אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 24872/05

החלטה בתיק א 24872/05

תאריך פרסום : 17/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
24872-05
08/11/2006
בפני השופט:
מארק - הורנצ'יק דליה

- נגד -
התובע:
חברת גני יהושע בע"מ
עו"ד עמירם בוברוב
הנתבע:
ולד את קוט בע"מ
עו"ד מרדכי גלוסקה
עו"ד טלי סופרין
החלטה

(בקשה לחיוב התובעות בהפקדת ערובה להוצאות הנתבעת)


      זו בקשת המבקשת לעשות שימוש בסמכות הקבועה בתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ובסעיף 353א' לחוק החברות, התשנ"ט-1999, ולהורות למשיבה להפקיד ערובה לתשלום הוצאות המבקשת במזומן, בערבות בנקאית אוטונומית או באמצעות בטוחה אחרת על פי שיקול דעת בית המשפט.


הצדדים:

      בין המבקשת, חברה עירונית המחזיקה והמנהלת את המתחם הידוע בשם גני יהושע בתל-אביב, לבין המשיבה נחתם ביום 30.10.1995 הסכם שלפיו הוקנתה למשיבה רשות שימוש במבנה הממוקם בסמוך לספורטק לתקופה של 10 שנים, לצורך הפעלת עסק של מסעדה וקיוסק.


      המשיבה התחייבה לשלם למבקשת דמי שימוש מינימליים בסך 210,000 ש"ח בתוספת מע"מ לשנה, צמודים למדד יוני 1995. בהסכם נקבע כי דמי השימוש ישולמו מראש מדי שנה בעבור שנת העסקים הבאה, באמצעות שיקים חודשיים שזמן פירעונם בתחילתו של כל חודש. להבטחת קיום התחייבויותיה מסרה המשיבה למבקשת ערבות על סך 200,000 ש"ח, צמודה למדד.


      ביום 28.03.2000 חתמו הצדדים על תוספת להסכם שבה הסכימו כי דמי השימוש השנתיים יועמדו על סכום של 237,000 ש"ח בתוספת מע"מ, צמודים למדד חודש פברואר 2000. עוד הסכימה המבקשת, במסגרת התוספת, לוותר על חלק מחובה של המשיבה ולהעמיד את יתרתו על 437,694 ש"ח נכון ליום 20.03.2000. תקופת הרשות הוארכה לפרק זמן נוסף של 19 חודשים.


      בתובענה הראשית, טוענת המבקשת כי המשיבה הפרה את ההסכם ולא שילמה את מלוא דמי השימוש, ולפיכך חילטה את הערבות הבנקאית, ביטלה את ההסכם בתאריך 07.06.2004 והגישה תביעה לפינוי ולתשלום החוב שנצבר עד להגשת התביעה, בסדר דין מקוצר. המבקשת טענה כי המשיבה הפרה את ההסכם והתוספת מספר הפרות יסודיות אשר יש בכל אחת מהן כדי להקנות לה את הזכות לבטל את ההסכם ולדרוש את סילוק ידה של המשיבה מהמבנה. בין היתר טוענת המבקשת כי המשיבה לא שילמה את דמי השימוש המינימליים במועדם, לא המציאה ערבות בנקאית תחת הערבות שחולטה והעבירה את ניהול העסק לצד ג', בניגוד להוראות ההסכם, ומבלי שקיבלה את הסכמתה המפורשת.

המבקשת מדגישה העובדה כי נתנה למשיבה ארכות לתיקון ההפרות אולם המשיבה לא ניצלה ההזדמנויות שניתנו לה, ולא תיקנה ההפרות.


      מנגד, טוענת המשיבה כי בין הצדדים נכרת הסכם בעל פה אשר לפיו שונו תנאי התשלום שנקבעו בהסכם, באופן שהמערערת היתה רשאית לשלם את דמי השימוש בדיעבד ובתשלומים, שלא על פי הוראות ההסכם. גם שיעור ריבית הפיגורים הופחת בהסכם שבעל פה. עוד טוענת המשיבה כי המבקשת הפרה את ההסכם הפרה יסודית כשהתירה לגופים אחרים למכור מזון ומשקאות באזור הספורטק שבו נמצא המבנה.


טענות הצדדים בבקשה זו:

      המבקשת טוענת כי במקרה דנן, לא רק שהמשיבה לא הוכיחה כי ביכולתה לשלם הוצאות המשפט, אלא הוכח דווקא כי אין ביכולתה לעשות כן. לדידה, אין למשיבה פעילות עסקית כלשהי למעט הפעלת בית הקפה והמזנון בגני יהושע. המבקשת מדגישה כי המשיבה תחדל להפעיל את בית הקפה והמזנון לא יאוחר מתאריך 31.05.2007.


      המבקשת טוענת כי לאור האמור לעיל, קיים חשש ממשי כי עד שיסתיים ברור התובענה, לא תהיה למשיבה פעילות עסקית כלשהי, והמבקשת תעמוד בפני שוקת שבורה אם תידחה התביעה והמשיבה תחויב בהוצאות משפט.


      מנגד, המשיבה טוענת כי בהטלת ערובה עליה יש כדי לפגוע בזכות הקניין שלה. לדידה, במידה ובית המשפט הנכבד יורה שעליה להפקיד ערובה, עלול הדבר לפגוע בזכות הגישה שלה לערכאות - זכות שגם הוכרה כזכות יסוד - זכות קניינית. טוענת המשיבה כי המבקשת מתנהגת שלא בתום-לב ובדרך מקובלת, שכן דרישתה של המבקשת כי שיקולים כלכליים-עסקיים יעמדו כיום למשיבה לרועץ וימנעו ממנה את יומה בבית המשפט.


      לטענת המשיבה מי שפגע פגיעה קשה במשיבה ועסקיה היא המבקשת בהתירה פעילות מתחרה לעסקיה של המשיבה במרחבי פארק גני יהושע, זאת בניגוד להסכם בין הצדדים. לדידה, כעת טוענת המבקשת כי המשיבה נמצאת בקשיים כלכליים.


      בתשובתה, טוענת המבקשת כי הזכות לפנות לבית המשפט אינה מוחלטת ובלתי מוגבלת. כנגדה עומדת החובה מוטלת על תובעת, שהיא חברה בע"מ.

בנוסף, טוענת המבקשת כי המשיבה לא קיימה אחר הוראות פסק הדין, לא פינתה את המבנים ולא שילמה את הסכומים שנקבעו בפסק הדין. לדידה, המשיבה אינה משלמת את דמי השכירות המינימליים(בסך 25,000 ש"ח), וחובה בגינם בלבד עולה על סך של 390,000 ש"ח.


דיון בבקשה:

אכריע בשאלה כדלהלן, וכבר אומר דינה להתקבל.


סעיף 353א' לחוק החברות, התשנ"ט-1999,כולל הוראה ספציפית ביחס להפקדת ערובה לשם הבטחת הוצאות הנתבע, מקום בו התובעת הינה חברה או חברת חוץ, כאמור:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ