אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 2434/07

החלטה בתיק א 2434/07

תאריך פרסום : 22/02/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
2434-07,19586-07,21981-07
14/12/2007
בפני השופט:
אבי זמיר

- נגד -
התובע:
Davina Ltd.
עו"ד מאיר
הנתבע:
1. איליה כץ
2. רונן קריסטל

עו"ד נפתלי
עו"ד שרף
החלטה

לפניי שתי בקשות לחיוב התובעת בהפקדת ערובה.

בש"א 19586/07 הוגשה מטעם הנתבע מס' 1 ובש"א 21981/07 הוגשה מטעם הנתבע מס' 2.

במסגרת תגובתה לבש"א 21981/07 התנגדה התובעת לבקשה, ואילו במסגרת בש"א 19586/07 הציעה התובעת כי מתוך הערבונות שהפקידה במסגרת הליכי הביניים, ייוחד סכום של 20,000 ש"ח כערובה להוצאות הנתבע מס' 1 בהליך.

סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע- "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

הוראה זו מקנה לבית המשפט שיקול דעת נרחב להורות לחברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע, אלא אם כן נסיבות העניין אינן מצדיקות זאת, או שהחברה-התובעת הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות ההליך. בהתאם לכך, נקבע כי על החברה מוטל הנטל להוכיח כי ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע, ככל שהנתבע יזכה בהליך, וזאת בהתחשב בכך שהמידע הרלבנטי לגבי מצבה הכלכלי מצוי, בראש ובראשונה, ברשות החברה עצמה (בש"א (חיפה) 6191/04 Polska Zegluga Morska נ' החברה לנאמנות של בנק איגוד בע"מ, תק-מח 2006(1) 1212; בש"א (חיפה) 8988/06 כרמל אולפנים בע"מ נ' תעשיות אלקטרוכימיות, תק-מח 2006(4) 8216; בש"א (חיפה) 14353/06 מירוני נ' מאפית אריאל בע"מ, תק-מח 2007(1) 286; בש"א (מחוזי י-ם) 5517/07 מדינת ישראל נ' באמונה בע"מ, 8.8.07).

כידוע, אחד הפרמטרים הנשקלים במסגרת בחינת הצורך בחיוב תובע בערובה, הוא סיכויי התביעה.  בכתב התביעה נטען, כי התובעת השקיעה סכום של 500,000$ בפרוייקט מסויים, אך בניגוד למוסכם, לא הוקצו לה מניותיה של חברה אוקראינית מסויימת, וכן לא הועבר לה חלקה ברווחי הפרוייקט. התביעה מבוססת על עילות מכוח דיני החוזים, הנזיקין ועשיית עושר. 

על פני הדברים, כתב התביעה מתאר מסכת עובדתית מורכבת, וכנגד הנתבעים מופנות טענות לא-פשוטות, שלפיהן הם פעלו בתרמית ובחוסר תום לב, במסגרת התקשרותם ההסכמית עם התובעת.  בשלב זה, אין בכוונתי להביע עמדה נחרצת בנוגע למהות התביעה, אך מה שברור הוא, שאין אינדיקציה לכאורית לכך שסיכויי התביעה הינם נמוכים.

עם זאת, קיימים נתונים אחרים המעידים על הצורך בחיוב התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה. אין מחלוקת, כי התובעת הינה חברת-חוץ, שהתאגדה באיי הבתולה הבריטיים (תעודת ההתאגדות של התובעת צורפה כנספח ח' לתגובתה).

התובעת צירפה לתגובתה, תצהיר מטעם מר אמיר מקוב, שעל פי הנטען, שימש כיועץ ההשקעות של התובעת בתקופה הרלבנטית לתביעה, והיה מעורב באופן ישיר במרבית האירועים נשוא התביעה (יש לציין, כי התצהיר קצר באורכו ביחס לתגובה עצמה, וטענות רבות המופיעות בתגובה, אינן נתמכות בו).

התובעת טוענת, כי מצבה הפיננסי איתן, ומאפשר לה לשאת בתשלום הוצאות הנתבעים, ככל שייפסקו לחובתה. לטענתה, במסגרת ההליך הנוכחי, היא נדרשה להפקיד ערובות כספיות שונות, והפקידה אותן ללא כל קושי.

בנוסף, טוענת התובעת, כי קיימת לזכותה יתרה בסכום של למעלה מ-800,000$, המופקד בקרן המנוהלת על ידי בנק ההשקעות J.P. Morgan , וצירפה העתק של אישור היתרה לסוף חודש אוגוסט 2007 (נספח ט').

התובעת טוענת, כי סכום כספי זה, למרות שאינו מופקד בישראל, מהווה ראייה לכך שהתובעת אינה "יצור ערטילאי" שקיומו מוטל בספק, אלא המדובר בתאגיד המבצע השקעות שונות בצורה שוטפת.

מעיון באישור היתרה שצורף, ניתן להיווכח כי הקרן האמורה מנוהלת בסניף בנק המצוי באיי קיימן, ומעבר אליו, לא צורף אישור כלשהו המעיד על קיומם של נכסים נוספים, בארץ או בחו"ל.

הרושם שמתקבל הוא, שלא הוצגו נתונים פוזיטיביים וממשיים המעידים על כך שמצבה הכלכלי של התובעת הוא איתן מספיק על מנת להפיג את החשש שהיא תתקשה לשלם את הוצאות הנתבעים, ככל שתחוייב בהן. בנוסף, קיימת עמימות מסויימת בדבר זהות בעלי מניותיה של התובעת, וגם היא מהווה שיקול המצדיק את הבטחת הוצאות הנתבעים על דרך חיוב התובעת בערובה.

אציין, כי בניגוד לעמדת התובעת בבש"א 19586/07, העירבונות שהפקידה במסגרת הבקשה לעיכוב יציאה מהארץ והבקשה להטלת עיקול, אינם יכולים להוות תחליף לערובה להבטחת הוצאות הנתבעים, ולכן אין הצדקה לייחד סכום מסויים מתוכם לצורך זה.

לפיכך, ולאור המתווה הנורמטיבי שהובא קודם, הבקשה מתקבלת.

בכתב התביעה, עתרה התובעת לחייב את הנתבעים בתשלום סכום של 4,070,925 ש"ח, ובהתחשב, בין היתר, בסכום זה, אני סבור כי מן הראוי לחייב את התובעת בהפקדת ערובה בסכום של 50,000 ש"ח להבטחת הוצאותיו של כל נתבע (בנפרד).

הערובה תופקד, בתוך 30 ימים, על דרך הפקדת מזומן או ערבות בנקאית צמודה למדד, ללא הגבלת זמן.

ניתנה היום ה' בטבת, תשס"ח (14 בדצמבר 2007) בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ