אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 23951/06

החלטה בתיק א 23951/06

תאריך פרסום : 24/01/2008 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
23951-06,161834-06
08/11/2006
בפני השופט:
צבי כספי

- נגד -
התובע:
1. ראובן גבריאלי
2. מרים גבריאלי

הנתבע:
1. אייל שכטר
2. אליז שכטר- המבקשת
3. דבורה ורה פסיה שכטר

החלטה

התובעים השכירו בית מגורים לנתבעת מס' 2 (להלן: "הנתבעת") ולבעלה, או מי שהיה בעלה, הוא הנתבע מס' 1, כפי החוזה נספח א' לכתב התביעה שהוגש ב"סדר דין מקוצר" (להלן: "הבית", "החוזה" ו "השוכרים" בהתאמה).

לפי סעיף 8.1 לחוזה, היה על השוכרים לשלם לתובעים סכום של -.9,000 $ לחודש, בגין שכירות הבית החל מיום 7.7.05 ובשיעורים משתנים מידי שנה ועד ליום 7.7.2008.

סעיף 32 לחוזה קובע פיצוי מוסכם בגין כל "הפרה יסודית" של החוזה בסכום של

-.50,000 $ (להלן: "סכום הפיצוי"); יאמר כבר בשלב זה, ובכך מקדים אני אולי במעט את המאוחר, שסעיף 32 הנ"ל הוא בגדר של "תניה גורפת" כפי המינוח בספרה של המלומדת ג. שלו, "דיני חוזים" מה' 2 בעמ' 596 ועל כן נראה לכאורה שאין בסכום הפיצוי "יחס סביר" בין הפיצוי המוסכם לבין נזק צפוי ועל כן חל על סכום הפיצוי דין הפחתה לפי תנאי סעיף 15(ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תש"ל - 1970 [ להלן: "חוק התרופות"; ראה: ע"א 4481/90 ישראל אהרון ואח' נ.  ג. פרץ מ. בן גיאת חברה להנדסה ובנין בע"מ ואח', פד"י מז3 עמ' 427 (להלן: "פסק בן גיאת") ].

עוד יצוין שהעובדה שבסעיף 30 לחוזה נזכרים מספר סעיפים כ"תנאים וסעיפים יסודיים" שהפרתם יוצרת "הפרה יסודית", אינה שוללת את הקביעה שסעיף 32 הנ"ל הוא בגדר "תניה גורפת", אפילו היו הסעיפים הנזכרים שם בגדר הסעיפים היחידים שהפרתם היא "הפרה יסודית" ("פסק בן גיאת" בעמ' 434) מה עוד שלא נקבע שרק הפרה של אותם סעיפים יסודיים היא בגדר של "הפרה יסודית" (טענת התובעים  בסעיף 17 לסיכומיהם בהקשר לכך כאילו כך נקבע בסעיף 32 לחוזה אינה נכונה עובדתית).

לפי סעיפים 7 ו 8 לכתב התביעה, החל מחודש אוקטובר 2005 חדלו השוכרים מלשלם את דמי השכירות המגיעים מהם בגין שכירות הבית, ובכך הפרו את החוזה הפרה יסודית.

לגישת התובעים זכאים הם לתשלום מלוא דמי השכירות, בגין כל תקופת השכירות, וזאת לפי המפורט בסעיף 26.1 לחוזה, לפיו, לטענתם, אין השוכרים רשאים להפסיק את השכירות לפני תום תקופת השכירות ואם יעשו כן, הם מחויבים במלא תשלום דמי השכירות.

אין חולק על כך שבמקביל להפסקת תשלום דמי השכירות, עובר לתחילת חודש אוקטובר 2005, פינו השוכרים את הבית והפסיקו את השימוש בו (חקירתה הנגדית של הנתבעת וראה גם סעיף 5 לסיכומי טענות התובעים).

התביעה היא כאמור לתשלום מלא דמי השכירות בגין שכירות הבית, תביעה שצומצמה לתקופה של ששה חודשים "משיקולי אגרה" וכן לתשלום סכום הפיצוי וזאת בנוסף לתשלומים בסכום כולל של -.54,000 $, אשר נתבעו על ידי התובעים על פי שני שטרי חוב בסך של -.27,000 $, שהוגשו לביצוע נגד השוכרים בלשכת ההוצאה לפועל (להלן: "השטרות" ו "סכום השטרות" בהתאמה; סעיף 16 לכתב התביעה; ראה נספחים ב' ו ג' לכתב התביעה).

לא פרשו התובעים בגדר מה נתבע סכום השטרות אולם נראה שהוא מבטא עלות של ששה חודשי שכירות על פי סכומו וכן מכך שסכום הפיצוי נתבע במפורש ובנפרד (ראה סעיף 27.1 לחוזה).

להגנתה טענה הנתבעת שתי טענות בלבד: האחת, שהתובעים לא פעלו, או לא פעלו כראוי או באופן סביר, למציאת שוכרים חלופיים ובכך הפרו את חובתם להקטין את נזקיהם כפי סעיף 14(א) לחוק התרופות; השנייה להקטנת סכום הפיצוי המוסכם לפי סעיף 15(א) לחוק התרופות.

אכן, יש ממש בטענת התובעים לפיה התביעה לתשלום מלא דמי השכירות אינה בגדר של תביעת פיצוי לנזק ועל כן אין לה דין הקטנה לפי סעיף 15(א) הנ"ל (סעיף 12 לסיכומי טענות התובעים); מאידך, ראייתם באספקט הזה, אינה מותירה את הנתבעת חסרת הגנה מ"שיקולי צדק"; משמעותה של עמדת התובעים היא שתביעתם לתשלום מלא דמי השכירות (בצמצומה האמור לעיל) הוא בגדר תביעה לאכיפת החיוב החוזי (כך במפורש בסיפא לסעיף 12 לסיכומיהם) ועל כן נתונה תביעה זו לשיקולי בית המשפט מכך שיכול בית המשפט לקבוע ש"אכיפת החוזה היא בלתי צודקת בנסיבות העניין" [ סעיף 3(4) לחוק  התרופות; ראה ג. שלו, שם, בעמ' 534 טקסט לה"ש 68 ובעמ' 535 ].

שאלת אכיפתו של החוזה, במקרה זה, תהיה שלובה בדיון בשאלת הפיצוי המוסכם כפי שיובהר להלן.

פסיקת פיצוי מוסכם שלפי חוזה היא בעיקרה אכיפתו של חיוב כספי שנקבע בחוזה ("פסק בן גיאת" עמ' 433 ]; עשוי הוא, מצידה השני של המראה,  שאכיפת החוזה, תמנע קביעת פיצוי בגין הפרתו, והוא כאשר האכיפה מנעה את ההפסד שנבע מהפרת החוזה  [ ע"א 260/80 ניבה נוביץ נ. סופיה ליבוביץ, פד"י לו1 עמ' 537; להלן: "פסק נוביץ" ]; אכן, כאשר נקבע בחוזה פיצוי מוסכם, אין צורך בהוכחת נזק ועל כן יכול שייפסק הפיצוי המוסכם גם כאשר ניתן סעד של אכיפת החוזה ("פסק נוביץ" בעמ' 545, 546); אלא שעקב הקשר שבין שני סכומי החיוב הכספי, והשיקולים העומדים בבסיס אפשרות הפחתתם, עשוי הוא שעצם אכיפת החיוב הכספי, יש בה כדי להצדיק הפחתת הפיצויים, או להוות נסיבה מתאימה להפחתתם ומאידך, פסיקת הפיצוי המוסכם, כביצוע חיוב על פי החוזה, יש בה כדי להצדיק אי מתן סעד של אכיפה, לגבי סכום מקביל.

כך, עשוי הוא שיש מקום להפחית את החיוב בגין הפיצוי המוסכם עקב כך שאם מקובל הוא שעל השוכרים לשלם את מלוא דמי השכירות גם בגין התקופה בה זנחו את הבית, הרי שסכום הפיצוי אינו עומד ביחס סביר לנזקי ההפרה בהיבט הקונקרטי (ראה "פסק בן גיאת" בעמ' 435 - 537) ולחילופין, ייתכן ואין מקום לפסוק לתובעת את סכום דמי השכירות הנתבע כתביעת אכיפה, בהיות פסיקה כזו בלתי צודקת בנסיבות בהם יזכו התובעים בסכום נוסף, במקביל, המחסה אותם בגין הנזק הנגרם להם עקב הפרת אותו החוזה.

יאמר עוד, אם כי הדבר לא נטען על ידי הנתבעת, כי ספק רב בעיני אם אכן יש בסעיף 26.1 לחוזה כדי להצדיק את תביעת האכיפה הנטענת.

נוסחו של סעיף זה אינו כה ברור וניתן להבין ממנו כי החיוב בתשלום דמי השכירות, בנסיבות המפורטות בו, חל עד מועד החזרת החזקה במושכר בפועל; במקביל קובע הסעיף הנ"ל איסור על הפסקת השכירות, אלא שייתכן ולפי הפרשנות הנכונה, תרופת התובעים במקרה של הפרתו היא בפיצוי, בין זה המוסכם ובין פיצוי בגין נזק מוכח, אך אין עומדת להם הזכות לקבל את מלוא דמי השכירות לכל תקופת השכירות.

כאמור, הגישו התובעים את השטרות לביצוע, ועשוי הוא שסכום השטרות מבטא את גבולו של הפיצוי הראוי בנסיבות האמורות.

אני ער לכך שהנתבעת לא העלתה טענה בדבר אי אכיפת החיוב הנטען  שלפי סעיף 26.1, בהתייחס להורות סעיף 3(4) לחוק החוזים; אין בכך כדי למנוע, בנסיבות המקרה, מתן רשות להתגונן בטענה זו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ