אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 2730/04

החלטה בתיק א 2730/04

תאריך פרסום : 18/02/2009 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
2730-04
22/04/2008
בפני השופט:
הרשם אבי זמיר

- נגד -
התובע:
1. הד השפלה ייזום והשקעות בע"מ
2. דקל בנימין

עו"ד י. שפרונג
הנתבע:
1. שידורי עמק חפר - אמצע הדרך בע"מ
2. אורגד אליהו
3. שלג לבן (1986) בע"מ

עו"ד . א. מאירי
עו"ד א. דנציגר
עו"ד ישראל הדר
החלטה

בבש"א 9858/07 עותרים הנתבעים 2 ו-3 למחוק את התביעה כנגדם על הסף, בטענה שהתובע 2 אינו מחזיק בעצמו במניות הנתבעת 1, ולכן אין לו זכות תביעה להסרת הקיפוח. לטענתם, אין בנמצא יפוי כח מטעם התובעת 1, ולכן אין לדעת מהי עמדתה בעניין מכירת מניותיה בנתבעת 1 (הסעד שנתבע בסעיף 5.4 לכתב התביעה).

הנתבעת 1 מצטרפת לעמדה זו.

בבש"א 6874/07 עתרה הנתבעת 1 להורות על סילוק התביעה על הסף ולחלופין מחיקת התובע 2 , וזאת מאותם הטעמים שנטענו בבש"א 9858/07.

במהלך הדיון מיום 9/5/07 הוגש ייפוי כח מטעם התובעת 1.

בהודעתם מיום 9/5/07 (בבש"א 9858/07) טענו הנתבעים 2 ו-3, כי ייפוי הכח מסוייג ומוגבל, ויש בו הגבלות על הרשאת באי כח התובעים לנהל את ההליך בשם התובעת 1.  לפיכך, לטענתם, אין ביפוי הכח בכדי לייתר את עמדתם המקורית.

ראשית, נראה כי תגובה מטעם התובעים הוגשה רק לבש"א 9858/07 (למרות שעל גבי התגובה, מאוזכרת בש"א 6874/07).  במסגרת התגובה, שהוגשה ביום 18/6/07 (כלומר לאחר הדיון שבו הוגש יפוי הכח), צוטטו סעיפים מסויימים מיפוי הכח, ונטען כי אין בו בכדי להגביל את כוחם של התובעים לתבוע בשמה חלק מהסעדים הנתבעים.  מנגד, אין בתגובה התייחסות לטענת הנתבעים לפיה התובע 2 אינו מוסמך להגיש תביעה להסרת קיפוח, מאחר שהוא אינו בעל מניות בנתבעת 1.

בפתח כתב התביעה, נטען כי התובעת 1 מחזיקה ב-28% ממניות הנתבעת 1, והתובע 2 הוא דירקטור של הנתבעת 1 והבעלים של 50% ממניות התובעת 1. 

מנוסח סעיף 1.3 לכתב התביעה, ניתן להסיק, כי הקשר בין הנתבע 2 לנתבעת 1 מתבטא בכך, שהנתבע 2 הוא בעל השליטה בחברת א. אורגד אחזקות בע"מ, המחזיקה במניות הנתבעת 3, והנתבעת 3 מחזיקה ב-56% ממניות הנתבעת 1.

בכתב התביעה נטען, כי הנתבעת 1 נוסדה בחודש פברואר 1996, ועם הקמתה נחתם הסכם יסוד בין הגורמים שהיו בעלי מניותיה באותה תקופה, כשהתובעת 1 החזיקה ב-28% מהון המניות.  בשנת 2000 רכשה הנתבעת 3 את מניות אחת החברות שהחזיקו במניות הנתבעת 1, וזאת באופן שהפך אותה לבעלת 56% מהון המניות, ואת הנתבע 2 לבעל השליטה בנתבעת 1.  התובעים טענו, כי החל מאותו מועד, גרם הנתבע 2 להעסקת עובדים מקרב בני משפחתו, הביא לעושק מיעוט בעלי המניות בנתבעת 1, ערך עיסקאות עם עסקים בשליטת הנתבעים תוך ניגוד אינטרסים , לא מסר לנתבעים נתונים ומסמכים, בניגוד לחובתו על פי חוק החברות והמשיך להחזיק הלוואת בעלים שלא לצורך.

התובעים עתרו למתן פסק דין המצהיר כי הם זכאים לקבל לעיונם את כל ספרי הנהלת החשבונות של הנתבעת 1 ואת ההסכמים בהם היא התקשרה, להורות לנתבעת 1 להשיב להם את הלוואת הבעלים ולהתיר לתובעים לפצל את הסעדים הנתבעים, כך שלאחר קבלת המסמכים המבוקשים יהיו רשאים להגיש תביעה כספית כנגד הנתבעים (סעיפים 5.1-5.3 לכתב התביעה). 

בנוסף, עתרו התובעים- "ליתן כל סעד אחר לשם הסרת קיפוחם של התובעים בחברה, ובכלל זה סעד המחייב את הנתבעים לרכוש את מניותיהם של התובעים בחברה, באופן ובתנאים שיקבעו על ידי בית המשפט הנכבד".

אפשרות הגשתה של תביעה להסרת קיפוח מעוגנת בסעיף 191(א) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 לפיו- "התנהל ענין מעניניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה".

מנוסח הסעיף, ניתן להסיק, כי זכות התביעה להסרת קיפוח מוקנית רק למי שהוא בעל מניות בחברה (לעניין זה ראו ה"פ (תל אביב -יפו) 2113/94 צנה בע"מ נ' פולן בע"מ (25/6/97); ת"א (תל אביב-יפו) 2466/01 חלפון נ' בובלי (29/12/05)).

כאמור, התובע 2 מחזיק ב-50% ממניות התובעת 1, והתובעת 1 מחזיקה ב-28% ממניות הנתבעת 1.   כלומר, התובעת 1 היא בעלת חלק ממניות הנתבעת 1, בעוד שהתובע 2 מחזיק במניות בנתבעת 1 באופן עקיף בלבד, ובאמצעות התובעת 1.

מכאן, כי לתובע 2 אין זכות מוקנית לתבוע סעד בגין הסרת קיפוח, ומבחינה זו, אין משמעות לכך שהוא דירקטור של הנתבעת 1 (כנטען בכתב התביעה ובדיון מיום 23/3/08), שכן על פי נוסחו של סעיף 191(א) לחוק החברות, בית המשפט יתן סעד של הסרת קיפוח או מניעתו, לפי בקשת בעל מניות (להבדיל מנושא משרה או דירקטור).

למעשה, נראה כי גם לצורך קבלת הסעדים האחרים, הרי שהמהלך הנכון מבחינת התובע 2 הוא הגשת תביעה נגזרת, על פי סעיף 194(א) לחוק החברות (ובדיון מיום 23/3/08 הביע ב"כ התובעים כוונה עתידית לנקוט במהלך מעין זה).

הטעם לכך, נעוץ בהבדל המובנה שבין תביעה אישית לתביעה נגזרת-

"הקו המפריד בין תביעה נגזרת לתביעה אישית הנו מיהות בעל עילת התביעה.  כך שכאשר עילת התביעה היא של החברה, תהא זאת תביעה נגזרת, על יסוד הרציונאל שמנהלי החברה, הזכאים לתבוע בשמה, יימנעו מלהגיש תביעה נגד עצמם. לכן יצר המחוקק פלטפורמה עליה יכול לעלות בעל מניות או דירקטור ולטעון בשם החברה לזכויותיה שנפגעו כתוצאה ממעשי או ממחדלי מנהליה. במקרים אלה התובעת האמיתית בהליך היא החברה, ואם בית המשפט יכריע לטובת התובע, הרי שהסעד יזכה את כיס החברה, ולא את כיסו הפרטי של התובע, לפחות לא באופן ישיר. לעומת זאת, כאשר עילת התביעה הישירה היא של בעל ניירות ערך או בעל מניות המיעוט, הרי שעליה להתברר במסגרת תביעה אישית. בענייננו, התביעה האישית של בעל מניות מיעוט היא על דרך תביעת קיפוח לפי סע' 191 לחוק החברות (ראו א' חביב-סגל דיני חברות-לאחר חוק החברות החדש (כרך א', התשנ"ט-1999) (להלן: "חביב-סגל") 602-611; י' בהט חברות-החוק החדש והדין (כרך ב', מהדורה חמישית, תשס"ג-2003) 882ד-882ח)".

(ה"פ (תל אביב-יפו) 746/03 אטינג נ' ספקטור (20/5/04)). 

בהתאם לרציונל זה, נראה שאכן תביעה נגזרת מהווה את הדרך הדיונית הנכונה למימוש זכות התביעה של התובע 2.  לא ברור מהם פני הדברים מבחינה זו, והאם אכן הוחלט להגיש תביעה נגזרת.  מכל מקום, מאחר שלתובע 2 אין מעמד בתביעה הנוכחית, אני מורה על מחיקתו.

אציין, כי תוצאת הדברים אינה קשורה לעובדה, שהתובע 2 מסר ייפוי כח סטנדרטי לבאי כוחו, שעל פני הדברים, מסמיך אותו לנקוט בכל הפעולות המשפטיות במסגרת התביעה, ללא הגבלה של ממש.

לעומת זאת, מעיון ביפוי הכח שנמסר על ידי התובעת 1, ניתן להיווכח כי הפעולות המשפטיות המוסדרות בו, הן מצומצמות בהיקפן ביחס לאלו הגלומות בסעיף הסעדים בכתב התביעה.

בסעיף 1 ליפוי הכח ניתנה לב"כ התובעים סמכות- "לדרוש את החזר הלוואת הבעלים אשר ניתנה על ידי החברה לחברת אמצע הדרך בע"מ, לבחון את קיומם של רווחים לחלוקה בין בעלי מניותיה, לדרוש פרטים חשבונאיים, וכל עניין קשור אחר ו/או הנובע מכך".

סעיפים 2-4 ליפוי הכח מסמיכים את ב"כ התובעים לבצע פעולות הנובעות מאלו המוסדרות בסעיף 1 האמור.

למעשה, סעיף 1 ליפוי הכח משקף את הסעדים שנתבעו בסעיפים 5.1-5.3 לכתב התביעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ