אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 25810/04

החלטה בתיק א 25810/04

תאריך פרסום : 01/06/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
25810-04
06/11/2006
בפני השופט:
מארק - הורנצ'יק דליה

- נגד -
התובע:
1. בלדינגר דריה
2. בלדינגר יוסף

עו"ד מיכאל בדנני
הנתבע:
1. עו"ד גיל עודד
2. שפרלינג גיל - גשרי שותפות
3. בנימין קציר
4. עו"ד הוכמן בצלאל
5. ברמן יצחק

עו"ד נועה גבאי
עו"ד דרור זמיר
עו"ד קזס
החלטה

זו בקשה לתיקון כתב התביעה.

1.                  כתב התביעה הוגש ביום 2.3.2004 בטענה כי התובעים הוטעו לחשוב שהנכס שרכשו הינו נכס אשר יש לו קרקע צמודה לבנייה, בעוד שבפועל רק בדיעבד התברר לתובעים לטענתם כי הנכס שנרכש אינו כולל בכלל קרקע צמודה לבנייה ושוויו האמיתי אינו עולה על 139,000 $. טוענים התובעים כי מה שנמכר להם, כפי שהתברר להם בדיעבד, אינו קרקע צמודה אלא רכוש משותף.

2.                  בכתב הגנתם,טענו הנתבעים בין היתר כי אין הם חבים חובת זהירות כלפי התובעים; כי נסח הטאבו ממנו עולה כי מדובר ברכוש משותף כשחלקם של התובעים הוא מחצית החלקה, הוצג להם; וכי אין רלוונטיות להיות השטח צמוד או לא צמוד ואין בכך להשפיע על ערך הנכס.

3.                  בבקשתם, טוענים התובעים כי לאחר הגשת כתב התביעה, ולאחר שכבר הגישו תצהירי עדות ראשית בתיק, ניהלו הם הליך בוררות עם השכנים לחלקה - הליך שלטענתם לא יכלו לצפות בעת הגשת התביעה ושזכרו לא בא בכתב התביעה. טוענים הם כי הליכי הבוררות החלו 15 חודשים לאחר הגשת כתב התביעה. לטענתם, הוספת עניין הליכי הבוררות, העדויות בהם, הפרוטוקולים ופסק הדין לכתב התביעה, חיונים להוכחת טענותיהם בתובענה כאן ולסתירת חוות דעתו של השמאי הנוסף (השמאי ספקטור) שמונה מטעם בית המשפט.

4.                  טוענים התובעים, המבקשים, כי פסק הדין בהליך הבוררות ניתן ביום 12.06.2006.

5.                  מבקשים התובעים להוסיף את ההוצאות שהוציאו לאחר הגשת כתב התביעה, בסך 130,000 ש"ח המתייחסות לשכ"ט של עורך הדין שייצג אותם בעתירות מנהליות ובהליכי הבוררות כולל צו מניעה שהוצא ודיונים מול מנהל מקרקעי ישראל ולשכת המקרקעין.

6.                  לתיקון זה - של הוספת ההוצאות שהוצאו לתשלום לעורכי דין בגין ניהול הליכים אחרים, מתנגדים הנתבעים המשיבים.

7.                  אני מקבלת את ההתנגדות. הבקשה לתיקון כתב התביעה איליו מצורף תצהיר התובעת - היא בקשה לתיקון של שינוי סעדים והוספת סעדים; הסעד האחד הוא הוצאות בגין ההליכים המנהליים והסעד השני הוא הוצאות שכ"ט בגין הבוררות. התובעת טוענת בתצהירה כי הוצאות אלה הוצאו לאחר כתב התביעה ועל כן לא יכלה לכלול אותם בכתב התביעה.

8.                  הכלל הוא כי בסוגית תיקון כתבי טענות, בוחן בית המשפט את תרומת התיקון ליעילות ההליך המשפטי ולגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת (ראה תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984).

9.                  אומנם בתי המשפט נוהגים בליברליות בבקשות לתיקון כתבי טענות על מנת לאפשר לפלוגתאות השנויות באמת במחלוקת לבוא בפני בית המשפט.  ראה: רע"א 330/85 מנחם אלבו ושניים אחרים נ' רבין טקסט תעשיות בע"מ פד"י ל"ט (2), 556. בפסק הדין בעניין אלבו קבע בית המשפט כי רק לאחר שבית המשפט ישיב בחיוב לשאלה אם התיקון מעמיד את הפלוגתא האמיתית לדיון במחלוקת יבחן אם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול אשר פיצוי כספי לא יוכל לתקן אותו. עוד נפסק כי כדי להניח יסוד לקיום התנאי הראשון על מבקש התיקון להראות שדווקא כתב התביעה המתוקן הוא שיעמיד לדיון את הפלוגתא לאמיתה. כדי לבחון זאת על המבקש להראות כי שעה שהגיש את כתב התביעה המקורי הוא טעה טעות כנה ועתה התברר לו שהפלוגתא האמיתית גלומה דווקא בפרטים הכלולים בתיקון המבוקש.

10.              בענייננו, לא עלה בידי המבקשים להראות מהי הפלוגתא האמיתית שנפלה שביאורה מצדיק את התיקון. אין התיקון מבקש להעמיד את הפלוגתאות האמיתיות לדיון שכן התובעים בעצמם מחד מבקשים להסתמך על פסק הבוררות, ולטעון כלפי הנתבעים כי הם זכאים להוצאות ההליכים המנהליים והוצאות הבוררות תוך שאינם מבקשים להעלות כחלק מן הפלוגתאות את תוצאות פסק הבוררות אשר לטענת המשיבים עולה ממנו כי לא  נגרם נזק אלא מקבלים הם בפועל שטח הגדול ב50 מ"ר ממה שרכשו במקור.

11.              טעם נוסף שבשלו לא ראיתי להעתר לבקשה לתיקון כתב תביעה על דרך של הוספת סעד של הוצאות שכ"ט עו"ד בהליכי בוררות ועתירות מנהליות הוא שאין מתקנים כתב טענות מקום שמבקש התיקון השתהה יתר על המידה בבקשתו. לשון תקנה 92 מלמדת כי כאשר בעל הדין מבקש לתקן כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת נעתרים לו אומנם ברוחב לב אולם בית המשפט לוקח בחשבון המקרים בהם נוהגים מבקשי התיקון בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם התיקון שולל מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אילו הייתה מוגשת הבקשה מחדש. יתר על כן הסעדים וההגבלות הקשורים במבקש התיקון סובבים סביב התנהלות בעלי הדין טרם הגשת התיקון, ושיהוי יתר בהגשתו לא יזכה אותם בתיקון. ראה: רע"א 2345/98 סלים דנגור ואח' נ' חנוך ליבנה ואח' פד"י נ"ב (3), 427, בעמ' 431,432.

12.              כך גם שוקל בית המשפט אם להתיר את תיקון כתב התביעה לאור המועד בו מוגשת הבקשה לתיקון. ככל שבעל הדין מאחר בהגשת הבקשה לתיקון של כתב התביעה ללא טעם סביר, כך פוחת הסיכוי שבית המשפט ייעתר לבקשה. הבקשה דנא היא דוגמה לאותם מקרים של שיהוי ניכר. הגשת הבקשה במועד הזה, לא בא, אלא כאמור בה, כדי לתקוף את החלטת השמאי (ספקטור) שמונה על ידי בית המשפט ואשר קבע בחוות דעתו כי לא נגרם נזק לתובעים. הם מבקשים לעקוף את אותה החלטה ולהציג נזקים בדמות הוצאות משפטיות שהיו להם בדרך של הגשת בקשה לתיקון כתב תביעה ולהוסיף נזקים אשר אירעו זמן רב לפני מועד מתן חוות דעת השמאי.  אין המבקשים מאזכרים בבקשתם מתי הוגשה העתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים. המשיבים טוענים כי אלה הוגשו בחודש פברואר 2004.

13.              והעיקר - כאמור תביעת התובעים מתבססת על כך ששילמו 332,000$ עבור נכס עם קרקע צמודה לבנייה בעוד שבפועל ורק בדיעבד התברר להם שהנכס שנרכש לא כולל כלל קרקע צמודה לבנייה. בשל ההפרש הזה תבעו התובעים נזקים שונים אשר ביחס אליהם ניתנה חוות דעת השמאי ספקטור, מטעם בית המשפט. בבקשה לתיקון כתב התביעה מבקשים הם להוסיף הוצאות משפטיות של בוררות ושל העתירה המנהלית מבלי להוסיף פלוגתאות אחרות, מבלי שהם מבקשים לתקן את כתב התביעה בדרך של הוספת הממצאים מפסק הבוררות בתיקון. בנסיבות אלה לא ראיתי להורות על תיקון כתב התביעה כמבוקש.

14.              עם זאת, ככל שיבקשו התובעים לתקן את כתב תביעתם ולהוסיף לפלוגתאות שבמחלוקת באופן שיוחלפו הסעדים בכתב התביעה כך שיהיו תואמים את המצב המשפטי שנוצר בעקבות מתן פסק הבוררות.

15.              לבסוף אדגיש כי התצהיר התומך בבקשה לתיקון כתב התביעה לוקה בכך שאין בו הסבר מדוע העובדות שהוספתן מתבקשת, יש בהם כדי לשפוך אור על הפלוגתאות האמיתיות השנויות במחלוקת. אין בתצהיר הסבר נאות מדוע האמור בכתב התביעה הקיים אינו מעלה אותן ומדוע העובדות החדשות או הנוספות משקפות אותן.  מכל הטעמים האמורים לעיל הבקשה נדחית ואני מחייבת את המבקשים בהוצאות הבקשה בגין שכ"ט עורכי דין באופן שהתובעים ישלמו לנתבעים 3 ו4 סך של 2,000 ש"ח + מע"מ ולנתבעים 1 ו2 סך של 2,000 ש"ח + מע"מ. הסכומים נושאים ריבית והצמדי הפרשה מיום מתן ההחלטה ועד מתן התשלום בפועל.

המזכירות תשגר העתקי החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום י"ד בחשון, תשס"ז (5 בנובמבר 2006) במעמד הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ