אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 26681/06

החלטה בתיק א 26681/06

תאריך פרסום : 26/05/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
26681-06
04/01/2007
בפני השופט:
ד"ר אחיקם סטולר

- נגד -
התובע:
אמנון גרייצר
עו"ד אלבינצר
הנתבע:
1. כלל חברה לביטוח בע"מ
2. אבנר איגוד לנפגעי רכב בע"מ

עו"ד אלכסנדר דורון
החלטה

1.         בפני בקשה להתיר הבאת ראיות לסתור, בהתאם לסעיף 6 ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק").

2.         בתיק זה מתבררת תביעת הפיצויים, על פי החוק, בגין תאונת דרכים שעבר המשיב, ביום 15.1.01.

3.         התאונה הנ"ל הוכרה כתאונת עבודה; הועדה הרפואית לעררים אשר בדקה התובע בפעם השנייה לאחר עתירתו לביה"ד האזורי לעבודה קבעה כי לתובע נותרה נכות בגין טנטון בשיעור 10%, ובקשר עם הירידה בשמיעה שללה את הקשר הסיבתי בין התאונה לליקוי. כמו כן קבעה וועדה זו נכות בשיעור של 5% בגין שבר קווי של הלמינה לפי סעיף 37 (א') [8]. סך הנכות המשוקללת הועמדה על 14.5%.  

4.         התובע / המבקש מפרט בבקשתו את טענותיו כנגד קביעה זו; לדבריו, קיים פער קיצוני באחוזי הנכות כפי שנקבע על ידי  הוועדה הרפואית מדרג ראשון לבין קביעתה של הוועדה הרפואית לעררים הראשונה. לדעת המבקש פער מהותי זה אינו הגיוני שכן רופאי הוועדות חיוו דעתם בהסתמכם על אותם מסמכים רפואיים ובפער זמן מצומצם בן 4 חודשים לערך בין וועדה לוועדה.

5.         המבקש מוסיף וטוען כי שתי וועדות העררים נתפסו לכלל טעות באשר למנגנון הפגיעה בתאונה בה נפגע, בעיקר משום שהסתמכו על תעודת חדר המיון בה לא מצוינת פגיעת ראש, למרות שבפני המומחה הרפואי מטעמן (פרופ' אטיאס) אכן ציין זאת. זאת ועוד, הוועדות הרפואיות בחרו לאמץ את חוות דעתו של פרופ' אטיאס אף על פי שבפניהן עמדו חוות דעת רפואיות נוספות (מאת ד"ר סאבו ו-ד"ר הלוי), שהתייחסותן לשאלת הקשר הסיבתי שונה מהותית מחוות דעת פרופ' אטיאס.  המבקש איתן בדעתו כי שלילת הקש"ס בעניינו איננה ראויה הן בשל העובדה שאכן כן נחבל בחלקו האחורי של ראשו מהלך תאונת הדרכים, והן מכיוון שהעדפת חוו"ד פרופ' אטיאס אינה מנומקת. מכל האמור יוצא אפוא שאין סיבה לשינויים שחלו בקביעת אחוזי הנכות שנקבעו על ידי רופאי הוועדות הרפואיות.

6.         המשיבים מתנגדים לבקשה. לדבריהם, לא נתקיים כל חריג המצדיק לסטות מן הכלל ולאשר הבאת ראיות לסתירה. המשיבים גורסים כי המבקש לא נפגע בראשו ולא איבד הכרתו מהלך התאונה, ותלונותיו לליקוי באוזניו תמוהה נוכח עברו הרפואי, מה גם שבוועדה הרפואית לעררים בין כל הרופאים הבודקים פסק בין היתר מומחה מתחום אף אוזן גרון, כך שקביעת הוועדה הינה מהימנה ביותר. כמו כן, וועדת העררים אליה חזר התובע לאחר קביעת ביה"ד האזורי לעבודה נימקה ופרטה מדוע נסמכה על קביעת פרופ' אטיאס ולא ד"ר סאבו, בעיקר באשר לשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לתלונות בעניין האוזניים. אין מקום לשיטתם לטענה כי הוועדה הרפואית פעלה באופן לא ראוי או לא מקצועי או שהרכבה היה זהה בשתי ה-"ערכאות" שדנו בתובע, בעיקר לאור העובדה שהוועדה האחרונה פעלה בהתאם להנחיות ביה"ד האזורי לעבודה, ושהמבקש בכבודו ובעצמו מסר לפרופ' אטיאס כי סבל מליקוי שמיעה קודם לתאונה; כמו כן וועדת העררים ציינה כי עיינה בחוו"ד ד"ר סאבו והסבירה את העדפתה לחוו"ד פרופ' אטיאס אשר שלל קש"ס בין התאונה לפגיעת האוזניים.

7.         ההלכה בעניין זה הודגשה בע.א. 5779/90 הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ נגד טיארה, פ"ד מה (4) 77, 82:  

"יש להתיר להביא ראיות לסתור רק אם ראוי הדבר למען עשיית צדק ומטעמים מיוחדים שיירשמו. נוסח זה מצביע על כך, שהתרת הבאת ראיות לסתור מיועדת למקרים מיוחדים וחריגים בלבד. כדוגמה למקרים כאלה יכול לשמש מקרה, בו חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע מאז נקבעה נכותו על ידי הוועדה הרפואית של המוסד ועד לדיון בבית משפט. מקרה אחר הוא, כשלפני הוועדה הרפואית לא היו עובדות רלוואנטיות חשובות, הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם התאונה, ואשר לו היו לפניה, בוודאי היו מביאות לתוצאה שונה (הדגשה אינה במקור- א.ס.). אין זו, כמובן, רשימה ממצה של המקרים בהם יתיר בית המשפט להביא ראיות לסתור, אלא בגדר הדגמה בלבד. אך מה שחשוב להדגיש הוא, שרק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן יותר הדבר. כדי שיותר להביא ראיות לסתור, לא די בעובדה שיש מומחה רפואי או מומחים רפואיים הסוברים אחרת משסבורה הייתה הוועדה הרפואית, אפילו אם הפער בין מה שסבורה הוועדה הרפואית לבין מה שסוברים המומחים הרפואיים הינו גדול. כל המצוי בנושא זה של תביעות על נזקי גוף יודע, עד כמה מקובלת ונפוצה המחלוקת בין מומחים רפואיים, ועד כמה אין קושי למצוא חוות דעת שתהיה שונה ממסקנות הוועדה הרפואית. אם בכל מקרה של קביעה שונה על ידי מומחה רפואי מזו שקבעה הוועדה הרפואית ניתן היה להביא ראיות לסתור - כל מטרת חקיקתו של סעיף 6ב לחסוך את הצורך בהבאת ראיות רפואיות לעניין נכותו של הנפגע הייתה נמצאת מסוכלת. אכן, פסיקתו העקבית של בית משפט זה היא שיש למעט במתן רשות להביא ראיות לסתור על פי הסיפא של סעיף 6ב ולצמצם את ההיתר למקרים נדירים בלבד".

אם חל שינוי במצבו של נפגע מאז נקבעה דרגת נכותו, כלומר, חלה החמרה במצבו או שנתגלתה בו נכות, יצדיק הדבר הבאת ראיות לסתור (רע"א 863/93 התעשייה האווירית לישראל בע"מ נ' קמחי, פ"ד מז(4) 815, 822).

בנוסף, על פרוטוקול הועדה לבטא את הלך מחשבתם של  חבריה, באופן שמאפשר מעקב אחריו. אם לא ניתן לעשות כן, ו/או אם עולה החמרת מצב מוחשית מן התיעוד הרפואי, יש לאפשר הבאת ראיות לסתור (רע"א 4045/01 אדרי נ' איתן חב' לביטוח בע"מ,  ניתן ביום 18.11.01). כך גם בסיטואציה של העדר התייחסות של ממש בהחלטת הועדה לנושא קרדינלי, למשל - הקשר הסיבתי בין התאונה למצב היום (רע"א 6547/04 גונן נ' דולב חב' לביטוח בע"מ, ניתן ביום 12.9.04). באופן דומה, הצטברותם של מספר גורמים - העדר התייחסות לתלונות מן העבר, ציון סעיף ליקוי שגוי והעדר הסבר לפשר השוני בשיעור הנכות בין שתי ועדות - יכולה ליצור "מצב לא ברור", שיצדיק הבאת ראיות לסתור (רע"א 1114/02 אלמקייס נ' המגן חברה לביטוח בע"מ, ניתן ביום 28.5.02).

8.         במקרה שבפניי ניצב תובע אשר נחבל בתאונת דרכים. תובע זה נבדק עוד בחדר המיון ביום התאונה על ידי רופא א.א.ג. שלא מצא סימני חבלה לא בפנים, לא בראש ולא בצוואר. ברי כי לא נמצאה פגיעת אוזניים. הוועדה הרפואית מדרג ראשון של המל"ל אשר בדקה את התובע קבעה 25% נכות בגין ירידה בשמיעה וכן 10% נכות בגין טנטון, ובסה"כ 33% אחוזי נכות משוקללים. אציין כי בוועדה זו לא נכח מומחה א.א.ג. אלא מומחים מתחום האורטופדיה, פנימאות ונוירולוגיה. על החלטת וועדה זו ערער התובע בפני הוועדה לעררים אשר פסקה 10% נכות צמיתה בגין טנטון. בוועדה זו ישב ד"ר סמואל שהינו מומחה א.א.ג.

9.         כאמור לעיל, על החלטת הוועדה לערערים ערער המבקש בפני ביה"ד האזורי לעבודה, אשר פסק להחזרת עניינו, פעם נוספת, בפני וועדה רפואית לערערים. וועדה זו קבעה בסופו של יום כי למבקש נותרו 14.5% נכות, ולמעשה הותירה את החלטת וועדת העררים הקודמת על כנה בתוספת 5% נכות צמיתה בגין שבר קווי של הלמינה. בוועדה זו נכחו אותם רופאים פוסקים שנכחו בערכאתה הראשונה של וועדת העררים, כולל ד"ר סמואל- מומחה א.א.ג.

10.       מעיון בפרוטוקול וועדת הערר השנייה שנתקיימה בעניינו של התובע מפורטים בעמ' 1 סעיף 12 שלל המסמכים אשר עמדו בפני הרופאים הפוסקים. בין היתר מצוין כי מצויה בדיקת שמיעה מיום 18.8.03, חוו"ד א.א.ג מיום 23.9.03, בדיקת שמיעה נוספת מיום 21.1.01 (6 ימים לאחר קרות התאונה), חוו"ד פרופ' אטיאס מיום 18.8.03, חוו"ד ד"ר סאבו מיום 29.6.04 וכן חוו"ד ד"ר הלוי מיום 1.2.04- שלושתם מומחי א.א.ג.

            רופאי הוועדה נתנו למבקש לשטוח את טענותיו ולנמק את סיבת הערעור כעולה מן הפרוטוקול בעמ' 2 סעיפים 19-20. לאחר מכן ניכר כי הרופאים ניהלו דיון מקיף, ענייני וממצה באשר לטענותיו ולאבחונו של התובע. הם תיעדו באופן כרונולוגי את פניות התובע בנוגע לתלונותיו בתחום א.א.ג מיום התאונה ובימים ושבועות שלאחר מכן. הרופאים התייחסו לכל בדיקה שעמדה בפניהם, כך למשל עמדו על תוצאות בדיקות השמיעה השונות שנערכו ביום 21.1.01 וכן ביום 5.2.01 (ראו עמ' 3, ס' 21 לפרוטוקול הוועדה).

            בפרק סיכום ומסקנות מסכמים הרופאים את שלל הבדיקות וחוות הדעת הרפואיות בתחום א.א.ג אשר ניצבו בפניהם. הנ"ל עומדים על תוצאות בדיקות השמיעה מיום 18.8.05 וכן מיום 5.2.01, ומוצאים כי הן דומות. כמו כן מציינים הרופאים כי מחוות דעתו של פרופ' אטיאס עולה שהנבדק דיווח שליקוי השמיעה היה קיים קודם לכן.

            לא מצאתי כי לא עמדו בפני רופאי הוועדה הרפואית מסמכים מהותיים, או שחל איזה שינוי דרסטי במצבו הרפואי של המבקש. נהפוך הוא. שלל מסמכים רפואיים עמדו בפני הרופאים, שמהם עלה כי עקומת השמיעה וסף הדיבור דומים בין שתי הבדיקות הנ"ל משנת 2001 ומשנת 2005.

            כמו כן לא התרשמתי מטיעון המבקש בדבר העדפת רופאי הוועדה את חוו"ד פרופ' אטיאס על פני שאר חוות הדעת. מעבר לכך שלא בנמצא חוו"ד ד"ר הלוי, קשה להעדיף את חוו"ד ד"ר סאבו מיום 29.6.04 אשר מוצאת קש"ס בין התאונה לתלונות ופגיעות התובע, בעוד פרופ' אטיאס שולל טענה זו. למסקנה זו אני מגיע לאור העובדה כי ד"ר סאבו מציין: "בעיון במסמכים הרפואיים שלאחר התאונה, התלונות של ירידה בשמיעה וטנטון מופיעות באופן עקבי. אין תלונות אוטולוגיות בתיקים הרפואיים לפני התאונה..." (חוו"ד ד"ר סאבו, עמ' 1. ההדגשה אינה במקור, א.ס.). קשה ליישב דברים אלו עם העובדה כי המבקש בכבודו ובעצמו דיווח לפרופ' אטיאס כי סבל מליקוי שמיעה טרם התאונה. זאת ועוד, פרופ' אטיאס מציין בחוות דעתו: " לדבריו הומלץ על מכשיר שמיעה, קודם התאונה היו לו בעיות שמיעה בשתי האוזניים... יש צורך בהשגת בדיקת שמיעה קודם התאונה על מנת לעמוד על האפשרות שהייתה החמרה אם כי אני בספק, שכן הליקוי הינו סימטרי ולא מצביע על חבלה. באשר למאפייני הטינטון, שוב המדדים מצביעים אומנם על טנטון אך לא על טינטון טיפוסי מחבלה אקוסטית..." (חוו"ד פרופ' אטיאס, עמ' 1, 4. ההדגשה אינה במקור- א.ס.).  דווקא פרופ' אטיאס מתייחס לשאלת הקש"ס וקובע כי הינה מוטלת בספק רב לאור הממצאים הרפואיים והמעבדתיים העומדים בפניו.

 11.      סיכומו של דבר, לא מצאתי כל דופי באופן פעולתה של הוועדה הרפואית לעררים אשר בדקה בפעם השנייה והנוספת את המבקש. האחרון עבר שלוש ערכאות אשר בדקו את כלל תלונותיו, ובפרט את סוגיית אף אוזן גרון. כמפורט לעיל, הוועדה לגביה מבקש התובע להביא ראיות לסתור עשתה כל שיכלה כדי להגיע לקביעה רפואית הוגנת וצודקת באשר לתובע. נימוקיה עניינים, מפורטים, ומגובים בחומר רפואי ומעבדתי תומך. אני סבור כי דווקא קבלת הבקשה תייתר את סעיף 6 ב' לחוק. לא בכדי קבע המחוקק מנגנונים כה קפדניים להבאת ראיות לסתור, ורק העובר ב-"מסננות" הסעיף יזכה לפונקציה שמעמיד החוק. אין זה ראוי במקרה כמו זה שבפני לנסות לסתור קביעת מומחים רפואיים אך בשל העובדה שמסקנתם אינה תואמת רצון המבקש.

12.           לפיכך אני רואה לנכון לדחות הבקשה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ