אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 23121/05

החלטה בתיק א 23121/05

תאריך פרסום : 08/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
23121-05
15/03/2007
בפני השופט:
ארנה לוי

- נגד -
התובע:
אפרוס ארקדי
עו"ד קפלן
הנתבע:
1. הור-טל שיווק בע"מ
2. אריה חברה לביטוח בע"מ
3. טבת אחסנה ולוגיסטיקה בע"מ
4. המגן חברה לביטוח בע"מ

עו"ד זילברברג
עו"ד רזניק
עו"ד בן ארי
החלטה

במהלך בצוע עבודה להחלפת תורן במלגזה נפלו מתלי התורן על ידו של העובד ונגרמו לו פגיעות גוף.  האם מדובר בתאונת דרכים, כמשמעות מונח זה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: " החוק")? זו השאלה העומדת לדיון בתיק זה.

רקע

  1. התובע, טכנאי שירות מלגזות, הוא עובד הנתבעת 1, אשר הייתה מבוטחת במועדים הרלוונטיים בביטוח חבות מעבידים אצל הנתבעת 2. הנתבעת 3 היא בעלת מלגזה  מס' רישוי 306270 (להלן: " המלגזה") ומתירת השימוש  בה והייתה מבוטחת במועדים הרלוונטיים בביטוח חובה על פי הוראות פקודת ביטוח רכב מנועי  (נוסח חדש), תש"ל - 1970 אצל הנתבעת 4.
  1. ביום 12.9.02 עסק התובע בהחלפת תורן המלגזה בחצר מעבידתו. במהלך עבודתו זו נגרמו לו פגיעות גוף. הצדדים חלוקים בשאלת היות האירוע תאונת דרכים כמשמעות מונח זה בחוק. בהתאם לכך פוצל הדיון ונשמעו ראיות בשאלה זו. נשמעה עדות התובע וכן עדותו של מר יעקב הימלפרב , מנהל השירות של הנתבעת 1 .

העובדות

  1. בהתאם לגרסתו של התובע בתצהירו וחקירתו - לצורך החלפת התורן ושחרורו מגוף המלגזה היה עליו להרימו. התורן מורכב ממספר מתלים משולבים, כפי שנראה בתמונות שהוצגו. לאחר הרמת מתלי התורן מתאפשרת גישה לחלק התחתון של המלגזה, לברגים ולצינור ההידראולי הראשי, אותם יש לשחרר. התובע הפעיל המצבר, הפעיל את המערכת ההידראולית באמצעות הידית המתאימה, הרים מתלי התורן לגובה באמצעות המערכת ההידראולית ושחרר את הצינור ההידראולי הראשי. בשלב זה, בו היה אמור להמשיך בפירוק הברגים, החלו לפתע מתלי התורן לרדת וידו של התובע נמחצה תחתם. מתלי התורן, שהוחזקו בגובה על ידי המערכת ההידראולית, ירדו  עקב שינוי לחצי השמן במערכת ההידראולית לאחר פתיחת הצינור הראשי של המערכת. התובע הודה כי הוא היה אמור לאבטח את מתלי התורן בגובה על ידי חיבורם ברצועות לעגורן שהיה במקום, זאת טרם שחרור צינור המערכת ההידראולית וכי פעולה זו הייתה מונעת את התאונה, אך לא עשה זאת.
  1. מר הימלפרב ציין בתצהירו כי התובע פעל בניגוד לכללי העבודה וברשלנות והחליט לפרק את הצינור ההידראולי מבלי לאבטח את התורן. כמו כן ציין כי לצורך החלפת התורן לא היה כלל צורך להפעיל את המערכת ההידראולית אלא להטות את התורן כולו כלפי חוץ. הוא הוסיף וציין כי בעת האירוע המלגזה לא הייתה מונעת. אין חולק כי מר הימלפרב לא היה עד לארוע והתובע היה לבדו במקום בעת הארוע. בחקירתו הסכים מר הימלפרב כי תאור הארוע על ידי התובע אפשרי מבחינה טכנית אם כי אינו עומד בכללי הבטיחות.
  1. לאחר בחינת עדויות הצדדים אני מקבלת במלואה את עדות התובע לגבי נסיבות האירוע. התובע העיד בצורה אמינה וברורה, אף לא ניסה להסתיר את רשלנותו לגבי אי אבטחת התורן, והסביר באופן ברור וכן כיצד ארע האירוע. הוא היה לבדו במקום, כך שעדותו של מר הימלפרב לכל היותר יכולה להתייחס להוראות העבודה, כללי הבטיחות ושיטת העבודה הרצויה אך לא לעובדות הארוע עצמו. איני סבורה כי לתובע אינטרס בתיאור האירוע בצורה זו או אחרת ואני מקבלת גרסתו כמהימנה.
  1. בהתאם לכך, אני קובעת כי התובע נפגע על ידי מתלי תורן המלגזה במהלך עבודתו להחלפת תורן המלגזה בחצר המעביד. לצורך הרמת התורן הופעלה המערכת ההידראולית של המלגזה והתורן הוחזק בגובה בזכות מערכת זו. בעת שהתובע שחרר הצינור הראשי של המערכת ההידראולית נפלו מתלי התורן על ידו של התובע עקב שינוי לחצי השמן במערכת ההידראולית. זו הסיבה הישירה לנפילת התורן. אם היה התורן מאובטח בגובה על ידי קשירתו לעגורן ניתן היה למנוע את האירוע.

"מאורע שנגרם עקב ניצול הכח המכני"? - טענות הצדדים

  1. הצדדים אינם חלוקים באשר לאי התקיימות ההגדרה הבסיסית של "תאונת דרכים" על פי סעיף 1 לחוק, לאמור, "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה" שהרי בענייננו לא היה שימוש למטרות תחבורה ולא מתקיימת הגדרת "שימוש ברכב מנועי". המחלוקת היא לעניין התקיימות החזקה המרבה השלישית: " מאורע שנגרם עקב ניצול הכח המכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי" .
  1. ב"כ התובע וכן ב"כ הנתבעות 1-2  טוענים כי חזקה זו מתקיימת בענייננו על פי פסיקת בית המשפט העליון בסוגיה. בהתאם לפסיקה זו, המערכת ההידראולית מהווה חלק מהכח המכני של הרכב. המאורע, כך נטען, נגרם עקב פעילות המערכת ההידראולית וניצול הכח המכני של הרכב לייעודו הבלתי תחבורתי, כנדרש בפסיקה. הרכב לא שינה את ייעודו המקורי בעת האירוע. הנזק שנגרם הוא בתחום הסיכון שיצר הכח המכני של המלגזה לייעודה הבלתי תחבורתי.
  1. ב"כ הנתבעות 3-4 טוענת שתי טענות עיקריות בתמיכה לכך שהאירוע אינו מהווה "תאונת דרכים" כהגדרת המונח בחוק.

האחת, כי הגורם לתאונה אינו הכח המכני של הרכב אלא העדר אבטחת התורן.  בטיעון זה מסתמכת ב"כ הנתבעות 3-4 על סעיף 3(ו) לתצהירו של התובע על פיו "התורן ירד לפתע כיוון שכאמור לא היה מאובטח ומחובר כראוי בחלקו העליון לעגורן".

השניה, כי תיקון רכב אינו יכול, ככלל, להיכנס לחזקה המרבה השלישית וזאת כי אין מדובר בניצול הכח המכני לייעוד הרכב המקורי הלא תעבורתי. הטענה היא כי ניצול הכח המכני במקרה זה הוא לצורך תיקון הרכב ולא לצורך שימוש באחד מייעודי הרכב המקוריים הלא תעבורתיים. נטען, לפיכך, כי בהתאם להלכת רע"א 8061/95 עוזר נ' אררט ואח' , פ"ד נ(3) 532 (ולהלן: " הלכת עוזר") - לא תחול החזקה המרבה השלישית. תיקון - כך הטענה, בתמצית, אינו יכול להיחשב, ככלל, שימוש עקב ניצול הכח המכני של רכב, גם אם בפועל היה שימוש בכח המכני לצרכי תיקון. ב"כ הנתבעים 3-4 מתבססת על פס"ד של בית משפט השלום בהרצליה מיום 21.6.00 בת.א. 8935/98 גרינשטיין ואח' נ' קרנית ואח'  (צלטנר 7452) אשר אושר בבית המשפט המחוזי בתל- אביב בבר"ע 2411/00 מיום 11.1.01  (צלטנר 8230). באותו המקרה נפגע התובע במסגרת עבודתו לתיקון מנוע מלגזה ואצבעותיו נפגעו מלהבי מאוורר מנוע המלגזה. נקבע כי כיוון שמדובר בפעולת תיקון בעת שהמלגזה עמדה במוסך לצורך תיקונה הרי שאין זו פעולה הכרוכה בניצול הכח המכני של הרכב לאחר מייעודיה המקוריים הלא תעבורתיים, כפי שנדרש על פי הלכת עוזר. נקבע כי לצורך ההרמוניה החקיקתית החזקה המרבה השלישית אינה יכולה לחול מקום בו הכח המכני שנוצל אינו חלק מאותן פעולות הקשורות לייעודה המקורי והלא תעבורתי של המלגזה ומקום בו מדובר בתיקון בלבד. 

תחולת החזקה המרבה השלישית - דיון והכרעה

  1. הטענה הראשונה של הנתבעות 3-4 היא טענה במישור העובדתי ובמישור הקשר הסיבתי העובדתי, לאמור, האם הארוע נגרם עקב ניצול הכח המכני של הרכב אם לאו. בענייננו - בהתאם לגרסה העובדתית של התובע אותה קיבלתי במלואה, הרי ששחרור צינור המערכת ההידראולית הביא לשינוי לחצים במערכת וגרם לנחיתת מתלי התורן על ידו של התובע. פעילות המערכת ההידראולית היא זו שהייתה הגורם העובדתי  הישיר והממשי לאירוע.

בע"א 9474/02 אבנר נ' האחים לוינסון בע"מ ואח' , פ"ד נח (1) 337 (להלן: " הלכת לוינסון") נדון מקרה דומה לענייננו. באותו המקרה עמד טרקטורון במוסך כשמנועו כבוי ומצברו מנותק, זרועותיו היו מורמות כלפי מעלה ואליהן הייתה מחוברת כף. מנהל המחסן במוסך בו עמד הטרקטורון הזמין את נכדו לבקרו במקום עבודתו. הסב נגע באחת הידיות של הטרקטורון, כתוצאה מכך השתחררה הכף מהזרועות ונפלה על הנכד. בית המשפט העליון החיל את החזקה המרבה השלישית וקבע כי הארוע ארע עקב ניצול הכח המכני של הרכב. נקבע כי הזזת הידית גרמה לשינוי לחצים במערכת ההידראולית של הטרקטורון ועקב כך השתחררה הכף. נקבע כי מדובר בניצול כח מכני הידראולי, אשר נכלל בחזקה המרבה השלישית. הקשר הסיבתי העובדתי שנקבע - הזזת הידית גרמה לשינוי לחצים במערכת ההידראולית ולהטיית הכף.

  1. ובענייננו - שחרור הצינור גרם לשינוי לחצים במערכת ההידראולית ולנפילת מתלי התורן. זוהי הסיבה העובדתית לארוע והקשר הסיבתי העובדתי בין ניצול הכח המכני (הידראולי, בענייננו), ובין הארוע - מתקיים. העובדה כי ניתן היה למנוע את הארוע על ידי נקיטת אמצעי בטיחות אלו או אחרים - אינה משנה את הסיבה העובדתית ואת הקשר הסיבתי. ניתן לומר כי תאונות דרכים רבות ניתנות למניעה על ידי נקיטת אמצעי בטיחות שונים אך שאלה זו אינה רלוונטית לשאלת בחינת הגורם לארוע. לא ניתן להיתלות בדברי התובע בתצהירו כי אי קשירת התורן הביאה לארוע. התובע הסביר בברור את מהלך הארועים. את ההתבטאות בתצהירו יש להבין בדיוק כפי שהסביר - ניתן היה למנוע את הארוע אך הגורם הישיר והממשי לאירוע הוא פעולת המערכת ההידראולית, לאמור, הכח המכני של הרכב. הפניית ב"כ הנתבעות 3-4  לת.א. (נצ') 1352/02 שפיק עבד נ' כלל חברה לביטוח  אינה יכולה ללמדנו דבר- באותו המקרה, כפי שקבע בית המשפט,  מה שגרם לחוסר שווי משקל של הרכב - מחרשה באותו עניין - והטייתו הייתה פעולת הסרת פין מזרוע המחרשה ולא שימוש בכח המכני של הרכב. בענייננו - כאמור - הכח המכני הוא שגרם לנחיתת מתלי התורן. 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ