה דוידוב ( להלן: "הלווים") לפי חוזה הלוואה מיום 20.5.2006, לצורך רכישת דירה. ביום 31.5.1996 חתמו הנתבעים על כתב ערבות להחזר ההלוואה. לאחר שההלוואה לא נפרעה, הוגשה תביעה נגד הלווים וניתן נגדם פסק דין ביום 16.10.2005. התביעה הנוכחית הוגשה נגד הנתבעים מכח ערבותם, לאחר שנותר חוב של הלווים שטרם נפרע גם לאחר מכירת דירתם.

3.         הנתבעים 1 ו-2 ( להלן: "הנתבעים") ביקשו למחוק את התביעה על הסף ולחלופין כי תינתן להם רשות להתגונן.

4.         טענתם הראשונה של הנתבעים היא שיש למחוק את התביעה על הסף משום שלא התגבשה עילת התביעה. לדידם, אין כל טענה בכתב התביעה לפיה הנתבעים נדרשו לקיים את ערבותם כמתחייב מהוראות ס' 9(א) לחוזה ההלוואה.

            אין בידי לקבל טענה זו. לפי ס' 8 לחוק הערבות, התשכ"ז- 1967 ( להלן: "החוק" או "חוק הערבות"), חבותו של הערב היא ביחד ולחוד עם החייב העיקרי, ומשלוח דרישה לערב אינו מהווה חלק מעילת התביעה. על כן, כאשר הבנק טען בס' 8 לכתב התביעה כי " הנתבעים חייבים את סכום התביעה לבנק מכח ערבותם להתחייבויות הלווים עפ"י הסכם ההלוואה ...", הוא יצא ידי חובתו וכלל את כל העובדות הבסיסיות הדרושות לצורך עילת התביעה.

אכן, בס' 9(א) לחוזה ההלוואה נקבע כי " הערבים מתחייבים בזה לשלם לבנק מיד על פי דרישתו הראשונה כל סכום שהלווה חייב או יהיה חייב לבנק", אך ברור כי בכתב התביעה אין חובה לציין כל פרט ופרט מתוך חוזה הערבות, ודי בכך שהבנק טען כי הנתבעים חבים  מכח חוזה הערבות, על מנת שישתמע מכך כי מולאו כל התנאים המבססים את עילת התביעה מכח חוזה הערבות. כך למשל, נניח כי בחוזה מסויים מותנית תרופת הפיצויים במשלוח התראה לצד המפר. פשיטא שהתובע יוצא ידי חובתו בכך שהוא טוען בכתב התביעה כי החוזה הופר וכי הוא זכאי לפיצויים, ואין הוא חייב לציין בכתב התביעה כי נשלחה התראה לצד המפר. אם לא נשלחה התראה, אזיי תעמוד טענת הגנה לנתבע, אך זוהי טענה שעליו להעלות בכתב ההגנה, ולא טענה שהתובע צריך להקדים ולכלול בכתב התביעה. ואכן, תקנה 80 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי " אין בעל דין חייב לפרש בכתב הטענות שתנאי מוקדם פלוני הדרוש לעניינו נתקיים; בעל הדין הרוצה לטעון שתנאי כאמור לא נתקיים חייב להעלות טענה זו במפורש בכתב טענותיו הוא, שאם לא כן יהא זה דבר המשתמע מאליו מתוך כל כתב טענות, שכל התנאים המוקדמים הדרושים לעניינו נתקיימו."

יובהר גם, למען הסר ספק, כי בעת חקירתו של הנתבע 1 הוצג מכתב דרישה ששלח הבנק עוד ביום 10.4.2005 לערבים, לפי הכתובות שהיו ברשותו, כך שהבנק הקדים דרישה להגשת התביעה.

הנתבעים מפנים להלכת ע"א 776/80 ישראל בריטיש בנק נ' עזבון נתן ויליאמס ז"ל פ"ד לח(3) 645, כראיה לכך שהדרישה מצד הבנק היא רכיב חיוני לגיבוש עילת התביעה, אך אין הנדון דומה לראיה. בפרשת עזבון ויליאמס ז"ל עמדה על הפרק השאלה מתי קמה עילת התביעה של בנק בגין חוב שלא נקבע מועד לפרעונו, ועל כן נפסק כי הדרישה היא תנאי מעמיד, היוצר את עילת התביעה (שהרי בלא דרישה, החייב אינו יודע מתי עליו לפרוע את החוב). בעניננו, מדובר בחוזה הלוואה כאשר המועד לפרעון תשלומי ההלוואה נקבע מראש, כך שיש לפרוע את ההלוואה מדי חודש בחודשו. ברור שגם בלא דרישה של הבנק, חלה על החייב העיקרי ועל הערבים החובה לפרוע את תשלומי ההלוואה כסדרם, בהיות מועדים אלה ידועים וקבועים מראש בחוזה ההלוואה.

5.         הנתבעים טוענים כי יש למחוק את התביעה על הסף בהיותם ערבים מוגנים. על הנתבעים חלות הוראות תיקון התשנ"ב של חוק הערבות, לפיהן ערב מוגן הוא מי שערב לחיוב בסך של עד 250,000 ש"ח לצורך רכישת דירה. במקרה דנן אמנם ניתנה הלוואה בסך של 295,300 ש"ח, אלא שסך של 72,000 ש"ח מתוך סכום זה מקורו בכספי מדינה, ולכן יש להפחית את הסך האמור מסכום ההלוואה, כך שלמעשה מדובר בערבות לחיוב בסכום של 223,300 ש"ח בלבד.

אין בידי לקבל טענה זו. שאלת מקורם של כספי ההלוואה כלל אינה רלוונטית. מה שקובע הוא שהבנק הוא המלווה של כספים אלה. כעולה מהסכם ההלוואה נספח א' לכתב התביעה, מדובר בחוזה הלוואה אחד, המורכב אמנם ממספר סכומים הנושאים ריבית שונה זו מזו, אך עדיין מבחינה חוזית, הבנק לבדו הוא המלווה, ולמדינה אין כל מעמד לפי חוזה ההלוואה, ולמעשה, אין היא נזכרת כלל בחוזה ההלוואה. הבנק לבדו, ולא המדינה, הוא הנושה לפי חוזה ההלוואה וברור איפוא כי מבחינת הוראותיו של חוק הערבות, הבנק הוא המלווה של כל סכום ההלוואה.

6.         לגופו של ענין טוענים הנתבעים כי דירתם של הלווים נמכרה במסגרת כינוס נכסים והתמורה הועברה לבנק על חשבון החוב, אך אין לעובדה זו כל זכר בכתב התביעה. בלה דוידוב, היא אחותו של הנתבע 1 ובתו של הנתבע 2, מסרה לנתבעים כי הדירה נרכשה ביום 12.4.1996 תמורת סך של 340,840 ש"ח, ההלוואה שנלקחה ביום 31.5.1996 היתה בסך של 295,300 ש"ח והיא שולמה כסדרה עד שגב' דוידוב התגרשה מבעלה ביום 19.7.1999. הדירה נמכרה בשנת 2001 תמורת סך של כ- 79,000 דולר על ידי כונס הנכסים עו"ד נחום בירם, ועל כן גם אם יופחתו מסכום זה עלויות כינוס בסך של 14,000 דולר, די ביתרה שנותרה, בסך של 65,000 דולר, שהיו שווים בשנת 2001 סך של 269,750 ש"ח, כדי לפרוע את חוב ההלוואה.

            על טענה זו משיבה ב"כ הבנק, ובצדק, כי לא ניתן לקבל ברצינות תחשיב שהיא מכנה "חשבון מכולת", שנערך בעלמא, תוך התעלמות מריביות ומפיגורים שהיו לכל אורך תקופת ההלוואה, ואשר לא נערך בידי בעל מקצוע. ואכן, במסגרת גילוי מסמכים מוקדם סיפק הבנק לב"כ הנתבעים דפי חשבון של ההלוואה (נספח ג' לתוספת לבקשת הנתבעים), ומהם עולה באופן ברור וחד משמעי כי הלווים חדלו לפרוע את תשלומי ההלוואה כסדרם כבר בשנת 1997, ודפי החשבון רצופים חיובים חודשיים שלא שולמו. מכאן שאין ממש בטענה כאילו תשלומי ההלוואה נפרעו כסדרם עד ליום 19.7.1999, שכן כבר שנתיים קודם לכן נרשמו מקרים רבים מאוד של אי תשלום. די בעובדה זו לבדה כדי להפריך את החישוב הגס והסתמי שעורכים הנתבעים בבקשתם, היוצא מתוך נקודת המוצא המופרכת בדבר ביצוע תשלומי ההלוואה כסדרם.

7.         ניתן לצפות ממי שמבקש רשות להתגונן מפני תביעתו של בנק בטענות שעניינן תחשיבי חוב כאלה ואחרים, כי ייכבד ויתמוך את טענותיו בחוות דעת של מומחה, דבר שלא נעשה במקרה דנן:

"... טוב יעשה אמנם נתבע המבקש רשות להתגונן אם בנוסף לגרסתו העובדתית יתמוך את חישוביו בחוות דעת מומחה."

ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ   פ"ד מז(5), 133 ,עמ' 140-141.

וראה גם בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין נ' בנק המזרחי   פ"ד מג(2), 172 ,עמ' 175-176:

" בתצהיר התומך בבקשת רשות להתגונן נגד התביעה העלו המבקשים טענות בדבר חיוב בריבית מופרזת, רישומים שגויים בחשבונות, אילוץ הבנק ליטול הלוואות לצורך מימון תכניות חסכון, חיוב בעמלות גבוהות וכדומה טענות. דא עקא: טענות אלה נטענו על דרך הסתם ובאופן כללי והמבקשים לא טרחו לפרט בפרוטרוט פרטי ההגנה לגבי כל עניין ועניין. ... הערכאה הראשונה סמכה על ההלכה המושרשת כי מבקש רשות להתגונן בתביעה בסדר דין מקוצר אינו רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות בתצהירו אלא עליו להיכבד ולהיכנס בתצהירו לפרטי העובדות עליהן הוא מבסס טענות ההגנה שלו. ... אין זה די להפנות אל תביעה אחרת ולחוות דעת חשבונית המצורפת לה, בלי שאותו מומחה יתכבד לאשר בתצהיר פרטי חשבונותיו וחישוביו בתמיכה לבקשת רשות להתגונן,- שרק אז ניתן לבקש לזמן המומחה לחקירה נגדית ולעמוד על נכונות לכאורה של אותם חישובים וכל יתר הפרטים הכלולים בה."

8.         לכך יש להוסיף את העובדה כי לנתבע 1, המצהיר מטעם הנתבעים, לא היה צל של מושג בדבר הנתונים הכלולים בתצהירו, ועדותו, ויותר מדוייק לומר שתיקתו הממושכת בעקבות שאלות בסיסיות שנשאל, היתה מביכה ממש. בנסיבות אלה, הבקשה היתה צריכה להתמך בתצהירה של בלה דוידוב, אשר לטענת הנתבעים היא המקור לידיעתם, וזאת לנוכח הכלל כי אם הנתבע אינו מכיר את העובדות, ראוי לתמוך את הבקשה בתצהירו של מי שהעובדות ידועות לו (ד' בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה מהדורה שביעית ע' 146).

9.         הנתבעים טענו כי הבנק לא מסר להם מסמכים הדרושים להם לשם כלכול הגנתם, והכוונה היא לחומר הנוגע למכירת הדירה בתמורה לסך של 79,000 דולר וחומר הנוגע למה שנעשה עם תקבולי המכירה (ראה מכתב הדרישה  של ב"כ הנתבעים מיום 17.1.2007).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ