אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 24875/03

החלטה בתיק א 24875/03

תאריך פרסום : 19/05/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
24875-03
09/07/2007
בפני השופט:
ס.נ. שריר מיכל

- נגד -
התובע:
יעקב אורן
הנתבע:
1. בורהני דני
2. כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א
3. אבנר אגוד בע"מ - חברה לבטוח

החלטה

1.       התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 30.3.01.

2.       המוסד לביטוח לאומי העריך נכותו הנפשית של התובע כתוצאה מפגיעתו בתאונה הנדונה בשיעור 40% (לאחר הפחתת 10% בגין מצב קודם) בתוספת עפ"י תקנה 15.

          עפ"י סעיף 6 ב' לחוק הפלת"ד מחייבת רק הקביעה הרפואית, דהיינו לתובע, נותרה נכות נפשית בשיעור 40% לצורך התביעה שבפני.

3.       התובע הגיש בקשה למינוי מומחה שיקומי בתחום הפסיכיאטרי ו/או התעסוקתי שנדחתה על ידי בהחלטה מיום 2.4.06 לפיה, לאחר סקירת הפסיקה בנושא, קבעתי כי:

          "בענייננו נכותו של התובע נקבעה ע"י הועדה במל"ל. צודק ב"כ התובע, כי נפגע רשאי לעתור למינוי מומחה שיקומי, לאחר שנקבעה נכותו עפ"י דין.

          יחד עם זאת, בשלב זה, עדותו של התובע לא נשמעה, ואין בפני ביהמ"ש תמונה מלאה על המגבלות התפקודיות להן טוען התובע. לאחר שתהיה בפני ביהמ"ש התמונה המלאה יתכן ויהיה ראוי לשקול מנוי מומחה שיקומי כאמור ברע"א 5124/03 ציון חב' לביטוח בע"מ נ. זועבי (צלטנר, חבות לפיצוי נפגע תאונות דרכים, עמ' 1761)".

4.       כלומר, השהיתי מתן ההחלטה לגופה לאחר שמיעת הראיות אך בשום שלב לא קבעתי, עדיין, בניגוד לטענת ב"כ התובע, כי יש צורך במינוי מומחה כזה.

5.       כאמור בת.א. (ב"ש) 440/88 מסיקה נ. מגדל חב' לביטוח בע"מ  (צלטנר עמ' 656 (ד) ) מפי כב' השופט ריבלין:

          "ביהמ"ש לא ימנה כדבר שבשגרה מומחה כאמור לעניין נושא רפואי שאינו נכות, לרבות דרכי שיקומו של הנפגע. מנוי גורף של מומחים כאלה עשוי לסכל את המטרה העומדת מאחורי הוראת סעיף 6 ב' לחוק הפיצויים הנ"ל.

          ביהמ"ש בוחן את נזקיו של התובע בראיה רחבה וכוללת (ע.א. 516/86 הנ"ל) ובנסיבות המתאימות הוא עשוי למצוא צורך למנות מומחה רפואי או להסתייע בעדות אחרת, בנוסף על הראיה בדבר דרגת הנכות הרפואית שנקבעה עפ"י דין וזאת לעניין מידת התפקוד של הנפגע במומו.

          לעיתים ראוי לדחות את ההכרעה בדבר מנוי מומחה כאמור או בדבר הבאת עדות כזו לשלב מאוחר יותר של המשפט, לאחר שהובאו ראיות שמצביעות על הצורך להאיר את פגיעותיו של הנפגע מזווית שונה מזו המלמדת מן הקביעה בדבר הנכות הרפואית".

6.       לפיכך, לכאורה הוגשה הבקשה פעם נוספת במועדה, אך לא היא. למרות האמור בהחלטתי כי יש צורך כי בפני ביהמ"ש תעמוד תמונה מלאה על המגבלות התפקודיות להן טוען  התובע ולמרות שכאמור לעיל נדרשות "ראיות שמצביעות על הצורך להאיר את פגיעותיו של התובע מזווית שונה מזו המלמדת מן הקביעה בדבר הנכות הרפואית" בחר התובע שלא להעיד איש מלבדו, לרבות בני משפחה שנטען כי עוזרים לו ומחפים על מגבלותיו התפקודיות. עדותו של התובע הינה עדות יחידה של בעל דין כמשמעה ב סעיף 54 לפקודת הראיות וככזו נדרשת לעדותו תמיכה ונשמט מב"כ כי טענת הנתבעים להעדת בני משפחה הינה בתמיכה לעדותו ולא במקומה ועל כן לא היה חל סעיף 54 (2) .

          למותר לציין כי דרישת סעיף 54 לפקודת הראיות נכנסת לתקפה רק אם ניתן ליתן אמון בעדות התובע, שאם לא כן ממילא לא יכולה עדותו לשמש בסיס לקביעות בפסק הדין ובענייננו הפגין התובע מגמתיות ברורה ולא חסך בהאדרת נזקיו.

7.       התובע לא טרח לזמן מעביד להוכחת תפקודו עובר לתאונה והדבר מקבל משנה תוקף לאור אישור המל"ל שהוצג (נ/8) לפיו הוכחה עבודה במשך 22 חודשים בלבד מתוך 109  חדשים וקבלת הבטחת הכנסה, לסירוגין, מאז 1993 (נ/9) כלומר מגיל 21 לאחר שכבר שוחרר מהצבא בשל אי התאמה ואף היה כלוא במשך כשנה.

8.       למרות האמור בהחלטתי מיום 2.4.06 כי: "...התובע בעניינו מחוייב לקבל הטיפול השיקומי לו עתר מהמל"ל, ורק כשזה לא יינתן לו, יוכל לעתור לפיצוי בגין טיפול זה מהנתבעים" לא טרח התובע במשך למעלה מ- 6 שנים מאז התאונה לפנות לשיקום במסגרת המל"ל.

          משלא פנה למל"ל, ממילא גם אם היו מוכחים צרכים שיקומיים, לא היה עולה בידו להוכיח באילו מהם חייבים הנתבעים.

          העובדה כי נקבעה תוספת לנכות לפי תקנה 15 אינה סותרת יכולת שיקום בכוונים אחרים והועדה לא אמורה להפנות התובע לשיקום כשזכות זו מוקנית לו עפ"י דין ותלויה אך ורק בפניתו הוא.

9.       טרונייתו של ב"כ התובע כנגד אי העדת בני המשפחה המעבידים וחוקרים מטעם הנתבעים לאו טענה היא, כי עול ההוכחה גם להוכחת הנזקים היה ונשאר על התובע ובוודאי שאין הנתבעים חייבים להביא עדות לסתור עדויות שלא הובאו.

10.      בהחלטתי מיום 2.4.06 טרחתי וציינתי כי "באשר לעזרת צד ג' לה עותר התובע, הרי שבידי ביהמ"ש הכלים לבחון הצורך בה עם התקדם הדיון".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ