אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 24242/06

החלטה בתיק א 24242/06

תאריך פרסום : 24/04/2008 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
24242-06,161621-06
08/06/2006
בפני השופט:
סובל משה

- נגד -
התובע:
1. תנעמי מיכאל
2. אליעזר ברקוביץ'

הנתבע:
יהב שלום
החלטה

1.         זוהי בקשת המבקשים לסילוק התביעה על הסף ולחילופין למחיקת כותרת.

התנאים לסילוק תובענה על הסף מוסדרים בתקנה 100 ובתקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד -1984 ק"ת 4685.(להלן: ה"תקנות").

לטענת המבקשים יש לסלק התביעה על הסף מחמת התיישנות ומפאת חוסר עילה כפי שיפורט בהמשך.

2.         מנגד טוען המשיב כי כל עוד לא הופטר החייב העיקרי מערבותו, חזקה על הערבים כי ערבותם עומדת בתוקף. ניסיונם להיפטר מערבותם מצריך הבאת ראיות, שאין מקומו בשלב זה.

כמו כן טוען המשיב כי עצם העובדה ששטר החוב איננו מוזכר בהסכם השכירות מעיד על הסכמות שהיו בין הצדדים ושהינם מעבר לאמור בהסכם השכירות, ועל כך כי ניתן בתנאי הסכמה כלליים לרבות הבטחה כללית של ההתקשרות בין המשיב לחייבים העיקריים. לפיכך על המבקשים להוכיח במדויק את המוסכם בין המשיב לחייבים העיקריים.

לסיום טוען המשיב כי עצם העובדה ששטר  החוב מצוי בידיו, מעיד כי הוא ממשיך לשמש כבטוחה וכערבות להתקשרויות המשיב עם הנתבעים הן בתקופת ההסכם המקורי, הן בתקופת ההמשך ואף ליתר ההתקשרויות שנעשו בין הצדדים.

3.         בספרו של הנשיא א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה שביעית עמ' 83 , נאמר כי "על מנת לברר אם עובדות מסוימות מקימות עילה לזכות התובע יש לבדוק מהו המקור החוקי המקנה זכות תביעה לתובע. על ביהמ"ש להניח כי העובדות המונחות לפניו בכתב התביעה הנו נכונות, ותחת הנחה זאת לבדוק האם הסעד מגיע לתובע. ראוי להזכיר את דבריו של כבוד השופט זוסמן בע"א 167/63 ג'ראח נ' ג'ראח, פ"ד י 2617,2624, לפיהם :

"הדיבור 'עילת התביעה' ( cause of action ) אינו חד-משמעי, ומשהוגדר, אין כוח ההגדרה יפה אלא לעניין פלוני בלבד".

4.         טענות המשיב, מעבר לעובדה כי הן אינן מתמודדות עם טענות המבקשים גופן, לכל הפחות מוסיפות על כתב התביעה אם לא סותרות אותו. עפ"י ההלכה עילת התביעה נבחנת עפ"י האמור בכתב התביעה ונספחיו, ולא ניתן למשיב ל"שדרג" ולהרחיב את עילת תביעתו באמצעות תגובה לסילוק על הסף.

לגופן של טענות המבקשת, באשר לטענת ההתיישנות, לערב עומדת טענת התיישנות כפולה : הן כלפי החייב העיקרי והן כלפיו כערב (סע' 7 (ב) לחוק הערבות , תשכ"ז- 1967).  וכפי שטען ב"כ המבקשים בכתב התשובה לתגובה, בהפנותו לספרו של המלומד פרופ' לרנר, דיני שטרות, בעמ' 107-108, כי שטר חוב לביטחון תפל מעצם טבעו לעסקת היסוד ולא ניתן לתבוע על פי העילה השטרית בשטר החוב לביטחון אלא אם הייתה הפרה של עסקת היסוד. ועל כן יש למנות את תקופת ההתיישנות מיום הפרת עסקת היסוד.

5.         מעיון בכתב התביעה ונספחיו עולה כי עניינה של התביעה בהסכם שכירות שבין המשיב לנתבעים 1 ו 2.

עפ"י כתב התביעה,חתם הנתבע 1, לשם קיום התחייבויותיו כשוכר על פי הסכם השכירות לגבי חנות 105, בין היתר על שטר חוב בסך 15,000 ש"ח. המבקשים חתמו על גבי השטר הנ"ל כערבים.

הן שטר החוב והן הסכם השכירות נחתמו ביום 16.2.98.

עילת התביעה כנגד המבקשים הינה מכוח ערבותם בשטר הבטחון להתחייבויותיו של השוכר עפ"י חוזה השכירות.

עפ"י סע' 4 להסכם השכירות, נספח א' לכתב התביעה, תקופת השכירות הינה מיום 1.3.98 ועד ליום 28.2.99, וזהו היום בו נולדה עילת התביעה. 

מעבר לכך, סע' 16 א להסכם השכירות קובע כי להבטחת ביצוע התחייבות  השוכרים עפ"י חוזה זה הופקד שטר חוב בסך 50,000 ש"ח . אין כל התייחסות לשטר החוב בסך 15,000 ש"ח בגינו נתבעים המבקשים.

סע' 20 להסכם השכירות קובע כי לשוכרים אופציה להאריך את תקופת השכירות בשנתיים בתנאי שיקוימו מספר תנאים, אשר הרלוונטיים לעניינינו הם שניים:  האחד, הוא חתימת חוזה שכירות חדש לתקופת האופציה 60 יום לפני תום תקופת השכירות והשני כי יעודכנו ויחודשו הביטחונות.

בפועל תקופת השכירות הסתיימה ביום 15.7.99 עפ"י הסכם סיום תקופת השכירות והאופציה, נספח ד' לכתב התביעה.

משלא הוצג חידוש הביטחונות בקשר עם תקופת האופציה, הרי ששטר החוב עליו חתומים המבקשים עומד בתוקפו רק בקשר עם תקופת השכירות המקורית אשר הסתיימה ביום 28.2.99, כך עולה מכתב התביעה ואף מתגובתו של ב"כ המשיב לא עולה אחרת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ